תקוה

שׁוּב חָזַר אָטוּם בְּפֶה קָמוּץ וְחָתּוּם, נִבְהַלְתִּי עָמַד בַּפֶּתַח כְּעָנִי אָמַר מִלָּה לְמַעֲנִי: נִכְשַׁלְתִּי אֶפְשָׁר אֲנִי הוֹזֶה, וַהֲלֹא אֶל הַנַּעַר הַזֶּה הִתְפַּלָּלְתִּי הַפֶּרַח נוֹבֵּל מַהֵר נָא גּוֹאֵל שָׁאַלְתִּי עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת פּוֹרְצוֹת הַיְּלָלוֹת...

לִבּוֹת כֻּלָּם הִתְחַבְּרוּ, בָּכוּ, נֶאֶנְחוּ, גַּם גָּעֲרוּ צַר לִי, מֵעַי חֳמַרְמָרוּ וּבְחֶשְׁכַת הַלַּיִל בְּאַשְׁמֹרֶת שַׁמָּשׁ זָקֵן צוֹעֵד בְּמִשְׁמֶרֶת עֲשָׁשִׁית בְּיָדוֹ בְּקֹשִׁי מַאֶרֶת, עוּרוּ עוּרוּ בָּא אוֹרְכֶם, אוּצוּ רוּצוּ שִׁפְכוּ לִבְּכֶם, הוּא כְּבָר מַמְתִּין...

סיפורו של אֶלִי בעסק הנפשות בעלי הבחירה - הענינים יגעים מאד, אתה יכול להשקיע שעות של הסברה או לילות לבנים של התאחדות עם נפשו, ואחר כך בחירתו דווקא נוטה להיפך מכל המסקנות, זה מתסכל ומאד שוחק, קודם כל גם בזמן העבודה אינך יודע את היעד וגם אין את הצלצול של הקליק המסיים, זה מייאש לפני ותוך כדי ואחרי...