תפילות

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והשתחוית לפני ה' אלקיך (כו י) בתנחומא (סי' א') "והיה כי תבוא אל הארץ", "היום הזה ה' אלקיך מצוך לעשות" וגו', זהו שאמר הכתוב (תהלים צה ו) "בואו נשתחוה ונכרעה נברכה" וגו', ומה ת"ל נשתחוה ונכרעה, אלא צפה משה שבית המקדש עתיד להחרב וביכורים עתידין להפסק, עמד והתקין להם לישראל...

מצאנו בפרשה כמה ענייני תפילה, "ולעבדו בכל לבבכם", איזו היא עבודה שבלב זו היא תפילה (תענית ב, א). והרמב"ם (סה"מ עשה ה) פי' כן בפסוק "את ה' אלקיך תירא אותו תעבוד", שעבודה זו היא תפילה, אלא שכעי"ז גם כתוב בפר' ואתחנן (ו, יג). ויש ראשונים שהוא מהפסוק "היא תהלתך", וכמו שנתבאר לעיל. וכן מצאנו בפרשה...

אֶעְבְּרָה נָּא בחומש היכל הברכה: נא, דגוש הנון, רצוא בדגש (תיקו"ז תי' ה), בכח גדול התפלל. אפשר לפימ"ש הרב חיד"א ז"ל בשם רבני אשכנז שהיה מקובל בידי משה שאם יזכיר ב' פעמים "נא" בתפלתו יהיה נענה, ולכן אמר אעברה "נא" ורצה להזכיר עוד פעם "נא", מיד אמר לו הקב"ה אל תוסף להזכיר עוד פעם "נא". עכ"ד...

הנה בגמ' יש מחלוקת משום מה תיקנו תפילות האם משום האבות או משום הקרבנות. ולא זכיתי להבין מדוע בשחרית לא מזכירים קרבנות ובמוסף כן מזכירים

יל"ע מדוע בתפילת מעריב כופלים גם רודפיהם וגם שונאיהם "בתהומות טיבע"?[1] וי"א ע"פ מש"כ רש"י ה' נלחם להם במצרים, שבשעה שהרודפים אחר בנ"י לקו בים - גם אלו שהיו במצרים נענשו, וכתב בהדר זקנים, שטבעו בנילוס; וא"כ י"ל ש"רודפיהם" - הם אלו שרדפו, ו"שונאיהם" - הם אלו שנשארו במצרים ולא רדפו. וכעי"ז כתבו...

מוזמנים להציע פירושים למילים קשות -או שנתקשיתם - בנוסח התפילה.