יום כיפור | פורום אוצר התורה יום כיפור | פורום אוצר התורה

יום כיפור

  1. ג

    האזינו על אלו כריתות עבר אבנר תלמידו של הרמב"ן

    בסדר הדורות (שנת תתקנד) הובא שלרמב"ן היה תלמיד אחד ושמו "אבנר" אשר נהפך למומר רח"ל, ויצא שמו בכל הארץ. לאחר ימים, ביום כיפור, שלח להביא לפניו את הרמב"ן רבו, ובפניו הרג חזיר וינתחהו ויבשלהו ויאכלהו. לאחר שאכל שאל את רבו על כמה כריתות עבר, והשיבו הרמב"ן שעבר על ארבעה כריתות, אך הוא טען כלפי רבו...
  2. ג

    עשי"ת, יום כיפורים החוזר על תפילתו אם חוזר גם על וידוי

    יש להסתפק במי שצריך לחזור על תפילתו ביום כיפור, כגון שטעה בהמלך הקדוש, אם צריך לחזור גם על וידוי. ובשבט הלוי (ח"ו סי' עג) כתב שאינו צריך לחזור על הוידוי. ויתכן לדמות למה שידוע להוכיח מהתוס' (ברכות כט, ב ד"ה טעה), וכן פסק השו"ע (סי' קכד ס"י), שמי ששכח בשמו"ע הזכרה המעכבת, יכול לשמוע מהש"ץ ולצאת...
  3. נ

    עשי"ת, יום כיפורים האם בערב יום כיפור יש חיוב או מצוה לשתות כמו באכילה?

    בש''ע סימן תר"ד ס"א כתב מצוה לאכול בערב יו"כ ולהרבות בסעודה, ולא כתב שיש מצוה לשתות. אמנם גירסת הגמ' ברכות ח: כל האוכל ושותה בתשיעי וכו'. מבואר להדיא שיש מצוה לשתות גם בערב יום כיפור ויל"ע.
  4. נ

    עשי"ת, יום כיפורים מה קורה ביום כיפור? - מקוה ישראל ה' הקב"ה בעצמו הופך את עצמו למקוה שלנו!

    שיחה ששמעתי מרבינו הגרב"מ אזרחי זצ"ל לפני מספר שנים (וכתבתי לעצמי) ויהיו הדברים לעילוי נשמת האריה הגדול בממלכת התורה ששאג מנהמת לבו הטהור מלא הרגש - אמיתות צרופות בכל הזדמנות. הטהרה של מרן זצ"ל - הכנה ליום הכיפורים - ממה התפעל מרן זצ"ל בראש חודש אייר תשכ"ד? ימים אלה הם ימים עמוסים מאוד. זה...
  5. ר

    עשי"ת, יום כיפורים קריאת פרשת עריות במנחה של יום כיפור

    טעם מעניין שמובא בתוס' מגילה. שרמז הוא שהם נצטוו לא לגלות ערווה אף אתה לא תגלה ערוותם ועוונותם.
  6. ר

    עשי"ת, יום כיפורים סדר העבודה

    ביום הקדוש, אחד מרגעי השיא הוא אמירת סדר העבודה. למי שלא יודע חוקרי הגניזה הקהירית מצאו לפחות 45 (!) סדרי עבודה. בשרשור הזה נביא בעז"ה סדרי עבודה פחות מוכרים.
  7. ג

    עשי"ת, יום כיפורים בגדר איסור אכילה ביום כיפור

    הנה ידועה החקירה האם איסור אכילה ביו"כ גדרו ביטול עינוי או שגדרו איסור אכילה, רק שהשיעור הוא כותבת. עי' מה שצויין בזה בס' המפתח (הל' שביתת עשור פ"א ה"ד). [ויתכן שהדברים דלהלן מצויינים במפתח, אך רציתי לדון על נקודות אלו]. הנה הריטב"א (יבמות מ, א ד"ה והא אמר) כתב שגדר האיסור הוא אכילה, ובבהגר"א...
  8. באופן שאין בידו לפייס את חבירו האם מעכב - דיני סליחה

