בענין: אונס ביום אחרון (6 צופים)

[היושב בישיבה]

ידועה פלוגתת הרא' אי אונס ביום אחרון חשיב אונס, (עי' ר"ן ר"פ כיצד ובאגודה הל' שומרים)
ולכאו' צריך להבין מה הצד שלא יחשב אונס

 

[מחזה אברהם]

שמעתי שמבארים שתמיד מה שנדרש מהאדם זה לא לעשות את הדבר אלא לדאוג שהדבר יהיה ולכן יכול לעבור על הדבר בגוף מה שהכניס עצמו לאונס
ואשמח לשמוע מחו"ר הפורום את דעתם על הגדרה זו

 

[היושב בישיבה]

שמעתי שמבארים שתמיד מה שנדרש מהאדם זה לא לעשות את הדבר אלא לדאוג שהדבר יהיה ולכן יכול לעבור על הדבר בגוף מה שהכניס עצמו לאונס
ואשמח לשמוע מחו"ר הפורום את דעתם על הגדרה זו

לחץ כדי לכווץ...

זה לא נכון, דלפי"ד כל אונס חייב על דהכניס עצמו לאונס והתורה אמרה לנערה לא תעשה דבר

 

[מחזה אברהם]

יכול להיות שכל פטור אונס שנלמד מלנערה לא תעשה דבר הוא שבכל מצב של איסור יש ביטול למצב שהיה צריך להיות ואונס ההגדרה היא שלא הוא ביטל את המצב הנדרש להיות

 

[היושב בישיבה]

גם באונס ביום אחרון בהתחלה לא היה מחוייב לעשותו "דווקא" עכשיו וכשהגיע הזמן שבו היה מחוייב ממש נאנס ולא הוא ביטל את המצב הנדרש דבעת שבאמת נדרש נאנס

 

[מחכה]

לכאו' המח' היא האם החיוב הוא על כלליות הזמן או על כל נקודה לנקודה בזמן.
היינו שאם היחס הוא לזמן כשטח אחד יהיה חייב רק לבסוף ואי החיוב הוא על כל נקודה ונק' יהיה חייב מייד, אלא שנתנו לו לתקן הדבר עד סוף הזמן.

[ויש ששמעתי שביארו להיפך; שאם החיוב הוא על הזמן כשטח אחד, חייב מייד כשנכנס לשטח ואי החיוב הוא על הזמן כנקודת נקודות הרי שהחיוב מלכתחילה על כל נקודה לנקודה מותנה באחריות. וצ''ע מה החילוק בין ב' אופני הביאור]

 

[היושב בישיבה]

לכאו' המח' היא האם החיוב הוא על כלליות הזמן או על כל נקודה לנקודה בזמן.
היינו שאם היחס הוא לזמן כשטח אחד יהיה חייב רק לבסוף ואי החיוב הוא על כל נקודה ונק' יהיה חייב מייד, אלא שנתנו לו לתקן הדבר עד סוף הזמן.

לחץ כדי לכווץ...

אין צד שחייב "דווקא" כל רגע ורגע, כל רגע ורגע הוא חייב להתפלל אך יכול לקיימו גם אח"כ ולכן כ"כ שלא ביטל הקיום בזמן שאחריו כבר א"א לקיימו אז חשיב מזיד, אך מה שייך לתובעו על שלא קיים דבר שלא חוייב לקיימו באותו זמן דיקא

 

[מחכה]

אין צד שחייב "דווקא" כל רגע ורגע

לחץ כדי לכווץ...

נראה שלא הבנתי נכון, החקירה היא אינה אם חייב ברגע ראשון, אלא האם החיוב בכללותמחל על 'נקודות' או על 'שטח'
משלימות העניין אביא בזה משיחה של הרבי. (על יסוד מפענח צפונות פ"ג. וש"נ. וראה גם מכתב חודש הגאולה שנה זו (אג"ק ח"ז ע' פו). מפענח צפונות פ"ה סכ"ח)

