מאמר הלכתי בדין מניח עירובו בעיר שאינה מוקפת מחיצות כהלכתה - חלק א

מעין הקדמה

בדין מניח עירובו בעיר שאינה מוקפת מחיצות כהלכתה​

תנן (עירובין סא א) מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עירובו בעיר קטנה, בעיר קטנה ונתן את עירובו בעיר גדולה, מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה, רבי עקיבא אומר אין לו אלא ממקום עירובו אלפים אמה, אמר להן ר"ע אי אתם מודים לי בנותן עירובו במערה שאין לו אלא ממקום עירובו אלפים אמה, אמרו לו אימתי בזמן שאין בה דיורין אבל יש בה דיורין מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה, נמצא קל תוכה מעל גבה.

ובגמ' (שם ב) אמר רב יהודה אמר שמואל שבת בעיר חריבה לרבנן מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה, הניח את עירובו בעיר חריבה אין לו ממקום עירובו אלפים אמה, ר"א אומר אחד שבת ואחד הניח מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה. ופרש"י בעיר חריבה, מדיוריה אבל מחיצותיה קיימות סביב לה, לרבנן מהלך את כולה דהא שבת באויר מחיצות והוא הדין לר"ע וכו' הניח עירובו בעיר חריבה, דכי אמור רבנן כל העיר לו כד' אמות במיושבת כדתנן בהדיא אימתי בזמן שאין בה דיורין אלמא בחריבה מודו.

ומסקינן בגמ' שם דבאינה ראויה לדירה כ"ע מודו שאינה נעשית לו כד' אמות ואין לו אלא אלפים אמה ממקום עירובו, ופרש"י אינה ראויה לדירה שנפלו מחיצותיה.

​

בדין השובת בעיר​

כתב הרמב"ם (שבת פכ"ז ה"א וב) וז"ל היוצא חוץ לתחום המדינה בשבת לוקה שנאמר אל יצא איש ממקומו ביום השביעי, מקום זה הוא תחום העיר וכו', נמצאת למד שמותר לאדם בשבת להלך את כל העיר כולה אפילו היתה כנינוה בין שהיתה מוקפת חומה בין שלא היתה מוקפת חומה עכ"ל, הרי שאין צריך שתהא העיר מוקפת חומה ואף שאינה רה"י ואסור לטלטל בה הרי הוא מהלך את כולה.

ואף שהשו"ע לא הזכיר זה בפירוש שכתב (סי' שצו ב) וז"ל בכל מקום שקדש עליו היום אם הוא מוקף לדירה אפילו אין בו עתה דיורין חשוב כולו כארבע אמות ואם אינו מוקף לדירה עד סאתים חשוב כולו כארבע אמות ואפילו שבת בתל גבוה ובקמה קצורה ושבלין מקיפות אותה חשיבי כארבע אמות עד בית סאתים עכ"ל, אבל כן היא הסכמת הראשונים ואהרונים.



ורבינו יואל (בראבי"ה סימן שפו) הביא ראיה לזה מדגלי מדבר, והיינו מדאיתא בגמ' (נה ב) מתיב רב חסדא ויחנו על הירדן מבית הישימות ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן לדידי חזי לי ההוא אתרא והוי תלתא פרסי על תלתא פרסי, ותניא כשהם נפנין אין נפנין לא לפניהם ולא לצדיהן אלא לאחריהן, ופרש"י אלמא המהלך בראש והוצרך לנקביו חוזר לאחוריו שלש פרסאות וישראל במדבר יושבי אהלים היו שאינן קבועין ואפילו הכי מהלכין את כל המחנה כארבע אמות ע"כ, ומשני אמר ליה רבא דגלי מדבר קאמרת כיון דכתיב בהו על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו כמאן דקביע להו דמי.

והשתא מבואר שמחנה ישראל היה כולו כארבע אמות שהוא נדון כעיר מפני שחשוב כקביעי ולא כיושבי צריפין, ובמחנה ישראל לא היה מוקף מחיצות ואינו רה"י, כדאיתא בשבת (צו ב) הוצאה גופה היכא כתיבא א"ר יוחנן דאמר קרא ויעבירו קול במחנה, משה היכן הוה יתיב במחנה לויה ומחנה לויה רה"ר הואי וקאמר להו לישראל לא תפיקו ותיתו מרה"י דידכו לרה"ר. הרי אף שהיה רה"ר בתוכה מ"מ הרי הוא כארבע אמות ומותר להם להלך את כל המחנה וחוצה לו אלפים אמה לכל רוח, ומוכח לשובת בעיר שאף שאינה מוקפת מחיצות ואינה רה"י שכולה לו כארבע אמות.



