ויכולו

נהגו לומר יחד ויכולו לאחר שמונה עשרה בשביל להעיד על מעשה בראשית ובריאת העולם. ומבואר במשנ"ב שמי שנמצא לבדו לא יאמר, והיינו משום שע"א פסול לעדות. ומהאי טעמא כתב הכה"ח שאישה לא תאמר לפי שהיא פסולה לעדות. וצ"ע הלא בכל ביהכנ"ס יש קרובים או קטנים, ועדות שבטלה מקצתה בטלה כולה.

כשהציבור אוחז כבר בחזרת הש"ץ. האם יצא ידי חובת עדות, או שעדיין צריך לומר אח"כ עם עוד אחד.