פסח, חודש ניסן גדר מזיגת כוס שני

[אברך מישיבת מיר]

שמעתי מהגר"נ אלון (רה"י דמיר בברכפלד) לדייק בדברי השולחן ערוך (תע"ג סעי' ז') מוזגין לו מיד כוס שני, כדי שישאלו התינוקות למה שותים כוס שני קודם סעודה וכו', וכשמתחיל עבדים היינו לפרעה, מחזיר הקערה שבה המצות לפניו וקורא כל ההגדה, וכו', וכשיגיע ללפיכך, מגביה כל אחד כוסו בידו עד שחותם גאל ישראל, נמצא דמזיגת הכוס היתה כעת כדי שישאלו התינוקות ולא כדי שיאמרו עליו ההגדה, ולא כדי דשיאמרו עליו את ההגדה ועוד דכיון דהוא מגביה רק בזמן שאומר לפיכך משמע דעיקר הכוס נתקן רק על הלפיכך ולא על כל ההגדה, נמצא דאין דין סיפור יציאת מצרים על היין.

אמנם ברמב"ם איתא (חמץ ומצה פ"ז ה"י) כוס שני קורא עליו את ההגדה, ע"כ. נמצא דכוס שני נתקן על כל ההגדה ולא רק על הלפיכך, נמצא דפי האור שמח והוה הרמב"ם לטעמיה דבעי שיהא הסיפור על היין.

והביא הגר"נ אלון דזה ב' הפרושים ברשב"ם בפסחים (קט"ז ע"א) וז"ל: וכאן הבן שואל את אביו. כאן במזיגת כוס שני הבן שואל את אביו אם הוא חכם מה נשתנה עכשיו שמוזגין כוס שני קודם אכילה, ורבינו קבל מרבו ר' יעקב בן יקר וכן הבן שואל כמו כן בנות צלפחד כלומר דין הוא שיהא שואל במזיגת כוס שני מה נשתנה, ע"כ.