סדרת מאמרים - בביאור דברי תוס' בקנין עבד עברי לעכו"ם - חלק א' | מדור מאמרים

סוג המאמר: סדרת מאמרים

איתא בקידושין דף י"ד ע"ב:

"אשכחן עבד עברי הנמכר לעכו"ם הואיל וכל קניינו בכסף".

היינו שהגמ' מבארת שאי אפשר ללמוד מעבד עברי הנמכר לגוי - שמבואר בו שנקנה בכסף – לשאר עבדים (עבד הנמכר לישראל, מכרוהו בית דין, וכן אמה עבריה) שגם הם יוכלו להיקנות בכסף, כי אפשר לדחות ששאני גוי שכל קניינו בכסף.

ומבאר ברש"י שגוי בכל מקום קניינו רק בכסף ולא במשיכה שנאמר בו 'עמיתך' ולכך גוי אינו בתורת משיכה כלל, וז"ל:

"הואיל וכל קנינו. של עובד כוכבים בכסף שלא נאמרה בו משיכה במטלטלין אלא בישראל כתיב (ויקרא כה) מיד עמיתך עד שימשוך מיד ליד לפיכך עבד נקנה לו בכסף".

אמנם תוס' בד"ה הואיל וכו' מקשה, וז"ל:

"הואיל וכל קנינו בכסף. פ"ה הואיל ולא נאמר בו משיכה כישראל דכתיב או קנה מיד עמיתך דבר הנקנה מיד ליד דהיינו משיכה וקשה לר"ת לפי שיהא סתמא דגמרא כדר"ל דלר' יוחנן דאמר בפ' הזהב (ב"מ דף מז:) דבר תורה מעות קונות דרשינן בפ"ב דבכורות (דף יג:) מיד עמיתך בכסף הא לעובד כוכבים במשיכה וקי"ל כר' יוחנן לגבי ריש לקיש ועוד דבמס' ע"ז (דף עב.) אמרינן דלכ"ע משיכה בעובד כוכבים קונה".

היינו שתוס' מקשה, שזהו רק שיטת ריש לקיש שדורש 'מיד עמיתך – עד שימשוך מיד ליד'. אבל רב יוחנן פליג עליה וס"ל ש'מיד' היינו 'דבר הניתן מיד ליד – וזהו מעות. ולשיטת ר' יוחנן גוי נתמעט מכסף וכל קניינו במשיכה, ואם כן איך יבאר רש"י את הסוגיא לפי ר' יוחנן. ובפרט שקיימא לן כר' יוחנן לגבי ריש לקיש.

ועוד מקשה תוס', שבמסכת עבודה זרה כתוב שמשיכה קונה בעכו"ם לכו"ע. ולכאורה זה צ"ב דהרי לר"ל בעינן עמיתך. ועיין במהר"ם שמבאר שלשון התוס' לאו דווקא, ושם אמרינן "ש"מ משיכה קונה ש"מ" היינו שמסקינן שהלכה כר' יוחנן.

ומכורח קושיות אלו לומד תוס' באופן אחר, וז"ל:

"לכך נראה לר"ת דה"פ הואיל וכל קניינו דעובד כוכבים בעבד עברי בכסף דכתיב ביה מכסף מקנתו לאפוקי שאינו קונה בשטר דישראל גופיה לא קני ע"ע בשטר אלא משום דאיתקש לאמה ואמה לאחרת דדרשינן (לקמן דף טז.) מה אחרת מקניא בשטר אף זו וכו' ובעובד כוכבים לא שייך האי טעמא שהרי אינו בתורת גיטין וקידושין ועוד נראה לר"ת דאפילו בקרקעות עובד כוכבים אינו קונה בשטר כדאמר בחזקת הבתים (ב"ב דף נד.) עובד כוכבים מכי מטא זוזי לידיה איסתלק ליה וישראל לא קני עד דמטא שטרא לידיה משמע דאין קנין שטר לעובד כוכבים וא"ת לאו ק"ו הוא ומה עובד כוכבים שאינו קונה ע"ע בשטר קונה בכסף ישראל כו' וי"ל דמסתברא דלכל אחד יש קנין לעצמו כדאשכחן בפ"ב דבכורות (דף יג.) גבי מטלטלין מדישראל בחדא עובד כוכבים נמי בחדא".

היינו, שרק בעבד עברי כל קניינו של עכו"ם הוא בכסף, ואין זה בא להפקיע ממשיכה אלא משטר. שכיון ששטר נלמד מהיקש לאמה עבריה, ואמה עבריה נלמדת מקידושי אשה, וגוי אינו בתורת גיטין וקידושין – ולכן אי אפשר ללמוד משם לעבד עברי הנמכר לגוי.

ומקור דברי התוס' הוא מהגמ' לקמן דף טז. ושם מבואר שבאמת לפי ר' הונא שס"ל ששטר אמה עבריה אדון כותבו – היינו שהקונה כותב, אם כן אפשר ללמוד מאשה – שגם שם הבעל שהוא הקונה כותב.

אבל הגמ' שואלת שלפי ר' חסדא שאב כותבו, היינו שהמוכר כותב את השטר, איך אפשר ללמוד מקידושין – הרי זה ב' סוגי שטרות. ומבארת הגמ', שלפי ר' חסדא לומדים באמת שטר אמה עבריה מהפסוק 'לא תצא כצאת העבדים' דהיינו הכנעניים שיוצאים בשן ועין, אבל נקנית היא בקניין עבדים שנקנים בשטר, וז"ל הגמ':

"ובשטר: מנלן אמר עולא אמר קרא (שמות כא, י) אם אחרת יקח לו הקישה הכתוב לאחרת מה אחרת מקניא בשטר אף אמה העבריה מקניא בשטר הניחא למ"ד שטר אמה העבריה אדון כותבו אלא למ"ד אב כותבו מאי איכא למימר דאיתמר שטר אמה העבריה מי כותבו רב הונא אמר אדון כותבו רב חסדא אמר אב כותבו הניחא לרב הונא אלא לרב חסדא מאי איכא למימר אמר רב אחא בר יעקב אמר קרא (שמות כא, ז) לא תצא כצאת העבדים אבל נקנית היא כקנין עבדים ומאי ניהו שטר".

ולפי"ז צ"ע בתוס', דהרי לפי ר' חסדא בוודאי אפשר ללמוד לעבד עברי הנמכר לגוי שנקנה בשטר, כי הרי לשיטתו אין לזה שייכות לקידושין, ואין שייך לומר שגוי אינו בתורת – אלא זה נלמד מעבד כנעני. ואם כן איך יבאר תוס' את הגמ' לפי ר' חסדא.

לסיכום: רש"י ביאר שקנין עבד עברי לגוי הוא אך ורק בכסף – כי לעכו"ם אין משיכה. אך תוס' מקשה שזהו רק לשיטת ריש לקיש שאינה להלכה, ולכן מבאר שהכוונה רק בקנין עבד שנלמד מאמה שנלמדת מקידושי אשה וגוי אינו בתורת גיטין וקידושין. אבל בכל מקום קנין הגוי הוא רק במשיכה.

ונשארנו בקושיא על תוס' לפי ר' חסדא ששטר באמה עבריה נלמד מעבד כנעני, ובעזרת השם במאמר הבא ננסה ליישב את תוס'.

נערך לאחרונה: היום בשעה 10:55