כמה ביאורים בגזירת חכמים תקיעת שופר בשבת
האם מה שלא תוקעים בשבת הוה מדאורייתא או מגזירה דרבנן
איתא בגמ' (כ"ט ב), אמר רב לוי בר חמא, אמר רבי חמא בר חנינא כתוב אחד אומר שבתון זכרון תרועה, וכתוב אחד אומר יום תרועה, והיה לכם לא קשיא כאן ביום טוב שחל להיות בשבת כאן ביום טוב שחל להיות בחול, ופירש"י...
פרק ד
עליית המלכות ע"י השופר
שייכות של מלכות להשופר:
כבר דברנו במאמרינו הקודמים, מה שגילוי לנו צדיקי קדמאי, האיך שמעוררים על ידי השופר את גילוי של הקב"ה של פרצופי הכתר והחכמה ובינה לתוך הז"א. ועדיין נשאר לנו לבאר את הארת המלכות שנגרם על ידי השופר.
והנה איתא בגמרא (ר"ה לד:) וז"ל: אמר הקדוש ברוך...
מצרף עלון אלול חדש ל"חזק ואמץ" - סיפור אמיתי על אמא ששתקה סוד במשך שנים, ובן שנזכר בו ברגע הכי קריטי, ליד ויטרינת קונדיטוריה, שעות ספורות לפני שהיה עוזב הכל.
אשמח מאוד לביקורת פתוחה וכנה - על השפה, על הקצב, על המעבר בין הסיפור למסר של החודש. כל הערה מתקבלת בברכה.
ומי שהסיפור מדבר אליו ורוצה לקבל...
קול התרועה
משמעויות חז"ל
יש לדון אם תרועה היא קול אחד רועד כמנהג תימן ויק"א ועוד או הרבה קולות קצרים ברציפות כמנהג דידן.
ולפו"ר יש ראיות מחז"ל למנהג תימן. א- לשון הגמרא אתקין רבי אבהו בקסרי תקיעה שלשה שברים תרועה תקיעה, מבואר שלשברים הצמידו מספר דהיינו שלשה, אבל לתרועה לא הצמידו מספר, ומשמע...
בגדר מצות השופר יש לחקור חקירה יסודית, ועמדו עליה גדולים ורבים, מהו גדר מצות השופר, האם מהות ויסוד המצוה היא שמיעת קול השופר, וכלשון הברכה שאנו מברכים – 'לשמוע קול שופר' (ולא לתקוע בשופר), או שעיקר המצוה היא לתקוע בשופר, ומה שיוצאים ידי חובה שאר השומעים הוא מדין 'שומע כעונה', דחשיב כאילו הם...
מתוך הפרקי דרבי אליעזר (פרק "ו):
"ר' יהושע בן קרחה אומר ארבעים יום עשה משה בהר קורא בדת מקרא ביום ושונה בדת מקרא בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה ובשבעה עשר בתמוז ושבר את הלוחות והרג את לייטי ישראל ועשה ארבעים יום במחנה עד ששרף את העגל וכתתו כעפר הארץ והרג את כל אשר נשק לעגל...
טיפ בסיסי.
בעת תקיעת השופר נכון לאחוז בו כך: ביד ימין מחזיקים את פיית השופר סמוך לפה, וביד השנייה תומכים בגוף השופר. אחיזה זו מעניקה יציבות מלאה ומאפשרת לתקוע בקלות, מבלי צורך לשנות את תנוחת השופר במהלך התקיעה.
מדוע חז"ל לא חששו בפסח שמא יוליך את המצות, כשם שחששו בנוגע למצוות לולב ובר"ה.
וחשבתי לכאורה ליישב מכמה טעמים.
א. מכיון שמצה בשונה מלולב ושופר שלוקח עמו כדי שילמדו את סדר הנענוע או התקיעה, די בכך שמציע את השאלה ואי"צ ליטול עמו את המצה וי"ל.
ב. בגמ' כתוב שמא ילך אצל בקי, ותקיעה שהיא חכמה הדורשת...