ירושת הבנות

ידוע מח' הפוסקים לגבי החיוב ההלכתי של הבת לחתום שהיא מוותרת על הירושה מבחינה חוקית דעת הגרנ"ק היתה שמדין השב אבדה היא חייבת לחתום ולוותר על הכל והעירני יהודי אחד למשל אם יש דירה בירושה הבת יכולה לטעון אני לא מעכבת ממכם למכור אל תתנו לי כסף רק מה הטענה שלכם שלא תוכלו להעביר את הטאבו על שמכם נו...

בעצם צריך היה הכתוב לומר "להן", בלשון נקבה? אלא בתוספות (בבא בתרא קט"ו) מצינו, כי במקום שאשה יורשת כזכר מדבר עליה הכתוב בלשון זכר (לפיכך נאמר "הוא ענה", אף על פי ש"ענה" היתה נקבה). הרי ממילא מכיון שציוה כאן השם יתברך לתת להן נחלה כאילו הן זכרים, מדבר עליהן בלשון זכר – "להם". תפארת הגרשוני...

במטותא, נא לא להסיט את הנושא ל-מה זה ירושה ואיך זה עובד. תמוה מאד, להיכן נעלמן להם דיני התורה בירושה, שאין הבנות יורשות, שהבכור יורש פי שנים, למה זה מרגיש גם לנו בני התורה, דינים כמו קרבנות שאינם נוגעים לנו.