זקנים

בספר מושב זקנים (מהדורת עוז והדר) על הפס' (א יא) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹקִ֗ים תַּֽדְשֵׁ֤א הָאָ֙רֶץ֙ דֶּ֗שֶׁא עֵ֚שֶׂב מַזְרִ֣יעַ זֶ֔רַע עֵ֣ץ פְּרִ֞י עֹ֤שֶׂה פְּרִי֙ לְמִינ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ עַל־הָאָ֑רֶץ וַֽיְהִי־כֵֽן׃ עץ פרי עושה פרי. תימא, כמה מיני אילן. ויש לומר: עץ עושה פרי. עד כאן מצאתי...

לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ ברש"י: לא תסף עליו, חמשה טוטפות בתפילין וכו'. וסמיך ליה כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא וכו' וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת, מרמז לאמרם (ירושלמי ברכות פ"א ה"ד) שנביא צריך לתת אות, אבל זקן צריך לקבל דבריו ללא אות, לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו.