יחוד

במשנה ברורה (ריש סי' תע"ג) כתב ויש נוהגין לומר הריני מוכן לקדש ולקיים מצות ד' כוסות רק שצריכין ליזהר שלא יאמרו זה לאחר קידוש שהרי בירך על הכוס בורא פרי הגפן אלא דוקא קודם קידוש, ויל"ע מה בכך שבירך בורא פרי הגפן מ"מ צורך השתייה הוא לכוון ולא יהיה הפסק. ואולי כונתו שאם המצווה היא בכוס של ברכה אחר...

בסוף קידושין (פ:) במתני' איתא, לא יתייחד אדם עם שני נשים אבל אשה מתייחדת עם שני אנשים. ע"כ. ובגמ', אמר רב יהודה אמר רב לא שנו אלא בכשרים, אבל בפרוצים אפי' בי עשרה נמי לא. עוד בגמ' מסופר על רב ורבי יהודה שהלכו בדרך וראו אשה אמר רב לרבי יהודה דל כרעיך מקמי גיהנם, אמר לו רבי יהודה בכשרים מותר...

הגמ' בכמה דוכתי לומדת עיקר יחוד מן התורה מהפסוק "כי יסיתך אחיך בן אמך". ושואלת הגמ', וכי בן אם מסית בן אב אינו מסית? אלא לומר לך בן מתייחד עם אמו. והשאלה היא, האם הגמ' באה לומר שלא חיישינן למעשה כלל בבן עם אמו, או שזה רק באופן כללי כי אין ליבו נוקפו, אבל אם יודעים שהוא פרוץ אה"נ יהיה אסור.

הנה בגמ' סוף קידושין איתא היתר בעלה בעיר. היינו דאם בעלה בעיר מותר לה להתייחד עם אחרים. והש"ע באבן העזר סימן כב ס"ח מביא את זה להלכה. ולכאורה כל ההיתר הזה בנוי על הרעיון שכל רגע בעלה יכול לבוא הביתה. וכפי שרש"י כותב שהיא מתייראה מפני בעלה. והנה יש לדון מה הדין בעיר גדולה מאד שדרכי התחבורה לא...