תורה לשמה

כיצד מגדירים לימוד תורה "לשמה"? האם מדובר במטרה ספציפית כמו יראת שמים, או שמא עצם העיסוק בלימוד הוא מטרה?

מכירים את האנשים שלא מוכנים לקבל שיש עוד צד - בנושאים מסוימים? ואני לא מדבר על ענייני השקפה פוליטיקה וכיו"ב, שבהם יש לכל אחד כמעט נטייה מפלגתית, כמין רפלקס המכריח אותו להיצמד לצד אחד ולשלול את הצד השני, אז על מה כן? על נושאים הלכתיים והנהגות. ולא, אני לא מדבר במקרה שמישהו מכריע כצד אחד. שכן...