אייר ג' אייר - יומא דהילולא של רבי ישעיה מקרעסטיר זיע"א (1 צופה)

[אחד יחיד]

בהגדת קרעסטיר, 'רשומים בשמך' מובא מעשה נורא שסיפר אב"ד 'חוג חתם סופר' בבני ברק, הגה"צ רבי יצחק שלמה אונגר זצלה"ה: הגה"צ רבי חיים אלעזר שפירא בעל ה'מנחת אלעזר' ממונקאטש זיע"א, שמע רבות על גודל הכנסת אורחים שנוהג היה הרה"ק רבי ישעיה מקרעסטיר זצ"ל והשתוקק מאוד להכירו. באחת השנים בז' באדר, יומא דהילולא של הרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאליב זיע"א, באה הזדמנות לידו להכיר את רבינו בבוא שניהם להשתטח על הציון הקדוש.

לאחר העליה לציון ערך רבי ישעיהל'ה במקום טיש לכבוד האי יומא דהילולא. הוא נטל את ידיו לסעודה ותוך כדי הנטילה הבחין בהגה"ק ממונקאטש, ומאחר שלא יכול היה להפסיק בדיבור, הורה לו באצבעו שישב לצידו. ברך רבי ישעיהל'ה ברכת המוציא, בצע פרוסה מהפת והחל מסיר בעזרת הסכין את החלק הקשה אשר סביבות הפרוסה סביב סביב.

הרה"צ ממונקאטש אשר היה עז ותקיף בשמירת ההלכה ולא חת מפני כל, מיהר ומחה בפני רבי ישעיה באומרו: נו, הפסק! אך רבי ישעיה לא שעה לדבריו והמשיך להפריד את הקשה מן הרך, ובסיימו קם ממקומו ופרוסת הלחם הרכה בידו, ניגש בריצה לקצה השולחן ומסרה לאדם היושב בראש השולחן שכנגדו, ואז חזר למקומו וטעם מיד משארית פרוסת המוציא.

אחר כך פנה רבי ישעיהל'ה להרה"צ ממונקאטש ואמר לו: במחילת כבוד תורתכם, בעת שברכתי ברכת 'המוציא' הבחנתי בזקן חסר שיניים היושב מולי והוא מורעב מאוד עד שכמעט פרחה נשמתו, לכן לא יכולתי לטעום מן הפת בטרם נתתי לו את הפרוסה להחיות את נפשו.

וסיים לאמר: "נו, זאגט מונקאטשער רב, וואס איז הארבער? 'הפסק' אדער 'רחמנות'"? [- אמרו נא הרב ממונקאטש, מה חמור יותר, 'הפסק' או 'רחמנות']? האם זה גרוע מ'גביל תורי' דאיתא בגמ' ברכות (מ.) דאמר רב יהודה אמר רב אסור לאדם שיאכל קודם שיתן מאכל לבהמתו שנאמר (דברים יא, טו) 'ונתתי עשב בשדך לבהמתך' והדר 'ואכלת ושבעת', שאין זה הפסק ומותר אפילו בין המוציא לטעימה?! (הרב אברהם פוקס)

 

[אחד יחיד]

סיפורי רבי ישעי'הלע מקרעסטיר זצוק"ל תמיד נעימים לאוזן השומעים. לפעמים אף לחיך, כאשר זה מגיע בשילוב סעודה חסידית שהובטחה בדרך לישועה. לעולם לא נס ליחם של סיפורי אמונה אלו, המתרחשים בעקבות האמונה בצדיק ענק החסד ופועל הישועות בקרב הארץ.

וכך מספר לנו אברך יקר ובר לבב, מה שאירע עמו. סיפור ישועה שזה עתה הסתיים בכי טוב:

"פתחתי לפני תקופה חנות חדשה לצד מפעל, שעל מנת להפעיל אותה נזקקים לאישור של משרד הבריאות. אנשי מקצוע שליוו אותי בתהליך קבלת הרישוי, המליצו לפתוח במקביל את החנות ותוך כדי להסדיר את כל העניינים הנדרשים לצורך הרשיון המיוחל.

"באורח מפתיע הופיעו בחנות יום אחד אנשי העיריה בליווי שוטר, פשטו על כל המתחם, צילמו ועזבו את המקום. בעקבות כך הגיע אף מכתב הזמנה למשפט נגדי, בטענה שהפרתי את הוראות משרד הבריאות.

"עורך הדין ששכרתי, בייעוץ עם עוד מומחים מהשורה הראשונה, ציירו את המצב באופן פסימי מאוד. הם המליצו לי להגיע אל המשפט בעצמי, ללא עו"ד בינתיים, ולהצהיר כי התחלתי בתהליך הרישוי והכל נעשה בייעוץ עם אנשי המקצוע האמונים על המלאכה ועל דרישות החוק.

"אכן כך עשיתי, אלא שעירבתי גם גורם שמימי רב עוצמה. בהשראת סעודות מלווה מלכה הנערכות בבית הכנסת שלנו לזכות רבי ישעיהו ב"ר משה, החלטתי על אתר להבטיח סעודה עבורו בציפיה לחסדי שמים בזכות הצדיק. לא הסתפקתי בזאת, החתמתי את שמו של הצדיק בצירוף תמונתו על כל דף ודף בחומר שהכנתי עבור המשפט…

"בהגיעי למשפט, הבהירו לי השופטים את משמעותו של כתב האישום הצפוי במקרה כזה, העלול להביא לסגירת החנות לגמרי במקרה הגרוע, ובמקרה הטוב, קנס של עשרות אלפי שקלים.

