זה נהנה וזה אינו חסר

ישנה קושיא עצומה שאיני מוצא לה מזור. הדברים נודעים וידועים משמיה דהקצה"ח רמו, ב והשער"י ג, כה ועוד שנימקו החילוק בין 'נהנה' ל'משתרשי' [לגבי החילוקים כגון: הייתי מתענה, מעשיו, ממון שאין לו תובעים, גובה התשלום, חסרון, הנאת נוי וריח וכיוצ"ב אשכחן רבים] שבנהנה החיוב הוא על עצם קורת הרוח וההנאה...

לפי דברי הגמ' מדוע ר' יוסי אומר "פטור" שיגיד חייב פחות שבגדרות?