• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה

נאר תיירה

משתמש רגיל
gemgemgem
הודעות
183
תודות
636
נקודות
86
בדורינו אט אט חוזרים למצב של פעם שהיו מתחתנים מוקדם יותר,
בעצם זה מצוין ויותר על פי ההלכה, אך לבי אומר לי שהמצב הקיים הוא לא צמוד יותר להלכה ואפי' לפעמים מזיק
אשמח לשמוע מגוון דעות מחברי הפורום הרבנים שליט"א
 
הנה הובאו לפחות ב' סיבות מה נשתנתה מצות נישואין מכל מצוות שבתורה שאין חל החיוב בה מגיל י"ג. מובא שי"ח אדם כתוב בפרשה ולכן בן יח לחופה, אולם למעשה מבואר להדיא שתלוי לפום חורפיה, ואפילו עד גיל כב. ורק בן כ' לרדוף זה מבואר שם להדיא. ולכאורה ענין מצות פרו ורבו ונישואין השתנה כיון שאדם צריך יותר בגרות לגודל מצוה זו, ואין מספיק דעת בה כלל המצוות שאדם מסוגל להבינם במדעו בגיל י"ג. ורק נדמיין לעצמנו אילו היינו נותנים לילדים קטנים לגדל ילדים הצעירים מהם במספר שנים.
אולם, אם נבוא לחשוב חשבונו של עולם, הרי פשוט שאצלנו אפי' אדם גדול וחשוב בן פ' והגיע לגבורות אין הבנת מדעו כילד קטן שבתקופת הנביאים ,וכמו שמקובל מהגר"א שאינו יכול להשיג אפי' מדרגת חוטא בזמן בית המקדש... ולכן ודאי שהגבול הוא לפי ההתאמה לדור, שכשם שהגדולים נתמעטו אף הקטנים נפחתו... ומספיק באותה רמה של בחור בן כב לערך או במגזרים שונים אף צעיר יותר. וכל חד וחד לפום חורפיה דיליה, וצריך ייעוץ מרבותיו, במיוחד אם זקוק לכך רגשית וכדומה ובנוי ומבוסס מסיפק כדי שאשתו וילדיו לא יסבלו מזה...
 
הנה הסברא הישרה והפשוטה, המיוסדת על אדני משנת אבות, מורה כי 'בן שמונה עשרה לחופה'. ואף כי רבו המפקפקים המבקשים להשיא עצות בטענות שונות ומשונות של בגרות ושיקול הדעת, הנה עמד כצוק איתן רשכבה"ג, עמוד ההוראה ורכב ישראל, מרנא שר התורה הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל, ובדבריו חוצבי להבות אש ביטל דעתם כעפר הארץ.
נחרץ היה מרן זיע"א בדעתו הטהורה, כי אין לשנות מן המטבע שטבעו חכמים, והיה רגיל לומר בחדות שכלו המופלאה: אם נתחיל לפקפק בגיל הנישואין בטענות של חוסר התאמה, הרי שבאותה מידה נוכל חלילה לשנות גם את גיל הכניסה לעול תורה ומצוות. דברי חז"ל - קבע שר התורה - אינם המלצה הנתונה לשינויי הזמן, אלא יציקה של אמת נצחית שאין לזוז ממנה.​
 
ידוע שמרן הגרא"מ שך שמרן שה"ת החשיבו כמורו ורבו, כן סבר להתחתן מעט מאוחר, וכמדומה שכך נהגו רוב הגדולים. וכאמור בגמרא עצמה מבואר שכל חד לפום חורפיה. אם כי ייתכן שמרן סבר שהיום היצר תקיף ויותר יש לעמוד על כך.
פעם אמר אי מי בדרך הלצה, שמרן הגר"ח התחתן בגיל 24 וסבר שיש להתחתן בגיל 18, ואילו מרן הגרחפ שיינברג שהתחתן בגיל 18 היה מורה לרבים להתחתן בגיל24.
 
