פורים במקום שאין בנמצא מגילה אומרים הלל שלם (1 צופה)

[שיח יצחק]

במקום שאין בנמצא מגילה כשרה, קוראים המגילה בלי ברכות מחומש, ואומרים הלל שלם בלא ברכה.

 

[אמר ליה]

כן כתב המאירי במגילה י"ד. אהא דפליגי אמוראי בהטעם שאין אומרים הלל בפורים, ר' נחמן אמר קרייתא זו הלילא, ורבא אמר מי דמי בשלמא התם הללו עבדי ה' ולא עבדי פרעה, אבל הכא מאי נימא הללו עבדי ה' ולא עבדי אחשורוש אכתי עבדי אחשורוש אנן. וכתב דהנפק"מ בין הטעמים היכא שאין לו מגילה, דלטעמא דקריאת המגילה היא ההלל הרי כשאין לו מגילה יש לומר עכ"פ הלל, אך להטעם השני דאכתי עבדי אחשורוש אנן, הרי גם כשאין לו מגילה אין לומר הלל דהא לא תקנו לומר הלל בימי הפורים, וסיים דראשון עיקר עיי"ש. ונראה מדבריו דאה"נ וי תקנה של הלל בפורים אלא שמתקיים ע"י מגילה וכשאין לו מגילה יאמר הלל.
אולם יעו' בשערי תשובה (סי' תרצ"ג ס"ג) דהביא דברי המאירי הנ"ל, אך מסופק שם אם לנקוט כדבריו להלכה מאחר דרבא אמר טעמא דאכתי עבדי אחשורוש, והלכתא כרבא דהוא בתרא. אך הביא דהרמב"ם (פ"ג מחנוכה ה"ו) כן הביא הטעם הראשון דקריאתה זו הלילא. והסיק דיקרא ההלל הלא ברכה לפניה ולאחריה כקורא תהילים, עיי"ש.
ברם דגדולי הפוסקים כהשבלי הלקט והעיטור והב"י והלבוש הביאו ב' הטעמים שאמרו בגמ', הרידלא הכריעו בין הטעמים. אך המ"ב שם סק"ז כתב רק הטעם דאכתי עבדי אחשורוש אנן, ולכאו' כוונתו להכריע דבאין לו מגילה לא יאמר הלל כיון שמ"מ לא תיקנו.
ובאמת יל"ד מדוע הכריע המ"ב כהך גיסא ולא הזכיר ב' הטעמים אחר שכל הפוסקים הזכירו, וצ"ב.

 

[בן תורה]

בהמשך להנ"ל:

הר״י אלגאזי זצ״ל בספר 'חוג הארץ' העיר דלפי סברא זו - דקרייתא זו הלילא - נימא דבט״ו שחל בשבת ומקדימין קריאת המגילה לע״ש, שיאמרו הלל בשבת דהא מ״מ עיקר פורים בשבת הוא, ואין לומר אז קרייתא זו הלילא.‏
ותירץ דלא פלוג רבנן כדי שלא יבואו לטעות בשאר השנים.‏
ועי׳ בפמ״ג ‏(תרצ״ג א״א ב׳)‏ שר״ל בתחילה דלרב נחמן חייב בהלל כשאין לו מגילה או בט״ו שחל בשבת.‏
והסיק די״ל דלא פלוג חז״ל ובכל גווני אין הלל בפורים.‏
והתשובה מאהבה ‏(ח״א סמ״ה)‏ כתב דאפשר כיון דקיים קריאת מגילה בזמן זמניהם שתקנו חכמים מי״א ואילך קיים גם ענין הלילא של נס פורים וע״כ אינו חייב לחזור ולומר הלל בפורים עצמו.‏
וע״ש שהשיג על הפמ״ג הנ״ל שהשוה ט״ו שחל בשבת למי שאין לו מגילה.‏

 

[פנחס ע]

חידת פורים איך יתכן שאסור לקרוא את המגילה בציבור

 

[אברך מישיבת מיר]

העמק ברכה קריאת המגילה סימן ג כתב לבאר על פי הסברא דקריאתה זו היא הלילה דהא דנשים פטור לפי כמה מן הפוסקים מן המגילה זה דוקא בקריאת המגילה של לילה. אבל בקריאת המגילה של יום גם נשים חייבות בקריאה ולא סגי בשמיעה, משום דין הלל שבמגילה, כדקאמר הגמ' לקמן ד' י"ד הא דאין אומרים הלל בפורים משום דקריאתה זוהי הלילה, וכן פסקו הבה"ג והרמב"ם, ודעת המאירי דאם אין לו מגילה לקרות בה צריך לומר הלל, וא"כ נמצא שקריאת המגילה של יום היא נמי במקום הלל, וע"כ גם נשים חייבות בקריאה משום דין הלל על הנס, שגם נשים חייבות בו, כמש"כ התוס' בסוכה ד' ל"ח שחייבות בהלל דלילי פסחים מטעם שאף הן היו באותו הנס. ולפ"ז, בקריאת המגילה של יום צריך הקורא לכווין להוציא גם הנשים, משום דין הלל.

ובבסוף הספר נדפס החיבור וילן בתוך העמק ושם הביא דהגר"ע שלזינגר (חוג הארץ סי' ט"ו) דן שיקראו הלל בפורים המשולש בשבת מהאי טעמא דקריאת המגילה במקום הלל, והסיק דהוה כדי שלא יבאו לטעות בשאר שנים.