    באופן שאין בידו לפייס את חבירו האם מעכב - דיני סליחה

    ב"ה במאמר הזה נדון: באופן שלא יכול לפייס את חבירו האם מעכב כשלא בא לבקש סליחתו כשמחל בלי שבא לבקש ממנו מחילה מחילה במזיק בגרמא באופן שלא יכול לפייס את חבירו האם מעכב ונראה להכריח שאין מעכב עבירות שבין אדם לחברו לעבירות שבין אדם למקום ולעולם נמחל לו עכ"פ כששב מהן גם אם בפועל לא פייס חבירו...
  9. ג

    עשי"ת, יום כיפורים בעניין שיעור למצוות סעודה בערב יום כיפור

    יל"ע אם בשביל לקיים החיוב [שלרוב הראשונים הוא דאורייתא (עי' מ"מ הל' שביתת עשור פ"א ה"ו ושו"ע סי' תקע ס"ג בד' הרמב"ם, חרדים מ"ע פ"ד אות ו)] של לאכול בערב יו"כ מספיק כזית או שצריך ככותבת עי' מנחת חינוך (מצ' שיג סק"ט). ובכף החיים (סי' תרד סק"ב) הביא בשם האריז"ל שצריך לאכול שיעור שני ימים. ולכאורה...
  10. ר

    תעינו- תעתענו.

    מחילה מהציבור הקדוש. אבל נראה לי שרוב הקוראים את צמד המילים האלה בוידוי. הם תועים. ואם יאמרו לך אחרת הם מתעתעים. עברתי עכשיו על הוידוי. ויצא לי ביאור מעניין. תעינו- מלשון "וימצאהו איש והנה תועה בשדה".- הכוונה, שהוא מצא אדם בעוד שהוא (יוסף) אובד בשדה הוא לא מוצא את הדרך. ממילא ביאור המילה היא...
  11. נ

    עשי"ת, יום כיפורים עבר על מצוה שבנ"א לחברו ולא פייסו אם מעכב תשובתו בינו לבין המקום

    נחלקו האחרונים באדם שעבר על מצוה שבן אדם לחבירו ולא פייס וריצה את חבירו האם זה מעכב תשובתו בינו לבין המקום. דעת היעב"ץ בתשובה שהובאה בשו"ת שתי הלחם סימן לא שכל שלא ריצה את חבירו אף עבירות שבין אדם למקום אינן נמחלות לו. אמנם דעת הפר"ח סימן תרו הברכ"י שם אות א' והמנחת חינוך מצוה שס"ד שאמנם באותה...
  12. נ

    עשי"ת, יום כיפורים עונג שבת באכילה ביום כיפור?!

    יש לדון לשיטות הראשונים שעונג שבת הוא מהתורה, אם כן לריש לקיש (יומא ע"ג:) דחצי שיעור מותר מן התורה, יום הכיפורים שחל בשבת יהיה מחוייב לאכול כזית כדי לקיים מצות עונג שבת שהוא מצות עשה, ולענין יום כיפור לא הוי רק חצי שיעור דיום כיפור שיעורו בככותבת שהוא גדול מכזית. ולכאורה יש לומר עפ"מ שקיימא לן...
  13. ר

    מחילה סליחה וכפרה

    את צמד המילים "סלח לנו מחל לנו כפר לנו. אנו אומרים עשרות פעמים ביום כיפור. ולכאורה סליחה הוא על העוונות. שנאמר "וסלחת לעוונינו". כפרה על הפשעים שנאמר "פשעינו אתה תכפרם". מחילה?
  14. ג

