תפילות

פורים אשתקד, תשפ"ה, שני בחורי ישיבה, מסתובבים אצל ידידי ישיבתם כדי לזכותם בהחזקת תורה. כמנהג בני הישיבות, הם לא יוצאים מאף בית בלי שכוס יין ואפילו שנים נשפכים אל גרונם בהנאה, והתוצאה ברורה מאליה, השנים שתויים כדת וכדין, שמחים ועליזים עד דלא ידעו אם הם בדרכם אל הבית הבא או בחזור ממנו… והנה נזכר...

הנה בחודש אלול הקודם פרסמתי מאמר על השם דיקרנוסא שקיבלתי מת"ח וששלחתיו לרב המקובל מאלעד הרב ינון מלאכי והסכים עם דבריו, וחזר בו ממה שבעבר הזכיר שם זה רבות תגובות קיבלתי באור תורה ועתה אני מפרסם תגובה על הכל מפורטת ומוסברת הדק היטיב

הרבה בחורי ישיבות מתפללים בחדרים תפילות מהירות מחמת צורך להספיק את סדרי הישיבה בנוחות ונשמח לשמוע מה ההנהגה הנכונה בזה.

עמית בן אדיס לרפואה שלמה בתוך שאר חולי ישראל אם אפשר לבקש מהציבור להתפלל עליו ולהזכירו.

מבואר בגמ' ברכות שתפילות אבות תיקנום. אברהם אבינו תיקן תפילת שחרית. ולכאורה קשה למה הוא לא תיקן קודם תפילת ערבית? כי היום הולך אחר הלילה. ויש ליישב כאן קודם הדיבור כאם לאחר הדיבור.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והשתחוית לפני ה' אלקיך (כו י) בתנחומא (סי' א') "והיה כי תבוא אל הארץ", "היום הזה ה' אלקיך מצוך לעשות" וגו', זהו שאמר הכתוב (תהלים צה ו) "בואו נשתחוה ונכרעה נברכה" וגו', ומה ת"ל נשתחוה ונכרעה, אלא צפה משה שבית המקדש עתיד להחרב וביכורים עתידין להפסק, עמד והתקין להם לישראל...

מצאנו בפרשה כמה ענייני תפילה, "ולעבדו בכל לבבכם", איזו היא עבודה שבלב זו היא תפילה (תענית ב, א). והרמב"ם (סה"מ עשה ה) פי' כן בפסוק "את ה' אלקיך תירא אותו תעבוד", שעבודה זו היא תפילה, אלא שכעי"ז גם כתוב בפר' ואתחנן (ו, יג). ויש ראשונים שהוא מהפסוק "היא תהלתך", וכמו שנתבאר לעיל. וכן מצאנו בפרשה...

אֶעְבְּרָה נָּא בחומש היכל הברכה: נא, דגוש הנון, רצוא בדגש (תיקו"ז תי' ה), בכח גדול התפלל. אפשר לפימ"ש הרב חיד"א ז"ל בשם רבני אשכנז שהיה מקובל בידי משה שאם יזכיר ב' פעמים "נא" בתפלתו יהיה נענה, ולכן אמר אעברה "נא" ורצה להזכיר עוד פעם "נא", מיד אמר לו הקב"ה אל תוסף להזכיר עוד פעם "נא". עכ"ד...

הנה בגמ' יש מחלוקת משום מה תיקנו תפילות האם משום האבות או משום הקרבנות. ולא זכיתי להבין מדוע בשחרית לא מזכירים קרבנות ובמוסף כן מזכירים

יל"ע מדוע בתפילת מעריב כופלים גם רודפיהם וגם שונאיהם "בתהומות טיבע"?[1] וי"א ע"פ מש"כ רש"י ה' נלחם להם במצרים, שבשעה שהרודפים אחר בנ"י לקו בים - גם אלו שהיו במצרים נענשו, וכתב בהדר זקנים, שטבעו בנילוס; וא"כ י"ל ש"רודפיהם" - הם אלו שרדפו, ו"שונאיהם" - הם אלו שנשארו במצרים ולא רדפו. וכעי"ז כתבו...

מוזמנים להציע פירושים למילים קשות -או שנתקשיתם - בנוסח התפילה.