ידוע שמרן הגרא"מ שך שמרן שה"ת החשיבו כמורו ורבו, כן סבר להתחתן מעט מאוחר, וכמדומה שכך נהגו רוב הגדולים. וכאמור בגמרא עצמה מבואר שכל חד לפום חורפיה. אם כי ייתכן שמרן סבר שהיום היצר תקיף ויותר יש לעמוד על כך.
פעם אמר אי מי בדרך הלצה, שמרן הגר"ח התחתן בגיל 24 וסבר שיש להתחתן בגיל 18, ואילו מרן הגרחפ שיינברג שהתחתן בגיל 18 היה מורה לרבים להתחתן בגיל 24.
יצא בעניין ספר 'הגיע הזמן' [כמדמוני] מביא מכל גדולי ישראל על החובה האמיתית של 'בן י"ח לחופה', אנסה לחפשו.
 
כי ממה שאני רואה הרבה (בלי להכליל) שנישאים בגיל הזה הוא כי לא טוב להם בישיבה ולא מרגישים שממצים את עצמם, וזה ודאי לא מצב טוב להיכנס מזמ לנישואין לכאורה
הנה הסברא הישרה והפשוטה, המיוסדת על אדני משנת אבות, מורה כי 'בן שמונה עשרה לחופה'. ואף כי רבו המפקפקים המבקשים להשיא עצות בטענות שונות ומשונות של בגרות ושיקול הדעת, הנה עמד כצוק איתן רשכבה"ג, עמוד ההוראה ורכב ישראל, מרנא שר התורה הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל, ובדבריו חוצבי להבות אש ביטל דעתם כעפר הארץ.
נחרץ היה מרן זיע"א בדעתו הטהורה, כי אין לשנות מן המטבע שטבעו חכמים, והיה רגיל לומר בחדות שכלו המופלאה: אם נתחיל לפקפק בגיל הנישואין בטענות של חוסר התאמה, הרי שבאותה מידה נוכל חלילה לשנות גם את גיל הכניסה לעול תורה ומצוות. דברי חז"ל - קבע שר התורה - אינם המלצה הנתונה לשינויי הזמן, אלא יציקה של אמת נצחית שאין לזוז ממנה.​
אכן, אלא שזה שהתחתנו מאוחר היה על פי דברים שהנהיגו גדו"י אחרים, והשאלה האם סבר שזה השתנה או שחלק על אותם גדולים תמיד.
יצא בעניין ספר 'הגיע הזמן' [כמדומני] מביא מכל גדולי ישראל על החובה האמיתית של 'בן י"ח לחופה', אנסה לחפשו.
אם נשים לב, למשל בישיבת פוניב'ז רבו הנישאים כבר בוועד רביעי, ויש הרבה חולקים בדבר מהיכן זה מגיע,
יש אומרים שזה מגיע מזה שהשיעורים נהיו ענקיים ובחורים פחות מוצאים את עצמם בבלגן הזה, וישנם הרבה שסוברים שהיות ומדובר בבחורים טובים ומצוינים מאוד הם מיד נחטפים, (לדעתי האמת איפשהו באמצע),אך אם המצב משום שבחור לא ממצה אצ עצמו ולא מרוצה מספיק, האם זה מצב להיכנס כך לנישואין?
@פונוביז'ער @בד קודש, אשמח לתגובתכם כחלק מתלמידי הישיבה מהיכן זה נובע?
 
כבוגר ישיבת פוניבז', וכפי מה שאני ראיתי בישיבה, אני חושב התופעה שמתחתנים בוועד רביעי לא באה מצידם של ראשי הישיבה, אם כי ראשי הישיבה לא הביעו מעולם הסתייגות מהעניין הזה, אך זה לא ראיה לגבי עמדתם אילו היו שואלים אותם.
ככלל, בישיבת פוניבז' אין "תקנון", זה לא מתנהל כמו בסמינר לבנות שיש תקנון על כל פרט ופרט.
באופן כללי ראשי הישיבה לא נהגו בכלל לתקן תקנות, בטח ובטח לא בנושאים מעין אלו.
יש גם נקודה נוספת, שישיבת פוניבז' פותחת את שעריה גם לתלמידים חסידיים ולירושלמיים מאנשי היישוב הישן (צ'למרים בלע"ז), ולכן לא היה שייך בכלל לתקן תקנות בעניין הזה.
 