החקירה בנוגע לאופן החיוב דק"ש, אם הוא חיוב אחד על כל הזמן, או שיש חיוב על כל רגע ורגע:
ובהקדמה – שחקירה זו אינה בנוגע לחיוב דק"ש בלבד, אלא בנוגע לכללות ענין הזמן, אם הזמן הוא מקובץ מנקודות נקודות, או שהוא שטח אחד שמתחלק לכמה ענפים שאחד קודם לחבירו. וע"ד ב' הדעות בענין הקו, אם הוא עשוי מנקודות נקודות, או שהוא קו אחד פשוט שיש בו מעלה ומטה
ועפ"ז יש לחקור בנוגע לכמה דיני התורה הקשורים עם ענין הזמן – אם גדר הזמן הוא נקודות נקודות, או שגדר הזמן הוא שטח אחד.
ולדוגמא:
בנוגע לחיובי הבעל לאשתו – יש לחקור אם זהו חיוב אחד שחל בעת הנישואין על כל משך הזמן (שטח אחד), או שבכל רגע מתחדש חיוב חדש (נקודות נקודות).
ונפק"מ לדינא – הנושא אשה שני', אם יש דין קדימה לאשתו הראשונה: אם נאמר שיש חיוב אחד על כל שטח הזמן של הנישואין – אזי יש דין קדימה לחיוב שנתחייב לאשתו הראשונה, אבל אם נאמר שבכל רגע נעשה חיוב חדש – אין דין קדימה לאשתו הראשונה, כיון שברגע זה חלים עליו ב' החיובים.
וכמו כן יש לחקור חקירה זו בנוגע להחיוב דק"ש – שמצד עצמו אינו שייך למשך הזמן, שהרי יכול לצאת י"ח ברגע א', כמארז"ל "כיון דאמליכתי' למעלה ולמטה ולארבע רוחות השמים תו לא צריכת", אלא שניתן לו משך זמן – אם זהו חיוב אחד שניתן לקיימו ברגע א' בכל שטח הזמן שמתחילת זמן ק"ש עד סוף זמן ק"ש, והיינו, שאין חיוב על כל רגע ורגע מצד עצמו, כי אם, שכל זמן שלא קיים החיוב ברגע הקודם, יכול להשלימו ברגע שלאח"ז, עד סוף זמן ק"ש; או שהחיוב דק"ש הוא על כל רגע ורגע בפ"ע, היינו, לא בתור השלמה לרגע שלפנ"ז, כי אם חיוב מיוחד בפ"ע, אלא שנפטר עי"ז שמקיים אחד מהם.
ונפק"מ לדינא – אם בסוף זמן ק"ש נאנס ולא קרא שמע: אם נאמר שיש חיוב אחד על כל שטח הזמן, שניתן להשלימו עד לרגע האחרון – מהני טענת אונס דסוף זמן ק"ש, כי, אע"פ שבתחלת זמן ק"ש לא הי' אנוס, הרי, אין חיוב מיוחד על תחלת הזמן דוקא, אלא יכול להשלימו עד סוף זמן ק"ש, וכיון שנאנס בסוף הזמן שהוא השלמה על תחלת הזמן, הרי אונס רחמנא פטרי'; משא"כ אם יש חיוב בפ"ע על כל נקודה ונקודה שבזמן ק"ש – הרי האונס שבסוף הזמן אינו יכול לפטור מה שלא קיים את החיוב שבתחלת הזמן

-----

 

[היושב בישיבה]

נראה שלא הבנתי נכון, החקירה היא אינה אם חייב ברגע ראשון, אלא האם החיוב בכללותמחל על 'נקודות' או על 'שטח'
משלימות העניין אביא בזה משיחה של הרבי. (על יסוד מפענח צפונות פ"ג. וש"נ. וראה גם מכתב חודש הגאולה שנה זו (אג"ק ח"ז ע' פו). מפענח צפונות פ"ה סכ"ח)

