יהושע וכלב

וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה מִן הַתָּרִים אֶת הָאָרֶץ קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם (יד, ו). הוצרך לומר שהיה מן התרים, לתת טעם לקריעת בגדיהן, כי האומר מי אתם יהושע וכלב לעשות את זה מה שלא עשו כל גדולי ישראל, ואמר הטעם כי לא היה לצד שהחשיבו עצמן יותר מכל גדולי ישראל אלא לצד היותם מן התרים...

"מן התרים את הארץ". מפני מה הוצרך לומר שוב שהיו מן התרים? כדי לתת טעם לקריעת בגדיהם, כי היה אומר האומר, מי אתם יהושע וכלב לעשות מעשה זה, מה שלא עשו כל גדולי ישראל?! ואמר, הטעם לא היה בגלל שהחשיבו עצמם יותר מכל גדולי ישראל, אלא כיון שהיו מן התרים שראו מעלתה ... (אוה"ח י"ד ו' עיי"ש)