בבא בתרא דף כא
כי ששת חדשים ישב שם יואב וכל ישראל עד הכרית כל זכר
(פירוש: את הזכרים ולא את הנקבות) באדום, כי אתא לקמיה דדוד אמר ליה מאי טעמא עבדת הכי
(פירוש: שהרגת רק זכרים ולא נקבות)? אמר ליה דכתיב תמחה את זָכָר עמלק
(ומשמע זכרים ולא נקבות). אמר ליה והא אנן
זֵכֶר קרינן? א"ל אנא זָכָר אקריון.
אזל שייליה לרביה, אמר ליה היאך אקריתן? אמר ליה זָכָר! שקל ספסירא למיקטליה, אמר ליה אמאי? א"ל דכתיב ארור עושה מלאכת ה' רמיה. א"ל שבקיה לההוא גברא דליקום בארור א"ל כתיב וארור מונע חרבו מדם.
והקשה בתוס' ד"ה 'ומקרי דרדקא'
וקשה לר"י דהא רבא גופיה אית ליה לעיל דשבשתא ממילא נפקא
(וא"כ מה טעם העניש יואב את רבו?) ואומר ר"י דהוה פסידא דלא הדר דאותה שעה שמלמד להם טעות הם מתבטלים ואותה שעה אין יכולין להחזיר לעולם:
ושמעתי (ואיני זוכר כעת מקורו) שהקשו על תוס' לכאורה מדוע התינוקות מתבטלין? והלא קיי"ל, דאף הטועה בלימוד תורה מקבל שכר.
ומבארים, שכאשר אדם מתייגע לאמיתו של תורה, הריהו לימוד התורה באיכות, אך כאשר אינו מתייגע ומלמד טעויות, הרי לימוד התורה הוא פחות איכותי, וממילא הווי ביטול תורה באיכות.
וכן אדם שלומד יותר מן הנצרך בספרי יראה ומוסר ואינו עוסק בזמן זה גופי תורה, הרי הוא מבטל תורה באיכות.
דברי תימה!
והלא יסוד היסודות הוא העיון באלהות, שהוא החשוב מכל העיונים, והוא החשוב שבגופי תורה, שעל ידו זוכים ל'ובו תדבק', וכמו שהאריך רבינו הרמח"ל זיע"א במאמר הוויכוח חוקר ומקובל, באדיר במרום, ובהקדמת המסילת ישרים, וא"כ כיצד ניתן לומר על כך שהוא ביטול תורה באיכות!
אדרבא, שאר הלימודים לעומתו הם ביטול תורה באיכות, אך עדיין מוכרחים ללומדם, לחביבות התורה, ולדעת המעשה אשר יעשון. עיין ספר דרך חכמה לרבינו הרמח"ל זיע"א.