החקירה בנוגע לאופן החיוב דק"ש, אם הוא חיוב אחד על כל הזמן, או שיש חיוב על כל רגע ורגע:
ובהקדמה – שחקירה זו אינה בנוגע לחיוב דק"ש בלבד, אלא בנוגע לכללות ענין הזמן, אם הזמן הוא מקובץ מנקודות נקודות, או שהוא שטח אחד שמתחלק לכמה ענפים שאחד קודם לחבירו. וע"ד ב' הדעות בענין הקו, אם הוא עשוי מנקודות נקודות, או שהוא קו אחד פשוט שיש בו מעלה ומטה
ועפ"ז יש לחקור בנוגע לכמה דיני התורה הקשורים עם ענין הזמן – אם גדר הזמן הוא נקודות נקודות, או שגדר הזמן הוא שטח אחד.
ולדוגמא:
בנוגע לחיובי הבעל לאשתו – יש לחקור אם זהו חיוב אחד שחל בעת הנישואין על כל משך הזמן (שטח אחד), או שבכל רגע מתחדש חיוב חדש (נקודות נקודות).
ונפק"מ לדינא – הנושא אשה שני', אם יש דין קדימה לאשתו הראשונה: אם נאמר שיש חיוב אחד על כל שטח הזמן של הנישואין – אזי יש דין קדימה לחיוב שנתחייב לאשתו הראשונה, אבל אם נאמר שבכל רגע נעשה חיוב חדש – אין דין קדימה לאשתו הראשונה, כיון שברגע זה חלים עליו ב' החיובים.
וכמו כן יש לחקור חקירה זו בנוגע להחיוב דק"ש – שמצד עצמו אינו שייך למשך הזמן, שהרי יכול לצאת י"ח ברגע א', כמארז"ל "כיון דאמליכתי' למעלה ולמטה ולארבע רוחות השמים תו לא צריכת", אלא שניתן לו משך זמן – אם זהו חיוב אחד שניתן לקיימו ברגע א' בכל שטח הזמן שמתחילת זמן ק"ש עד סוף זמן ק"ש, והיינו, שאין חיוב על כל רגע ורגע מצד עצמו, כי אם, שכל זמן שלא קיים החיוב ברגע הקודם, יכול להשלימו ברגע שלאח"ז, עד סוף זמן ק"ש; או שהחיוב דק"ש הוא על כל רגע ורגע בפ"ע, היינו, לא בתור השלמה לרגע שלפנ"ז, כי אם חיוב מיוחד בפ"ע, אלא שנפטר עי"ז שמקיים אחד מהם.
ונפק"מ לדינא – אם בסוף זמן ק"ש נאנס ולא קרא שמע: אם נאמר שיש חיוב אחד על כל שטח הזמן, שניתן להשלימו עד לרגע האחרון – מהני טענת אונס דסוף זמן ק"ש, כי, אע"פ שבתחלת זמן ק"ש לא הי' אנוס, הרי, אין חיוב מיוחד על תחלת הזמן דוקא, אלא יכול להשלימו עד סוף זמן ק"ש, וכיון שנאנס בסוף הזמן שהוא השלמה על תחלת הזמן, הרי אונס רחמנא פטרי'; משא"כ אם יש חיוב בפ"ע על כל נקודה ונקודה שבזמן ק"ש – הרי האונס שבסוף הזמן אינו יכול לפטור מה שלא קיים את החיוב שבתחלת הזמן

-----

לחץ כדי לכווץ...

קשה לי לקרא באריכות אולי תתמצת

 

[מחכה]

אי אונס ביום אחרון חשיב אונס

לחץ כדי לכווץ...

בעיקר דבריו קשה לי להבין בכתובות ב, ב. ואודה למי שיאיר את עיני.
הביאה הגמ' בהו''א שהמקור לדברי רבא (אין אונס בגיטין) מדין אונס ביום אחרון, ולא הבנתי למה הובא דווקא לעניין ''אין אונס בגיטין'' אם הוא דין כללי [ויש עוד להאריך בקושי' ולברר מה ההו''א של הגמ' בזה ומה המסקנה אחר שהסיקו תקנת צנועות ופרוצות, אמנם די בזה בכדי שמי שהעניין בבהירות אצלו יזכני בדבריו]

 

[היושב בישיבה]

בעיקר דבריו קשה לי להבין בכתובות ב, ב. ואודה למי שיאיר את עיני.
הביאה הגמ' בהו''א שהמקור לדברי רבא (אין אונס בגיטין) מדין אונס ביום אחרון, ולא הבנתי למה הובא דווקא לעניין ''אין אונס בגיטין'' אם הוא דין כללי [ויש עוד להאריך בקושי' ולברר מה ההו''א של הגמ' בזה ומה המסקנה אחר שהסיקו תקנת צנועות ופרוצות, אמנם די בזה בכדי שמי שהעניין בבהירות אצלו יזכני בדבריו]

לחץ כדי לכווץ...

אכתי לא הוברר לי הצד שלא יחשב אנוס

 

[מחכה]

אכתי לא הוברר לי הצד שלא יחשב אנוס

לחץ כדי לכווץ...

אם החיוב הוא כהצד שהוא על 'שטח' שלם של זמן (שהביאו הרוגוטשובער) כל רגע שלא עשה את המעשה בו הוא מחויב עדיין לא עבר איסור, כיוון שבחלק האחרון של השטח יכולו לעשות את המעשה ועד שלא ימנע ממעשה ביום אחרון לא עבר איסור, וכאשר נאנס ביום אחרון אונסו מהני שלא יחשב פושע.
[אמנם ק''ק ע''כ מהא שהביאו דין אונס יום אחרון כראיה דווקא לאונס בגיטין וכאמור]