• עקב המצב המתוח והסכנה המרחפת - היל"ת - על יושבי ציון, נרבה בתפילה ובחיזוק. לקריאת תהילים משותפת ומידע מתעדכן מבית גדו"י - לחצו כאן
  • אנחנו שמחים לבשר לחו"ר הפורום על תוספת חדשה ומרעננת לפורום - מערכת חידונים תורנית - לפרטים >>>>

יין

  1. י

    פורים לבשומי על ידי "אינפוזיה"

    האם יוצאים ידי חובת בשומי בפוריא על ידי עירוי נוזל משכר לגוף? שהרי למעשה נתבשם?
  2. י

    הלכות ברכות הזדמנות נדירה לברכת הטוב והמטיב על יין

    כדי להתחייב בברכת הטוב והמטיב על יין שני לכל הדעות יש ח' תנאים ותנאי ב' מצוי בפורים שמקבלים משלוחי מנות בתוך הסעודה. א' שהיין השני יהיה טוב מהראשון [או ספק אם טוב]. ב' שלא יהיה היין השני בביתו [אם דעתו עליו] בשעה ששותה מהראשון. ג' שישאר קצת מהיין הראשון בשעה ששותה את השני. ד' שיש שנים או יותר...
  3. א

    פורים האם נשים וילדים מצוּוים בשתיית יין בפורים?

    לדעת הגרי"ש אלישיב והגר"ש וואזנר אין לנשים לשתות יין לשָׁכרה בפורים, ולדעת הגרח"פ שיינברג לא תשתינה אף כשיעור 'רביעית', אולם לדעת הגרי"י קניבסקי עליהן לשתות מעט יין. וכן דעת הכף החיים בנוגע לאדם שהיין מזיק לבריאותו, שאינו מחויב במצות השתייה, אך ישתה מעט יין כדי לקיים את הנאמר במגילה: "ימי משתה...
  4. ש

    פורים הכנת משקה "לבסומי בפוריא"

    משמעות דברי השו"ע תרצ"ה, ב ושאר הפוסקים, שההתבסמות בפורים, לאו דווקא ביין, אלא בכל משקה משכר. אמנם ברש"י למגילה ז ע"א כתב: לבסומי "ביין" וברמב"ם מגילה ב, ט"ו "ושותה יין עד שישתכר ויירדם בשכרותו", וכן כתבו הרוקח, רל"ז והרדב"ז א, תס"ב כיון שכל הניסים נעשו על ידי משתה היין – יש להשתכר לכתחילה...
  5. ש

    פורים אזהרה לשיכורים...

    טעם היין איננו מן הדברים שהוא מורגל אליהם, אבל פורים היום, והוא משתדל, כבכל שנה, לקיים את מצוותו בהידור. הוא לוקח שוב את הכוס החד-פעמית שמלאה ביין סמוק, מצליח ללגום מחצית הכוס נוספת. צמרמורת של 'מתחילים' תוקפת אותו לרגע וסחרור קל עוטף את ראשו. ניגוני פורים טיפוסיים מצטלצלים מבין חרכי מערכת...
  6. ש

    פורים נכנס יין יצא סוד – הגה"צ רבי חזקיהו מישקובסקי שליט"א על ה'סוד' של מרן הגר"ח קנייבסקי זיע"א

    לרגל יומא דהילולא שחל הערב – ט"ו אדר מה היה באמת ה"סוד" של מרן שר התורה? סיפר לי הרה"ג רבי איסר שוב, שפעם הם דנו עם מרן ראש הישיבה (הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל) על איזה עניין, ורצו אחרי זה לבוא למרן רבי חיים ולדון אתו על זה. אמר להם מרן ראש הישיבה זצוק"ל: רבי חיים נולד בשביל ללמוד תורה, זו השליחות...
  7. ג

    הלכות שבת יין של תרומה טמאה האם הוא מוקצה בשבת

    תנן בדמאי (פ"ז מ"ב), שמי שמתארח אצל חבירו עם הארץ בשבת, עושה תנאי בערב שבת שמה ששייר בכוס יהיה תרומת מעשר. והקשו בירושלמי שם, דנמצא מטלטל מוקצה, דהרי תרומה טמאה אסורה באכילה [ותירצו שמשייר גם חולין]. והקשה בשער העזרה (סי' תפ"ט), שהרי לכאורה זה ראוי לזילוף. ובשלמא לרש"י (שבת קכו, ב) שאסור להאכיל...
  8. ל

    איזה משקות חריפים למעשה מותרים

    באחד מקווי המידע הביאו היום [מוצ''ש] בשם רב העיר בני ברק הרב לנדא שליט''א שהרשימה שעד היום היו שסמכו עליה נכתבה רק בשביל משגיחים שלא יצטרכו לכבות את החשמל שמחלקים כזה יין [שעל מה שברשימה לא צריך למסור את הנפש]. אז למעשה איזה סוגים מותר בלי הכשר?
  9. ג

    ד' תעניות בין המצרים ת"ב בעניין שתיית יין בתשעה באב

    מובא בשם הגרי"ז (משמר הלוי מגילה סימן יב) שבתשעה באב לא נוהג איסור בשר ויין האמור בגמ' על סעודה המפסקת [ובכל שבוע שחל בו או תשעת הימים – זה רק מנהג הראשונים]. ובזה מיושב השו"ע (תקנט, ז) שבברית נותנים ליולדת לשתות את היין. ולכאורה קשה, שאף אם מותר לה לאכול – מדוע מותר יין. וטעם הדבר ע"פ הגרי"ז...
  10. ל

