יתוש

עהפ"ס במשלי (ט"ז, ז') "ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו", דרש רבי ברכיה במדרש (ב"ר פ' וירא, פרשה נ"ד סי' א'): "גם" אויביו – לרבות מזיקי ביתו, כגון יתושים ופרעושים וזבובים. ולכאורה קשה, דאמרו בברכות (כד.), ואמר רבי חנינא, אני ראיתי את רבי שמשמש בבגדו באמצע שמונה עשרה, אבל לא היה מתעטף...

וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן במדרש רבה אם מתכנסין כל באי העולם לברוא אפילו יתוש אחד אינן יכולין לזרוק בו נשמה, ואת אמר ואת הנפש אשר עשו, אלא אלו הגרים שגיירו. בס' חומת אנך להרב חיד"א ז"ל (אות ג'): יש מי ששאל דהיו יכולים לבראות בני אדם על ידי ס' יצירה וכו', וכמ"ש בסנהדרין רבא ברא גברא...

אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר. במדרש אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה, לא זכה אומרים לו יתוש קדמך. רמז לדבר צרתני ותשת נרמז אותיות יתוש.