בקושיא היאך הסתפר מרדכי ע"י המן, הלא יום התספורת היה ט"ז בניסן והרי הוי יו"ט שני של גלויות, או חוה"מ:
הנה במגילה (טז.) אמרו: "ויקח המן את הלבוש ואת הסוס, א"ל [למרדכי] קום לבוש הני מאני, ורכוב האי סוסיא דבעי לך מלכא, אמר ליה לא יכילנא עד דעיילנא לבי בני [לבית המרחץ] ואשקול למזייא [ואספר שערי]...
היום ראיתי תוך כדי לומדי במשנה בסוף ביכורים לגבי אנדרוגינוס שמסתפר כאנשים.
וכותב שם הרע"ב, שאשה אין דרכה להסתפר אלא מגדלת שער כלילית ועוטפת ראשה.
וצ"ע לי על מנהג שנהגו רבים וטובים מישראל שנשים נשואות מגלחות שיער ראשן.
והגדילו לכתוב בשו"ת פרי השדה ועוד לגבי שוחט שלא נהגו כך בביתו והוא לא מוחה...
בביאור הלכה בתחילת סי' תקנא מבואר בשם האליה רבה ופרי מגדים שתעניות החורבן יש להם דין כשבוע שחל בו תשעה באב, לענין זה ואין להסתפר, אמנם יש חולקים אבל ראוי להחמיר. אגב השאלה זה רק לספרדים, כי בני אשכנז בלאו הכי לא מסתפרים כל ימי בין המצרים, מאתמול בערב ועד למחרת תשעה באב.
אחיין שלי התחתן לאחרונה,
ושאל כמה מורי הוראה האם מותר לו להתגלח בז' ימי המשתה,
וחלקם ענו לו לאיסור, וחלקם הקילו.
ולכאורה אבוהון דכולהו הוא השע"ת באבן העזר ס"ד שהביא מהמהריב"ל לאסור.
ומצד שני מהשו"ע יו"ד שמ"ב ס"א מוכח להתיר.
איך הציבור נהג \ נוהג בזה?