ראיתי שמביאים:
בענין לברך על הכוס סיפר החסיד הישיש הר"ר מרדכי שרצקי זצ"ל ששמע מהרה"ק רבי פנחס מנחם מפילץ בעל ה'שפתי צדיק' זי"ע שבשבת בעת סעודה שלישית אמר לאחד שחל יומא דהילולא לאחד מהוריו באמצע השבוע, שיברך על הכוס בסעודה זו, כי לברך על הכוס עם 'אלוקינו' הוא עליה גדולה לנשמה.
אגב היום יומא...
בשו"ע (או"ח סי' תקנ"ב סעיף ח'): יש ליזהר שלא ישבו שלשה לאכול בסעודה המפסקת כדי שלא יתחייבו בזימון אלא כל אחד ישב לבדו ויברך לעצמו.
יתבאר עפימ"ש הגר"א בפירושו למשלי בפסוק (כב, ט) טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ כִּי נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדָּל וכו' ועוד אמרו (סוטה לח:) אין נותנין כוס של ברכה לברך אלא לטוב...
סיפר נין הרבי [האדמו"ר ר' יוחנן מטאלנא זצוק"ל], מוהרא"מ האדמו"ר מאשדוד שליט"א: שנה אחת היינו בליל הסדר בדיוק תשעה מבוגרים החייבים במצוות, והנה הגיע השעה לומר "ברך" לברך ברכת המזון על סעודת החג, אחרי הצפון שנאכל בקדושה ובענין רב. מסתכל מרן הרבי הסב"ק על היושבים, ואומר: מדוע שלא נברך ברכת המזון...
עד היכן צריך לשמוע את ברכת המזון?
אם נשאל את רוב האנשים עד היכן עליהם לשמוע את ברכת המזון מהמזמן, רובם יציינו כי מדובר במחלוקת בין השו"ע לרמ"א. לפי השו"ע (סימן ר' סעיף ס"ב), מספיק לשמוע עד "ובטובו חיינו", אך לפי הרמ"א, יש לשמוע עד סוף ברכת "הזן את הכל".
החזו"א (אורח חיים סימן ל"א, אות ב') מוסיף...