חודש אדר וד' פרשיות ארבע פרשיות (1 צופה)

[איש האשכולות]

ארבע פרשיות
מאת הרה"ג אריה הכהן פלשניצקי שליט"א מח"ס 'אתקינו סעודתא' ו'שערי בית המדרש'.

משה רבינו תיקן להם לישראל שיהו קורין בתורה ברבים בכל שבת ושבת ובכל רגל, ארבע שבתות יש בשנה שאך על פי שאין בהם לא רגל ולא ראש חודש לא חנוכה ולא פורים, אף על פי כן קורין בהם בשתי פרשיות ומוציאין בהן שני ספרים. ואם יש באחת מהן גם ראש חודש - קורין בשלש פרשיות ומוציאים שלשה ספרי תורה.

ארבע שבתות אלה הן: שבת האחרונה של שבט (אם השנה פשוטה ולא מעוברת) ושלש שבתות של אדר- ברוב השנים, או כל ארבע השבתות בחודש אדר, או שלש באדר ואחת בניסן - במיעוט השנים, ובשנה מעוברת שיש בה אדר ראשון ואדר שני, אין מחשבין אדר ראשון לענין זה, אלא אדר הסמוך לניסן, לכן פרשה הראשונה מארבע פרשיות אלה, אינה חלה בשבט, אלא בשבת הראשונה של אדר ראשון2.

 

[איש האשכולות]

פרשת שקלים

בשבת הקרובה הבעל"ט מתחילים לקרוא את הפרשה הראשונה מארבע הפרשיות 'שקלים' וקורין בה בתחילת פרשת "כי תשא" מענין מחצית השקל. והטעם לקריאה זו משום שבזמן שבית המקדש היה קיים, מצות עשה על כל אדם מישראל לתת מחצית השקל בכל שנה ושנה, בכדי להקריב מהם כל קרבנות הציבור במקדש. שקלי התרומה שמכל ישראל היו צריכין לבוא למקדש עד לראש חודש ניסן שבכל שנה, לפיכך התחילו בראש חודש להשמיע על השקלים כדי שיכין כל אחד ואחד מחצית השקל שלו, ויתנו בעונתם ותקנו חז"ל שבשבת הסמוכה לאדר או בשבת שחל בה ראש חודש אדר יקראו בתורה בפרשת שקלים, ואע"פ שאין לנו היום בית המקדש וגם מצות מחצית השקל אינה נוהגת היום, בכל אופן קורין אנו בפרשה זו במועדה כדי שתחשב לנו הקריאה בתורה כאילו קיימנו את המצוה בפועל, ככתוב3 'ונשלמה פרים שפתינו', ועוד טעם שתקנו לקרוא גם בזמן הזה - מהרה יבנה המקדש, ויהיו המצוות סדורות בידינו4.

 

[איש האשכולות]

שבת זכור

שבת שקודם הפורים, מוציאים בבית הכנסת שני ספרי תורה, באחד קוראים בפרשת השבוע, ובמפטיר קורין "זכור את אשר עשה לך עמלק". ומצות עשה מן התורה על כל ישראל לשמור בלב איבה ושנאה לעמלק ולזרעו, ולזכור בפה את רשעותו, ונספר זאת לבנינו ולדורותינו מה עשה לנו אותו רשע בדרך בצאתנו ממצרים, עד אשר נאבד את זכרו מן העולם. וכדי לקיים מצות עשה זו של זכירת רשעותו של עמלק תקנו חז"ל שיהיו קוראים פרשה זו בציבור ומתוך הספר, פעם אחת בכל שנה, בשבת שקודם הפורים, כדי לסמוך מחית עמלק למחית המן שהיה מזרעו5.

 

[איש האשכולות]

פרשת פרה

השלישית ש"בארבע פרשיות" היא פרשת פרה שקורין בשבת הסמוכה לפרשת החודש מפרשת חוקת, וענין קריאה זו קודם ניסן, כדי להזכיר ולהודיע לכל מי שנטמא במת להזהר מטומאתו כדי שיוכל להקריב קרבן פסח במועדו. ואע"פ שבעוונתינו חרב בית המקדש ואין לנו לא קרבן ולא טהרה, אנו מחזיקים בתורת הטהרה ולומדים מצוותיה ודיניה ועוסקים בהם בזמנם, ונחשב לנו כאילו נטהרנו מטומאותינו והכשרנו עצמנו להקריב קרבנות במועדם6.

 

[איש האשכולות]

פרשת החודש

חז"ל תקנו לישראל ששבת שמברכין בה חודש ניסן, או חל בה ראש חודש ניסן, יהיו קוראין בתורה במפטיר בפרשת 'החודש הזה לכם' שבפרשת בא, מפני חשיבותו של ניסן שהוא ראש חודש לכל החודשים ומלך עליהם7 ומצוה לקדש אותו יותר מכל שאר החדשים, לכך מכריזין עליו לקדשו ברבים בשבת שהיא יום כינוס ואסיפה בבתי כנסיות, על ידי קריאה זו בתורה8.

 

[איש האשכולות]

מקורות וציונים

1. עי' טושו"ע סי' תרפה'. 2. גמ' מגילה כט', פוסקים. 3. הושע יד'. 4.. ספר החינוך קה'. אבודרהם. לבוש ואחרונים סי' תרפה'. בני יששכר אדר ב' יג'. 5. מגילה כט'-ל'- - רמב"ם בספר המצוות, ספר החינוך תרג', ספר התודעה. 6. מגילה שם, רש"י שם. אבודרהם, מטה משה, ספר החינוך שצז'. 7. החודש הזה לכם-לכם אותיות מלך, בעל הטורים פ' בא. 8. גמ' מגילה שם. אורחות חיים, מטה משה, לבוש אורח חיים סי' תרפה'.