זה נהנה וזה אינו חסר

נסתפקתי אם מתחייב משום משתרשי במקום שלא חסר ממנו כלום כיון דסו"ס נתרבה ממונו ממנו או דבעינן שיחסר לו דבר.

ישנה קושיא עצומה שאיני מוצא לה מזור. הדברים נודעים וידועים משמיה דהקצה"ח רמו, ב והשער"י ג, כה ועוד שנימקו החילוק בין 'נהנה' ל'משתרשי' [לגבי החילוקים כגון: הייתי מתענה, מעשיו, ממון שאין לו תובעים, גובה התשלום, חסרון, הנאת נוי וריח וכיוצ"ב אשכחן רבים] שבנהנה החיוב הוא על עצם קורת הרוח וההנאה...

לפי דברי הגמ' מדוע ר' יוסי אומר "פטור" שיגיד חייב פחות שבגדרות?