תמר
-
ג
וישב נוח לו לאדם שיפילוהו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים
הוא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמר לאיש אשר אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר נא למי החתמת והפתילים והמטה האלה כתב הגרד"ל שליט"א במנחת דבר, וז"ל, פירש רש"י דלא רצתה להלבין פניו ולומר ממך אני מעוברת אלא לאיש אשר אלה לו אמרה אם יודה מעצמו יודה ואם לאו ישרפוני ואל אלבין פניו. מכאן אמרו נוח לו לאדם שיפילוהו... -
ג
וישב בדברי תמר שתעמיד ג' צדיקים
מתוך ה'מגדלות מרקחים': היא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמר לאיש אשר אלה לו אנכי הרה (לח כה) בתרגום יונתן איתא שאבדו ממנה המטה והחותמת והפתילים, והתפללה להקב"ה "ענה אותי בעת צרתי, ואני מקיימת לך מחלצי שלשה קדושים שמקדשים שמך ויורדים לכבשן האש בבקעת דורא", דהיינו חנניה מישאל ועזריה, ומיד רמז הקב"ה... -
מלבין פני חברו ברבים
בס"ד מדוע נוח שיפיל עצמו לכבשן האש??? למי אין חלק לעולם הבא??? מה מקור האיסור??? האם איסור מדברי חכמים או מהתורה??? האם מותר לחלל שבת ולא להלבין פני חברו??? מה נקרא רבים ומבייש בפני קטן??? האם מותר למסור נפש בשאר מצוות??? איך תמר מסרה את נפשה??? מדוע מר עוקבא ברח מהעני??? מדוע יוסף לא סיפר לאביו...- פלפולא חריפתא
- מאמר
- 10 דקות זמן קריאה
- יהודה כבשן האש מבייש מלבין פני חברו מסירות נפש תמר
- הערות: 2
- קטגוריה: חומש בראשית
-
נ
וישב הסבר בפרשת יהודה ותמר
"ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה: ויט אליה אל הדרך ויאמר הבה נא אבוא אליך כי לא ידע כי כלתו הוא ותאמר מה תתן לי כי תבוא אלי" (לח, פסוק' טו טז). רבים תמהו והשתוממו איך יהודה נכשל עם מופקרת בפרשת דרכים, ולא חש לקדש* אותה או שמא ממזרת, כנענית, נדה. וניחא קצת יהודה (לפמש"כ במדרש המצו"ב), אבל...