אני זכיתי להימנות בין תלמידיו של מרנא הגר''ח גריינמן זיע''א ,
והוא חינכנו שחייבים כמה שיותר מהר להתחתן , זה מונע נסיונות וכדו'
וזכיתי לראות בחורי זכרון שהתחתנו בגיל 18 מקימים בתים יפים מיוחדים ובגרותייים ,
 
כבוגר ישיבת פוניבז', וכפי מה שאני ראיתי בישיבה, אני חושב התופעה שמתחתנים בוועד רביעי לא באה מצידם של ראשי הישיבה, אם כי ראשי הישיבה לא הביעו מעולם הסתייגות מהעניין הזה, אך זה לא ראיה לגבי עמדתם אילו היו שואלים אותם.
ככלל, בישיבת פוניבז' אין "תקנון", זה לא מתנהל כמו בסמינר לבנות שיש תקנון על כל פרט ופרט.
באופן כללי ראשי הישיבה לא נהגו בכלל לתקן תקנות, בטח ובטח לא בנושאים מעין אלו.
יש גם נקודה נוספת, שישיבת פוניבז' פותחת את שעריה גם לתלמידים חסידיים ולירושלמיים מאנשי היישוב הישן (צ'למרים בלע"ז), ולכן לא היה שייך בכלל לתקן תקנות בעניין הזה.
השאלה לא היתה מה דעתם אלא מהיכן זה נובע האם מחוסר מיצוי?
אני זכיתי להימנות בין תלמידיו של מרנא הגר''ח גריינמן זיע''א ,
והוא חינכנו שחייבים כמה שיותר מהר להתחתן , זה מונע נסיונות וכדו'
וזכיתי לראות בחורי זכרון שהתחתנו בגיל 18 מקימים בתים יפים מיוחדים ובגרותייים ,
כמובן שאיני מכליל אבל ודאי שהרבה צעירים עושים זאת בצורה תינוקית
 
בוודאי אי אפשר לומר שכל מי שמתחתן מוקדם זה בכלל תחושת חוסר מיצוי. יתכן ולפעמים אכן זאת הסיבה, אך כל מקרה לגופו, אי אפשר לדעת מה עומד מאחורי החלטה של כל בחור יחיד, הוריו, רבותיו, והקהילה אליה הוא משתייך.
אך לגופו של עניין, נניח שזה מגיע בגלל תחושה של חוסר מיצוי, למה זה בעיה? אם בחור זקוק להתחדשות אחרי כמה שנים בישיבה מה הבעיה שיעשה את זה בדרך הזאת? יכנס לכולל חדש אחרי כמה שנים בישיבה, יתחיל באווירה חדשה ויעשה שם את השטייגען שלו. איפה הבעיה בזה?
 
אכתוב לחו"ר מה שראיתי איך התחיל הענין שמתחתנים מאוחר
א. ראיתי בשם רבי יצחק הוטנר שעד זמו הגרי"ס היו מתחתנים מוקדם עוד קודם שנת י"ח והגרי"ס תיקן לאחר זמן הנישואין כדי להרים כבוד התורה ע"כ.
ב. שמעתי בשם הרב מרדכי צוקרמן שהתחתנו בארופה מאוחר משום שלא מצאו שידוכים ולא משום שסברו לנהוג כך, וכ"כ בספק קולמוס הלב (עמ' רב להג"ר אברהם קלמונביץ), והג"ר אליעזר פלצינסקי למד מזה שהיום כדי להתחתן כדינא דגמ'.
ולהלכה מי שחשקו נפשו בתורה ויודע שיפריע לו הלימוד לאחר הנישואין יכול לאחר את הנישואין, אך החפץ חיים (ספר המצוות הקצר מ"ע מג) כתב דרק עד גיל כ"ה יכול להתאחר, ובדליות יחזקאל (ד, קסז) כתב על זה צ"ע מנא ליה האי שיעור. אכן יש עוד סברא להקדים כשיצרו מתגבר עליו וצ"ע מה הגדר בזה?
 
יעוין במצו"ב שסידר הדעות בטוטו"ד:
 

קבצים מצורפים

אם נשים לב, למשל בישיבת פוניב'ז רבו הנישאים כבר בוועד רביעי, ויש הרבה חולקים בדבר מהיכן זה מגיע,
יש אומרים שזה מגיע מזה שהשיעורים נהיו ענקיים ובחורים פחות מוצאים את עצמם בבלגן הזה, וישנם הרבה שסוברים שהיות ומדובר בבחורים טובים ומצוינים מאוד הם מיד נחטפים, (לדעתי האמת איפשהו באמצע),אך אם המצב משום שבחור לא ממצה אצ עצמו ולא מרוצה מספיק, האם זה מצב להיכנס כך לנישואין?
@פונוביז'ער @בד קודש, אשמח לתגובתכם כחלק מתלמידי הישיבה מהיכן זה נובע?
אני כותב את הדברים בידיעה שהם לא כ"כ מקובלים בציבור, אבל כך קיבלתי אני.