ועוד הביא רבינו יואל ראיה מיושבי צריפין, והיינו מדאיתא (נה ב) אמר רב הונא יושבי צריפין אין מודדין להן אלא מפתח בתיהן, ופרש"י דירה של הוצין וערבה ואינו קבע, הלכך אפילו יש הרבה במקום אחד כשיעור מהלך מאה אמה, אין חשובין עיר להיות כארבע אמות, וכל אחד מודד מפתח ביתו אלפים אמה לכל רוח אם בא לצאת ע"כ, ומייתי עלה אמר רב חיננא בר כהנא אמר רב אשי אם יש שם שלש חצירות של שני בתים הוקבעו, ופרש"י בהכי חשיבי עיר וקובעת את כולן.

והשתא יושבי צריפין אינם מוקפין, וכדכתב בשבלי הלקט (הובא בב"י בסי' שצח) וז"ל מכאן נראה שאלו היהודים היוצאים במחנה לצור על העיירות אע"פ שיש שם כמה וכמה אהלים אין מודדין להם אלא מפתח אהליהם לכל אחד מפתח אהלו, ודוקא דאין היקף מחיצות סביב למחנה אבל אם הוקף המחנה במחיצות גבוהות עשרה או בחריץ כל המחנה חשוב כארבע אמות ויש להם אלפים אמה מחוץ למחיצות עכ"ל[א], ואף שאינם רה"י שאין להם מחיצות חשובין עיר להיות כארבע אמות הרי שאף עיר שאינה מוקפת חומה הויא כארבע אמות ומהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה לכל רוח (ואף החיי אדם (כלל עו דין יא) הביא ראי' זו).



ועוד נראה ראיה לזה מהא דאיתא בגמ' (נה א) והאמר רב הונא חומת העיר שנפרצה במאה וארבעים ואחת ושליש ומוקי לה רבה בר עולא בנפרצה משתי רוחות, ומבו' דאם נפרצה בפחות מכך הויא עיר אחת ומהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה לכל רוח, הרי שאף שאינה רה"י ואין מטלטל בתוכה כיון שנפרצה במאה אמה ויותר משני רוחותיה ונמצאת רה"ר מהלכת בה אפ"ה כל שהיא חשובה עיר אחת מהלך את כולה כד' אמות.



ובקרית מלך הראה מקום לדברי הרמב"ם וז"ל בין שהיתה מוקפת כו' שם כ"ו א' עיר חדשה כו' עכ"ל, והיינו דאיתא בגמ' עיר חדשה מודדין לה מישיבתה וישנה מחומתה איזו היא חדשה ואיזו היא ישנה חדשה שהוקפה ולבסוף ישבה ישנה ישבה ולבסוף הוקפה, ופרש"י אם מוקפת חומה ואינה מיושבת כולה כשבא למדוד תחומיה לא ימדוד לה מן החומה אלא מן הבתים דחומתה לאו חומה היא לשוויה כולה כד' אמות הואיל וישיבתה חדשה שקדמה חומתה לישיבתה ע"כ, הרי מבו' דאף שאינה מוקפת חומה שהרי אין החומה מועילה לה להחשב כד' אמות אפ"ה מודדין לה מן הבתים וע"כ דעיר שאינה מוקפת חומה הרי היא כד' אמות להלך את כולה.
​

שובת בתל​

אמנם בשובת בתל מבו' בגמ' דדוקא כשמטלטלין בתוכה דאיתא (טו א) ת"ש שבת בתל שהוא גבוה עשרה והוא מארבע אמות עד בית סאתים וכן בנקע שהוא עמוק עשרה והוא מארבע אמות ועד בית סאתים וקמה קצורה ושיבולות מקיפות אותה מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה לכל רוח, ומבו' דכל שהוא יותר מבית סאתים דהוי ככרמלית ואין מטלטלין בה אין נעשית לו כד' אמות ואינו מהלך את כולה אלא יש לו במקומו ד' אמות ואלפים אמה לכל רוח.
​