    ראש השנה גילו של הש"ץ בימים נוראים

    כתב הרמ"א (סי' תקפא ס"א) שהש"ץ לסליחות וימים נוראים יהיה בן שלשים. וביאר המשנ"ב (סקי"ב) שאז ראוי בן לוי לעבודה, ותפילה היא כנגד עבודה [וגם משום שאז לבו נשבר ונדכה]. והדרכי משה כתב שהש"ץ יהיה בן כ"ה, וביאר השעה"צ ס"ק כא שמאז ילמד סדר התפילה וכו', כמו שבן לוי מתחיל ללמוד עבודתו מגיל כ"ה, וסיים שכן...
  15. ח

    מנהגים יום כיפור קטן

    רבים נוהגים לערוך סדר יום כפור קטן בערב ראש חודש אלול, גם במקומות שלא נהגו כן כל השנה. ובשם צדיקים הטעם לזה כי הארבעים יום שעלה משה רבינו בשנית לשמים הסתיימו ביום כיפור ואז נתרצה הקב"ה. נמצא שתחילת הריצוי היה בער"ח אלול. וכשחל ראש חודש בשבת מקדימים סדר זה ליום חמישי שלפניו. ובמטה אפרים מביא...
  16. כ

    מסכת שבועות שאלה ברש"י בדף כד:

    שאלה ברש"י בדף כד: רש"י כותב בד"ה אכילה אחת זית אחד ולכאורה אחד מהדברים שהגמרא דיברה עליהם שמתחייבים זה יום כיפור וביום כיפור מתחייבים בככותבת (יומא פרק ח' משנה ב') ולא בכזית אז למה רש"י פירש כזית?
  17. ג

    אחרי מות מה הנפקא מינה בכפרת יום הכיפורים

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי ביום הזה יכפר עליכם (טז ל) יומא פו. עבר על לא תעשה ועשה תשובה תשובה תולה ויום הכפורים מכפר, שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם מכל חטאתיכם. הקשו ביפה מראה על הירושלמי יומא פ"ח והרי"ף על העין יעקב ובתוספת יוה"כ יומא שם, מה הנפק"מ בזה שאינו מתכפר עד יוהכ"פ הרי לבסוף בודאי יגיע...
  18. ג

    אחרי מות האם לעינוי יוהכ"פ נתרבה העראה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': תענו את נפשותיכם (טז כט) בספר זכר החיים לרבי חיים הכהן רפפורט זצ"ל כתב לחדש, שלגבי איסור תשמיש המטה ביוהכ"פ אין איסור בהעראה מעיקר הדין, דלא איתרבי העראה כגמר ביאה אלא לענין עריות דאיכא קראי, וכמ"ש תוס' בסנהדרין עג: ד"ה ממונא, דלא איתרבי העראה לענין חיוב קנס, עי"ש. ולפי...
  19. ג

    אחרי מות מתי יום הכיפורים מכפר

    ממש"כ ליו"כ הנה תוס' שבועות י"ג ע"א ד"ה דעבד כתבו בתחילה [וכפשטות הגמ'] שיו"כ מכפר כל היום, ולאחמ"כ (בהמשך הדיבור בע"ב) הביאו שיטה חולקת שלדעתה רק סוף היום מכפר. וברמב"ן שם (בע"ב) הביא גירסא שיש כזאת שיטה בגמ' והביא שזאת מחלוקת בירושלמי (שבועות פ"א ה"ו). ובמשך חכמה פר' וילך כתב שהכפרה על חילול...
  20. ג

    אחרי מות מדוע מערבין את הדם הפר והשעיר להזאות על הקרנות

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולקח מדם הפר ומדם השעיר ונתן על קרנות המזבח סביב (טז יח) במשנה ביומא פ"ה ה"ד, מבואר שאת המתנות בקודש הקדשים ועל הפרוכת, עושין מדם הפר בפני עצמו ומדם השעיר בפני עצמו. אבל להזאות שעל קרנות המזבח ועל טהרו, מערבין את דם הפר ואת דם השעיר, ויש לעיין בטעם הדבר. והנה לקמן כתיב...
חזור
חלק עליון