זיווגים זה הדבר שהכי ניכר בהם שהם מיד ד'. הרבה מאוד פעמים נוצר שידוך שאין בו שום הסבר הגיוני, קישור בין סגנונות, משפחות, אנשים ומוסדות.
רואים בחוש שהבורא מסדר את עולמו ומזווג את הזיווגים האמיתיים לפי שורש נשמת כל אחד ואחד.

כחלק מהמהלך האלוקי, מסבב הבורא סיבות חיצוניות על מנת שיקיימו האנשים את החיפוש והתהייה עד שיגיעו בס"ד אל מציאת זיווגם הנכון.
אין הרבה בחורים בעולם הישיבות, לא פעם ולא היום, שיצאו לשידוכים רק בגלל החובה לבנות בית, או כי זו הצורה השלימה.

רוב ככל עולם הישיבות, מתחילים לשמוע שידוכים בעקבות סיבות חיצוניות.
זה יכול להיות חברתית או לימודית, זה יכול להיות בעקבות הצעה מיוחדת שהגיעה לפתחם, זה יכול להיות בגלל שההורים רוצים, או שרב הורה להם.

וזו לא בעיה.
כך הבורא מסובב את הזיווגים, כך היה תמיד וכך גם יהיה.

הסיבות המציאותיות לכך שמתרבים הנישאים בגיל מוקדם, פחות מעניינים אותי...
אבל ככל הנראה הסיבות שמנית הם הסיבות, ולכל הפחות העיקריות שבהן.
 
לא מצאתי עכשיו את האשכולות החדשים יותר בעניין.
לתועלת הציבור אפרסם כאן מה ששלח לי הרב בעמ"ס אורחותיך למדני בעניין הנהגה בזה בימינו. (הראשון לגבי טרדת מזונות, השני לגבי הרהורי עבירה ויצה"ר)
 

קבצים מצורפים

אני כותב את הדברים בידיעה שהם לא כ"כ מקובלים בציבור, אבל כך קיבלתי אני.

זיווגים זה הדבר שהכי ניכר בהם שהם מיד ד'. הרבה מאוד פעמים נוצר שידוך שאין בו שום הסבר הגיוני, קישור בין סגנונות, משפחות, אנשים ומוסדות.
רואים בחוש שהבורא מסדר את עולמו ומזווג את הזיווגים האמיתיים לפי שורש נשמת כל אחד ואחד.

כחלק מהמהלך האלוקי, מסבב הבורא סיבות חיצוניות על מנת שיקיימו האנשים את החיפוש והתהייה עד שיגיעו בס"ד אל מציאת זיווגם הנכון.
אין הרבה בחורים בעולם הישיבות, לא פעם ולא היום, שיצאו לשידוכים רק בגלל החובה לבנות בית, או כי זו הצורה השלימה.

רוב ככל עולם הישיבות, מתחילים לשמוע שידוכים בעקבות סיבות חיצוניות.
זה יכול להיות חברתית או לימודית, זה יכול להיות בעקבות הצעה מיוחדת שהגיעה לפתחם, זה יכול להיות בגלל שההורים רוצים, או שרב הורה להם.

וזו לא בעיה.
כך הבורא מסובב את הזיווגים, כך היה תמיד וכך גם יהיה.

הסיבות המציאותיות לכך שמתרבים הנישאים בגיל מוקדם, פחות מעניינים אותי...
אבל ככל הנראה הסיבות שמנית הם הסיבות, ולכל הפחות העיקריות שבהן.
אין ויכוח שמהתנ''ך מה' אשה לאיש כמו שאמרו בגמ'
אבל גם אין ויכוח שאדם יכול לקלקל את מה שה' מייעד לו והנושא אשה לשם ממון ה' שונאו כמבואר בחז''ל
ולכן חלילה מלהצדיק סיבות חברתיות כאשר האדם לא בנוי ובא לידי מריבות וכ''ש כשנושא לשם ממון או כבוד ח''ו
אבל אם הסיבות רק גרמו לו לחשוב על הכיוון ובאמת נראה בנוי ע''ז צדקו הדברים שהוא מסיבובי ההשגחה של אלהים מושיב יחידים ביתה
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון