נשא במצות שילוח השער תחת הדוד (1 צופה)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
וגלח הנזיר פתח אהל מועד את ראש נזרו ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים (ו יח)

כתב בפירוש הרא"ש בנזיר סא. דאע"פ שתגלחת נזיר טהור צריכה להיות דוקא בתער, מ"מ מותר לנזיר טהור להעביר את כל שער ראשו בסם, ובלבד שישייר ב' שערות ובהם יקיים מצות תגלחת בתער. והיינו דקי"ל דב' שערות מעכבות את התגלחת, ועל כן נזיר שמעיקרא אין לו אלא ב' שערות מקיים את מצות התגלחת באותם ב' שערות, א"כ כל נזיר יכול לגלח את כל ראשו בסם [שהרי כבר הותרו לו איסורי נזיר מיד כשהקריב אחד מן הקרבנות עוד לפני שגילח, דתגלחת אינה מעכבת] ולשייר ב' שערות, ושוב הוי כמו נזיר שאין לו אלא ב' שערות, שבהם מקיים את מצות התגלחת.

ויש לעיין דמשמע דאף לכתחילה יכול לעשות כן, ולכאורה הרי בכה"ג מתבטלת מצות שילוח השער תחת הדוד, דהנה לכאורה שיעור המצוה של שילוח הוא בב' שערות, דכתיב ולקח שער ראש נזרו" וקי"ל דמיעוט שער שתי שערות, כדאיתא בתו"כ פרשת תזריע פרק ב' לגבי שער לבן דנגעים. והנה כשנשארו ב' שערות וגילחן, קיום מצות התגלחת הוא רק בשער הראשון, דהשער השני הרי אינו מעכב, וכדקי"ל בב"ק קה. שאם היו ב' שערות וגילח אחת ונשרה אחת יצא ידי מצות תגלחת, אבל אם נשרה אחת וגילח אחת אין מתקיימת המצוה, הרי דאי אפשר לקיים מצות תגלחת בשערה אחרונה כיון שאינה מעכבת.

ומעתה הרי בפשוטו דוקא שער שנתקיימה בו מצות תגלחת יש בו מצות שילוח תחת הדוד, וא"כ כל השער הראשון שגילח בנשא אינו טעון שילוח, וכן השערה האחרונה שאין מתקיימת בה מצות גילוח אין בה דין שילוח, ורק בשער הראשון מב' השערות האחרונות איכא דין שילוח, ואינו אלא שער אחד, א"כ אין כאן ב' שערות ואין שילוח בפחות מב' שערות. ואפשר דהרא"ש לא מיירי מזה אלא מעיקר מצות תגלחת, ואה"נ משום מצות שילוח תחת הדוד צריך לשייר לכה"פ ג' שערות ולגלחם בתער.
​

◆ ◆ ◆​

אמנם בעיקר מה שנקטנו דבשער שנתגלח בסם אין מצות שילוח, הנה בספר יוסף לקח כאן נקט דלא כן, שכתב שאם מקצת שערו של הנזיר נשר מאליו ומקצתו גילח, צריך לתת על האש את כל השער, בין אותו שנשר ובין אותו שגילח. ולפי"ז ניחא הקושיא הנ"ל, דבאמת יכול לקיים מצות שילוח גם באותו השער שגילח בנשא. וכן יכול לקיימה בשערה אחרונה, אע"פ שלא נתקיימה בה מצות תגלחת, וכן כתב בספר הנ"ל דנזיר שהיו לו רק ב' שערות וגילח אחת ונשרה אחת, צריך לשלח את ב' השערות תחת הדוד, והיינו לשיטתו הנ"ל דגם בשער שלא נתקיימה בו מצות תגלחת איכא דין שילוח.

אך לכאורה זהו חידוש גדול, דבפשוטו מצות נתינת השער על האש היא באותו שער שנתקיימה בו מצות גילוח דוקא, וכמ"ש. והרי איכא למ"ד בנזיר מה: דמצות שילוח שער תחת הדוד היא רק בנזיר שגילח במקדש ולא בנזיר שגילח במדינה, ופי' בתוס' שם דאע"ג דמצות גילוח מתקיימת גם במדינה מ"מ אהני פשטיה דקרא "וגלח הנזיר פתח אוהל מועד" והדר "ולקח את שער ראש נזרו", דדוקא בגילח במקדש איכא מצות גילוח, מבואר דאין על השער מצות גילוח בעצמותו אלא הדין שילוח חל על השער כשמגלחו במקדש, וא"כ נראה דאף למאן דפליג דאף במגלח במדינה איכא מצות שילוח, מ"מ כשלא גילח כלל לא מודה דהמצות שילוח תליא בהגילוח. וכן כתב בפתחי נזיר פ"ח ה"ב בפתח הביאור, דמסתברא שאם נשרו מקצת השערות או שגילחן בסם אין בהם מצות השלכה, דהשלכת השער היא בהשער שקיים בו מצות תגלחת דוקא [אך בסוף ס"ק ל"ו שם, כתב להסתפק בזה].
​

◆ ◆ ◆​

ועוד יש לדון במה שכתבנו שבשערה אחרונה כיון דאינה מעכבת אין בה קיום מצות תגלחת ואין בה מצות שילוח תחת הדוד, דאפשר דאינו כן, דאמנם בשערה אחרונה לחוד אין מתקיימת מצות תגלחת כיון דאינה מעכבת וכמבואר בגמ' ב"ק הנ"ל, אך מ"מ היכא שנתקיימה מצות תגלחת בשאר השערות גם השערה אחרונה מצטרפת, ואע"פ שאינה מעכבת, מ"מ איכא קיום מצוה בתגלחתה.

וכן מבואר בדברי המנחת חינוך במצוה שע"ג, לגבי נזיר מצורע, דקי"ל שמצות תגלחת המצורע דוחה את האיסור לנזיר להתגלח, וכתב המנ"ח דמותר לו לגלח לגמרי, ולא אמרינן שישייר עכ"פ שערה אחת כיון דאינה מעכבת במצות תגלחת מצורע, ואילו הנזיר עובר בלאו גם על שערה אחת א"כ יניח שערה אחרונה, דנראה דנהי דאינו מעכב מ"מ איכא מצוה לגלח לגמרי, עכ"ד. מבואר כמ"ש דיש בשערה אחרונה קיום מצות תגלחת מצורע, וכמו כן נימא לגבי נזיר.

ואמנם במקדש דוד טהרות סי' נ' אות א' כתב דחייב לשייר שערה אחת, דכיון דאי"ז מעכב במצות תגלחת נזיר, אינו דוחה איסורים, אך גם לדבריו י"ל דמודה הוא דיש בזה קיום תגלחת לכתחילה, אלא דמ"מ כיון דאי"ז מעכב אינו דוחה. עכ"פ כיון דיש קיום דין תגלחת בשערה אחרונה היכא שהיא מצטרפת לתגלחת הקודמת, ממילא צריך לשלח תחת הדוד גם את השערה האחרונה, ושוב ניחא דברי הרא"ש הנל דיכול לשייר לכתחילה ב' שערות, כיון דיכול לקיים מצות שילוח בב' שערות אחרונות.​

 

[גרינפלד]

ויש לעיין דמשמע דאף לכתחילה יכול לעשות כן, ולכאורה הרי בכה"ג מתבטלת מצות שילוח השער תחת הדוד, דהנה לכאורה שיעור המצוה של שילוח הוא בב' שערות, דכתיב ולקח שער ראש נזרו" וקי"ל דמיעוט שער שתי שערות, כדאיתא בתו"כ פרשת תזריע פרק ב' לגבי שער לבן דנגעים.​

לחץ כדי לכווץ...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה:
ואמנם אם גילח את כל הראש והשער קיים פשוט דהמצוה היא בכל השער, אבל באופן שאבדו השערות ונשארה לו רק שערה אחת לא יהיה בה מצות שילוח, דשיעור שער הוא ב' שערות. [ובאורך השיער פשוט דאי"צ שיעור מלא הסיט כמו לגבי גיזה בשבת, דהא נזיר שנטמא לאחר מלאת מגלח תגלחת טומאה ואח"כ לאחר ז' ימים שוב מגלח תגלחת טהרה ואין בשערו אלא כדי לכוף ראשו לעיקרו ומ"מ ודאי משלח שערו תחת הדוד, ומה שנזכר שיעור מלא הסיט בשער נזיר במשנה ערלה פ"ג מ"ג הוא רק לענין לאסור בתערובת דבעינן דבר חשוב].​

 

[גרינפלד]

וכן כתב בפתחי נזיר פ"ח ה"ב בפתח הביאור, דמסתברא שאם נשרו מקצת השערות או שגילחן בסם אין בהם מצות השלכה, דהשלכת השער היא בהשער שקיים בו מצות תגלחת דוקא [אך בסוף ס"ק ל"ו שם, כתב להסתפק בזה].​

לחץ כדי לכווץ...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה:
יש להסתפק האם יכולים לקיים מצות שילוח תחת הדוד לפני שנתקיימה מצות תגלחת, כגון שהתחיל לגלח ועדיין נשארו ב' שערות שהם מעכבות את מצות התגלחת, האם יכול להשליך עכ"פ את השער שכבר גילח, או דמצות השילוח היא רק לאחר שנתקיימה מצות גילוח.​