תוס'

בגמ' (סוכה ט.) חג הסוכות תעשה לך, לך - לשם חובך, ההוא מיבעי ליה למעוטי גזולה. והק' התוס' שם (ד"ה ההוא מיבעי) וז"ל: תימה תיפוק ליה משום דהוה ליה מצוה הבאה בעבירה, דמהאי טעמא פסלינן אתרוג הגזול ביום טוב שני לקמן בריש לולב הגזול (כט:), ובההיא שמעתא גופא קשיא דקאמר בשלמא ביו"ט ראשון בעינן לכם משלכם...

כוונתי לתשובה ארוכה ומנומקת (לא "השיב ר' פלוני שהוא אסור").

באלו מקומות?

היכן הוא נמצא?