    חידת היכי תימצי יין שהתקלקל בחג השבועות

    ראובן ושמעון קנו כל אחד חבית יין מלוי לאחר תקופה ב' החביות החמיצו לוי טען שאין לו אחריות כיון שכבר עבר הרבה זמן באו ראובן ושמעון אל הדיין שאל הדיין מתי החמיץ להם ראובן אמר בערב שבועות החמיץ לי שמעון אמר במוצאי שבועות החמיץ לי פסק הדיין שלוי צריך לשלם רק לראובן מה הטעם ?
  11. ה

    דין ברכת היין, ואם יוצא בדיעבד בברכת בורא פרי העץ - חלק ב

    בדין ברכת היין – חלק ב המשך בירור המחלוקת לגבי ברכת היין, אם יוצא בדיעבד בברכת בורא פרי העץ. ברכת השמן בגמ' (הובאה במאמר הקודם) פריך והרי שמן דאשתני לעילויא ולא אשתני לברכה ושקיל וטרי אמאי אין מברכין על השמן בורא פרי עץ זית, ובעי למימר דמשחא לא זיין ולכך לא אשתני לברכה ודחי דמשחא נמי זיין אלא...
  12. ה

    בדין ברכת היין, ואם יוצא בדיעבד בברכת בורא פרי העץ - חלק א

    בדין ברכת היין – חלק א בריש פ"ו דברכות תנן כיצד מברכין על הפירות, על פירות האילן הוא אומר בורא פרי העץ חוץ מן היין שעל היין הוא אומר בורא פרי הגפן, וברש"י פירש חוץ מן היין שמתוך חשיבותו קבעו לו ברכה לעצמו. ובגמ' (לה ב) מאי שנא יין אילימא משום דאשתני לעלויא אשתני לברכה והרי שמן דאשתני לעלויא ולא...
  13. פ

    שמחת פורים וגדר עד דלא ידע

    שמחת פורים וגדר עד דלא ידע מהי השמחה בפורים??? >>> האם מותר להשתכר??? >>> 'עד דלא ידע' גדר המצוה או פטור??? >>> האם יכול לאכול סעודת פורים בלילה??? >>> האם צריך לשתות דוקא יין??? >>> שכח על הניסים בברכת המזון בפורים משולש??? >>> האם פטור מתלמוד תורה??? >>> האם קודם המשתה או קודם השמחה...
  14. געגועים

    בהר אין אומרים שירה אלא על היין

    תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ, אותיות תזמר, מרמז שאין אומרים שירה אלא על היין (ברכות לה.).
  15. א

    חידת ספרים שני ספרים ע"ש יין

    על איזה מסכת בש"ס התחברו ב' ספרים מגדולי הראשונים והאחרונים שקרויין ע"ש יין?
  16. געגועים

    שמיני מנין היה לנדב ואביהוא יין במדבר?

    וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אי' שנענשו על שנכנסו שתויי יין, ובזוה"ק פ' נח (קעג:) מקשה מנין היה לנדב ואביהוא יין במדבר, ומתרץ שהיה מגן עדן. ובמדרש תלפיות (בהשמטות ענף יין) כתב שטעם מי הבאר היה משתנה כרצון השותה ונדב ואביהוא כיוונו לטעם היין. ולכאורה קשה מדוע מקשה הזוהר דווקא על...
  17. געגועים

    שמיני נדב ואביהוא היו נפש אדם הראשון

    וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אי' בשם האריז"ל נדב ואביהוא היו נפש אדם הראשון, דכתיב טמאים לנפש אדם, וחטאו בחטא אדם הראשון שנכנסו שתויי יין כמו אדם שסחטה לו חוה ענבים. ואולי זה מה שאמר אדם הראשון "אכלתי ואוכל עוד" דהיינו בגלגול נדב ואביהוא. עוד בגי' נדב אביהוא.
  18. ש

    חידה בהלכה אם כבר שתה ישתה עוד

    אסור לשתות יין, ואם כבר שתה ישתה עוד? אמור להיות די קל
  19. ש

    פסח, חודש ניסן האם יש עדיפות ליין בד' כוסות?

    שמועה מסתובבת מזה שנים רבות בהיכלי התורה, שיש צד גדול שלא יוצאים יד"ח בד' כוסות עם מיץ ענבים, וצריך דווקא יין. היכן המקור לכך? ומהו טעם הדבר? לי היה נראה בפשטות, שהיות והרמב"ם (הלכות חמץ ומצה פ"ז ה"ט) כתב "ארבעה כוסות האלו צריך למזוג אותן כדי שתהיה שתיה עריבה הכל לפי היין ולפי דעת השותה", ולרוב...
  20. ב

    פסח, חודש ניסן באיסור שתיית יין משעה עשירית בער"פ

    כתב השו"ע [תעא, א] ויין מעט לא ישתה, משום דמיסעד סעיד, אבל אם רצה לשתות יין הרבה, שותה, מפני שכשהוא שותה הרבה גורר תאות המאכל. עי' במג"א [שם] שהקשה למה מותר לשתות ב' כוסות ראשונה ושניה קודם אכילת מצה, ותירץ דב' כוסות נחשב כבר הרבה יין דמיגרר גריר, ואח"כ כתב שאין צריך לזה, אלא כיון שבאותה...
חזור
חלק עליון