חידה בתלמוד וחז"ל אמורא שלא הרים עיניו משום צניעות? (1 צופה)

[שירת העשבים]

כך כתב רש"י שיש אומרים.
(מקור)

 

[אברך מעמיק]

מנחות קי. רש"י ד"ה שימי על האמורא הקדוש רב

 

[אברך מעמיק]

וכן הוא ברש"י בנדה כד. ד"ה שימי [וז"ל 'ואני שמעתי שמדת צניעות היה בו ברב שלא היה זוקף עיניו למעלה']

 

[אברך מעמיק]

ואגב אציין מה שכתב בזה בספר 'מחזה עינים' (להמגיד מבריסק) על מעלת רב בענין זה, וז"ל:

וכתוב בתשובות הגאונים הנקרא 'שערי תשובה' (סי' קעח), כי רב לא היה מביט לצדדין ואפילו לפניו. וכן כתוב בפירוש רש"י (מנחות קי., נדה כד. ד"ה שימי). ונראה, כי רב לטעמיה אזיל, כי מרגלא בפומיה דרב (ברכות יז.), לא כעולם הזה עולם הבא, עולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה כו' אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה שנאמר (שמות כד, יא) "ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו". ולמה מאמר זה מרגלא בפומיה דרב? הלא למען לזכור לשמור את ראות העינים, כי כל תענוג העולם הבא הוא בראות העינים.

ואמרו חז"ל (ב"מ קז:) "והסיר ה' ממך כל חולי" (דברים ז, טו) אמר רב זו עין. רב לטעמיה, דרב סליק לבי קברי, עבד מאי דעבד, אמר תשעים ותשעה מתים בעין רעה ואחד בדרך ארץ. ולמה סליק לבי קברי לדעת כי תשעים ותשעה מתים בעין רעה? הלא למען להוכיח את כל האדם שישמור מאוד את ראות עיניו. והוא היה 'נאה דורש ונאה מקיים', ושמר את עיניו מכל משמר.

ואמרו חז"ל (סוטה מו:, ראה שם ובברכות נח. רב ששת נתן בו כו', ובמהרש"א שם, וד"ל) "ויפן אחריו ויראם ויקללם בשם ה'" (מלכים-ב ב, כד). מאי 'ויראם'? אמר רב, ראה ממש, כדתניא רשב"ג אומר כל מקום שנתנו חכמים עיניהם בו, או מיתה או עוני. וכבר מבואר בספרים על פי אלה הדברים, הכתוב (תהלים צא, ח) "רק בעיניך תביט ושלמת רשעים תראה", וכן הכתוב (שם נד, ט) "כי מכל צרה הצילני ובאויבי ראתה עיני". וכתוב בספר יצירה (פ"ו), שלש ראיות רעות, עין נואפת, עין רעה, עין מנדת.

וכתוב בסדר הדורות (ערך אבא, אות ח, וראה שטמ"ק כתובות פא.), כי רב חי ארבע מאות שנה. מפני כי תשעים ותשעה מתים בעין רעה, ומפני כי הוא שמר מאוד את ראות עיניו, לא שלטה בו עין רעה, כמאמר חז"ל (ברכות כ.) עין שלא רצתה ליזון ממה שאינו שלו, אין עין הרע שולטת בו. (וראה בב"מ קז: בתוד"ה תשעים).

ועל פי זה מבואר הא דאמר רב יהודה אמר רב ואיתימא רב חמא בר' חנינא (סוטה יג:) מפני מה מת יוסף קודם לאחיו, מפני שהנהיג עצמו ברבנות. כלומר, הלא ביוסף לא שלטה עין רעה וצ"ט מתים בעין רעה, ואם כן מפני מה מת קודם לאחיו, וד"ל:​