תמיהה

וְהִפְלָא יְיָ אֶת מַכֹּתְךָ, רמז שהקב"ה מפליא מאוד את מעלת בני ישראל שאינם בועטים בייסורים ומקבלים את הייסורים באהבה. וכעי"ז אמרו בסוכה (נב.) לעתיד לבא מביאו הקב''ה ליצר הרע ושוחטו בפני הצדיקים ובפני הרשעים וכו' הללו בוכין והללו בוכין, צדיקים בוכין ואומרים היאך יכולנו לכבוש הר גבוה כזה וכו'...

קכ"ו פסוקים פליאה סימן. לפי שמפטירין עניה סוערה לא נוחמה, וביאר בפרי צדיק (אות ט) שהנביא מתמה שכבר עברו יותר מי"ח מאות שנה ועדיין לא נוחמה. וזהו פליאה סימן.