עבורה של עיר​

תנן (לב ב) נתנו באילן למעלה מעשרה טפחים אין עירובו עירוב למטה מעשרה טפחים עירובו עירוב, ובגמ' אמר רבא ל"ש אלא אילן העומד חוץ לעיבורה של עיר אבל אילן העומד בתוך עיבורה של עיר אפילו למעלה מעשרה הרי זה עירוב דמתא כמאן דמליא דמיא, ופריך עלה אי הכי חוץ לעיבורה של עיר נמי כיון דאמר רבא הנותן עירובו יש לו ארבע אמות הויא ליה רשות היחיד ורשות היחיד עולה עד לרקיע, ופרש"י אפי' למעלה מעשרה והוא נתכוון לשבות למטה עירובו עירוב דמתא מתוך שהיא מוקפת יישוב מחיצות ואינה מגולה חזינא לה כמאן דמליא עפרא והוי כמאן דנתכוון לשבות למעלה מעשרה ע"כ.

ולהלן (מז ב) גבי מברכתא כ' התוס' (בד"ה דכולה) וז"ל ואע"ג דגבי נותן עירובו באילן פריך חוץ לעיבורה של עיר נמי כיון דאמר הנותן עירובו יש לו ד' אמות וכו' משמע דתוך עיבורה של עיר נמי הוי טעמא לפי שנעשית לו כל העיר ועיבורה כארבע אמות אף על פי שאין שם מחיצה וכו' עכ"ל, הרי נקט מהא דאמרי' התם דד' אמות דנותן עירוב הרי הם כעיבורה של עיר דעיבורה של עיר הוי כארבע אמות כי היכי דעיר היא כארבע אמות.

ויש להשיב ע"ז ע"פ מה שפרש"י שם וז"ל כיון דאמר רבא הנותן את עירובו כו' לקמן בהאי פירקא גבי נתגלגל מחוץ לתחום דקתני מתניתין דאינו עירוב ואמר רבא לא שנו אלא שנתגלגל חוץ לתחום ארבע אמות אבל תוך ארבע אמות הנותן את עירובו יש לו ארבע אמות כלומר ארבע אמות שסביבותיו הוו ליה כמוקפות מחיצות וכו' הא נמי כל ארבע אמות הוו להו כבית ומצי לאיתויי מחוץ לתחום בתוך התחום אלמא לרבא כרשות היחיד הן לו עכ"ל.

והשתא נמצא שלא דמו בגמ' עיבורה של עיר לד' אמות כלל לומר דתוך העיר הוי טעמא משום שנעשית לו כל העיר ועיבורה כארבע אמות, אלא דכיון דאמר רבא דהיכא דאמרי' כמאן דמליא דמו מהני אף למעלה מעשרה וחשיב כמקום אחד, א"כ בארבע אמות דנותן עירוב נמי כיון דאמר רבא דכרשות היחיד הן וכמוקפות מחיצות חשיב להו הרי הכא נמי אף שנתן עירוב למעלה מעשרה הוי כמקום אחד.

אלא דאכתי לכאו' מהא דאמרי' דעבורה של עיר כמאן דמליא דמי הרי מבו' דחשוב כל עיבורה של עיר מקומו של זה ולכך חשיב דהוא ועירובו במקום אחד, וא"כ מה"ט גופא יש לנו לומר דכל עיבורה של עיר הרי הוא כארבע אמות למי שהניח עירובו בעבורה של עיר ומינה דעיר נמי נעשית לו כארבע אמות.

וכ"כ החזו"א (ליקוטים קי ז) וז"ל ואמנם גמ' ערוכה היא ל"ב ב' דאמרו דנתן עירובו למעלה מי"ט ונתכוין לשבות למטה שהוא רה"ר דתנן דאינו עירוב ואמר שאם האילן עומד בעיבורה של עיר עירובו עירוב משום דכמאן דמליא דמי אלמא אע"ג דלמטה רה"ר והעיר אסורה בטלטול מ"מ נידונה כד"א לענין נותן בה עירובו ואפי' נתן בעיבורה של עיר כל העיר כד"א עכ"ל.​

---

[א] והביאו הרמ"א בסי' שצח סעיף י, אמנם השו"ע לא הזכיר זה.

 

[הצעיר שבחבורה]

המשך

מאמר הלכתי - בדין מניח עירובו בעיר שאינה מוקפת מחיצות כהלכתה - חלק ב | פורום אוצר התורה

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[איש האשכולות]

עירובין ותחומין - עיר שאינה מוקפת מחיצות כהלכתה - לדין התחומין | פורום אוצר התורה

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il