חנוכה בענין הגרסאות בעל הנסים: "ואחר כן" באו בניך, או "ואחר כך" (1 צופה)

[געגועים]

האדמו"ר מטאלנא זי"ע דיבר בקדשו בענין הגרסאות בעל הנסים "ואחר כן" באו בניך או "ואחר כך", גם אני ברגליו אעבורה לרמז בגרסאות, דאי' ברוקח (הלכות חנוכה סי' רכה) של"ו נרות מדליקין בחנוכה כנגד ל"ו שעות ששימש האור הראשון, וכן מובא שבחנוכה נשאר ומתעורר האור הראשון, ואפשר שהנס של מציאת פך השמן היה ע"י שהאיר להם אור הגנוז שאדם צופה ומביט בו מסוף העולם ועד סופו (חגיגה יב. ב"ר פרשה יא סי' ב), כי בדרך הטבע לא היה אפשר למצאו, לפי שהיה מוסתר תחת המזבח בשיתין (מדרש מעשה חנוכה), רק ע"י שהאיר להם אור הגנוז מצאו הפך, וזה מדויק באמרם בדקו ולא מצאו, דלכאורה יותר מדוקדק לכתוב בדקו ומצאו פך אחד, רק שבתחילה לא מצאו, לפי שבדרך הטבע לא היה אפשר למצאו, רק ע"י שהאיר להם אור הגנוז מצאו.

ובזה מתורץ קושיית הבית יוסף מה היה הנס ביום הראשון, שהיה נס גדול שהאיר להם אור הגנוז ומצאו את הפך, וכנגד זה האור הראשון מדליקין ביום הראשון של חנוכה, ואחר שהאיר להם אור הגנוז נשאר האור הזה בנרות חנוכה בכל שנה ושנה.

וזה הרמז בגירסא ואחר כן, דאי' בספר עמודיה שבעה (עמוד הרביעי אות י"ט, ואות כ"ח) שתיבת "כן" מרמז על אור הגנוז עיי"ש, וזהו "ואחר כן" אחר שהאיר להם אור הגנוז הרמוז בתיבת "כן", באו בניך לדביר ביתך וכו' וקבעו שמונת ימי חנוכה, שגם ביום הראשון מדליקין להודות על האור הגנוז שהאיר להם.

ואפשר מה שזכו שהאיר להם אור הגנוז היה על ידי מסירות נפש שהיה לחשמונאים למסור נפשם למעלה מדרך הטבע, לכן האיר להם למעלה מדרך הטבע.

ואי' בספר בן יהוידע (פסחים נו. ד"ה ביקש יעקב) בשם האריז"ל על אמרם (מנחות כט:) במיתת רבי עקיבא שתוק כך עלה במחשבה לפני, שכאשר מסר ר"ע את נפשו למיתה גרם תיקון נפלא ליחוד עליון ויחוד תחתון הנרמז בכ' כפופה וכ"ף פשוטה, וזהו כ"ך עלה במחשבה.

ואפשר גם כאן ע"י מסירות נפשם של החשמונאים למיתה גרמו התיקון הנפלא הזה, וזהו ואחר כ"ך שגרמו התיקון הנ"ל זכו לאור הגנוז הנקרא כ"ן.​