תנופה

מקרא אחד אומר "וְהֵנִיף֩ אַהֲרֹ֨ן אֶת־הַלְוִיִּ֤ם תְּנוּפָה֙", ומקרא אחד אומר "וְהַֽעֲמַדְתָּ֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם לִפְנֵ֥י אַהֲרֹ֖ן וְלִפְנֵ֣י בָנָ֑יו וְהֵנַפְתָּ֥ אֹתָ֛ם תְּנוּפָ֖ה". אם כן מי הניף את הלויים, אהרן או משה? מחדש המלבי"ם "הנה היו בלוים שתי תנופות א' ע"י אהרן וא' ע"י משה". ומבאר...

מצינו במהרש"א בקידושין לו ע"א, שלא פסיקא ליה כ"כ אי תנופה מעכבת (אך בפועל נוקט שמעכבת), ובבית יהודה למהריב"ן שם, נוקט בדעת התוספות שתנופה מעכבת. אמנם הרבה אחרונים (רש"ש, פנ"י, מעיל שמואל ועוד) כתבו להוכיח מיומא ה ע"ב שתנופה אינה מעכבת, שכך איתא שם: "ולדורות מנא לן דלא מעכבא דתניא (ויקרא יד...

המילה 'תנופה' מופיעה בתורה כאחת העבודות שיש לעשות בכמה קרבנות. הפירוש המדויק והנכון של המילה 'תנופה', היא: 'נענוע' שאדם מנענע חפץ לכאן ולכאן [בתנועה ישרה ומאוזנת], כפי שרש"י כותב כאן: 'תנופה - מוליך ומביא, תרומה - מעלה ומוריד'. זו הסיבה שמסננת של קמח נקראת 'נפה', על שם שמנענעים אותה לכאן ולכאן...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלקיך (כו יא) פירש רש"י, מכאן אמרו אין קורין מקרא בכורים אלא בזמן שמחה מעצרת ועד החג, שאדם מלקט תבואתו ופירותיו ויינו ושמנו, אבל מהחג ואילך מביא ואינו קורא. ובפירוש רבינו חיים פלטיאל כתב, מספקא למורי האם צריך תנופה מן החג ואילך, כיון דאינו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ידיו תביאינה את אשי ה' את החלב על החזה יביאנו את החזה להניף אותו תנופה לפני ה' (ז ל) בתורת כהנים "נטמאו כולם ונשתייר אחת מהם מנין שיטעון תנופה, תלמוד לומר החזה להניף אותם, אפילו כוליא אחת". והיינו שאפילו אם נשאר רק החזה או רק כליה אחת, עושים תנופה במה שנשאר. [ולכאורה הוא...