יראת שמים

שם י"ה נקרא ס"ת מאה, מרמז לאמרם (מנחות מג:) מה י"י שואל מעמך כי אם ליראה, אל תקרי מה אלא מאה (רש"י ותוס'), משמע שע"י מאה ברכות מגיעים ליראה, וממילא משפיע גם על אחרים ויראו ממך, ממך בגי' ק' - ברכות.

בבעל הטורים שם י"י נקרא ר"ת שי"ן של תפילין. ואי' בבן יהוידע (שבת קיח:) שהמסתכל בשתי שיני"ן של תפילין מסוגל ליראת שמים. אפשר לרמז שם י"י נקרא (עם התיבות) בגי' שי"ן שי"ן, המסתכל בב' שיני"ן, ויראו מביא ליראת שמים, ועי"ז ויראו ממך שמשפיע היראה גם על אחרים.

בברכת החודש כופלים פעמיים את הבקשה ליראת שמים, חַיִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יִרְאַת שָׁמַיִם וְיִרְאַת חֵטְא וכו' חַיִּים שֶׁתְּהֵא בָנוּ אַהֲבַת תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם וכו' מה פשר הכפלות הזו?

לצפיה ברשימת המפתחות המלאה: לפי נושאים לפי מאמרים לפי חידות

מטו משמיה דמרנא החתם סופר זי"ע, שתפילה הוא מבחן על מדריגת היר"ש של האדם. וכוונתו, כי אפשר למצוא לומד תורה כי אינו כ"כ יר"ש, אבל תפילה בכוונה עם חשק והתלהבות מראה על פנימיות האדם. אשמח למקור לדברי החת"ס, ולדברי עוד גדולי ישראל בענין.

מיהו חרדי? "וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִב אֶת קָרְבַּן ה' בְּמֹעֲדוֹ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" האנשים האלה (לאחת הדעות היו נושאי ארונו של יוסף) פונים למשה ואהרן ומבקשים מהם: "גם אנחנו רוצים לקיים את מצוות הפסח...