הסתכלתי כה וכה וראיתי כי אין איש חרדי במקום, מלבד אברך אחד. ואז, קראתי בעוצמתיות ונחרצות: 'בזכות רבי ישעיה ב"ר משה לא יהיה כלום'… השופטים הסתכלו עלי כתרנגול בבני אדם… רק האברך החרדי חייך. הוא קלט כנראה את העניין…

"לפני כמה ימים", חותם האברך בהתרגשות, "קיבלתי עדכון כי העיריה משכה את כל התביעה. מדוע? הסכיתו היטב: בית המשפט שם לב שישנה טעות קטנה בכתב האישום. במקום לצטט את סעיף 54ב, המתייחס למפעל המייצר כמה מאות ק"ג ביום, הם כתבו בטעות את סעיף 54ג העוסק במפעל המייצר כמה טונות ביום…

"העיריה ביקשה מיד לתקן את הטעות הקטנה, אך הובהר לה כי בשלב זה אי אפשר לתקן, אלא יש צורך להתחיל את התביעה מחדש ולשאת בסך כל ההוצאות המיותרות.

"העורך דין השמימי שלי סידר זאת בצורה הטובה ביותר. העיריה התייאשה. הם הרימו ידיים וביטלו את כל התביעה, ואנו, יחד עם כל שומעי הסיפור, התחזקנו באמונה נפעמים ונרגשים", הוא מסיים.

(אהרן ברגמן, ביטוי הולם, 'המבשר')

 

[התורה]

שמי יום טוב קליין, ואני מתגורר באשדוד. בתחילת חודש כסלו, קצת אחרי אמצע הלילה, חייגתי בטעות לחבר.
הוא הרים לי ונדהמתי לשמוע את קולו. כלל לא התכוונתי להתקשר אליו. "סליחה, אני מתנצל", אמרתי מכל הלב, כשאני נבוך מאד, "זה היה בטעות, סליחה על השעה המאוחרת".
"זה בסדר", ענה החבר, שדווקא נשמע יותר כמו אדם באמצע היום, "תגיד לי, מתי אתה נוסע לקרעסטיר?"
"אם תארגן משהו אצטרף אליך", עניתי לו, והוא סיפר שהוא רוצה להיות בציון ביום ג' שבשבוע של פרשת בשלח. הסכמתי לרעיון ואכן החבר הזה ארגן טיסה ישירה ומסודרת כיאה.
עד אז הייתי כבר פעמיים בקרעסטיר, ביום ההילולא של הרה"ק ר' ישעיה זי"ע, ועכשיו נבחר תאריך אחר, חורפי. ח' בשבט.
אור לח' בשבט השתתפתי במעמד "לחיים" עם חברי החבורה שלי – שבעה במספר. ברכנו זה את זה מעומק ליבנו, ואכן היה הרבה על מה לברך, כבני אותו גיל עסוקים כולנו בשידוכי הבנים והבנות וצריכים ישועות גדולות.
למחרת, מצויד בברכות החמות יצאתי לטיסה שארגן החבר שהתקשרתי אליו בטעות. הוא שייך לקהילה אחרת בעיר, ועוסק בכלל כמשגיח כשרות ולא כסוכן נסיעות. הזמנתי מקום בטיסה, הן להלוך והן לחזור, ויצאנו ישירות לבודפסט.
הטיסה היתה נוחה, ישבתי בספסל הראשון, כשהמושב לידי ריק. הגענו לפנות בוקר ומיד התחלנו בדבר שלשמו הגענו.
קודם נסענו לאיהעל – עירו של רבו של רבו של הרה"ק ר' ישעיה זי"ע, ואחר כך המשכנו לקרעסטיר. עלינו לראש ההר, שם נמצא הציון, סעדנו את ליבנו בארוחת בוקר, וסיימנו את כל ספר התהלים במשך כשעתיים וחצי. לידי עמד יהודי מאשדוד שגם הוא שפך את ליבו במזמורי דוד המלך, והוא ביקש מה' שיזמן לו זיווג הגון לבנו תוך שלושים יום. אני עמדתי והתחננתי על זיווג הגון לבתי היקרה, ושנינו לחשנו את משאלותינו לפני הקב"ה מבלי שנדע איש על משאלתו של רעהו. בהמשך התברר לנו שממש באותו זמן התנוצץ רעיון במוחו של שדכן.
כזכור, המקום שלידי במטוס היה ריק, ומשום מה, בחזור, החליט האיש שהתפלל לצידי לשבת לידי. גם הבחור שלו היה עימו, ואנחנו מצאנו אוזן קשבת זה אצל זה. הוא סיפר לי על בנו ועל מה שהוא מחפש עבורו, ואני סיפרתי על בתי ומה שאני מחפש עבורה. לא ניסינו לשדך בינינו, כי יש הבדלים בסגנון בין המשפחות. רק שוחחנו כידידים.
למחרת התקשר ידידי לטיסה לשדכן שכבר הציע רעיון אחר והתחיל לקדם אותו. הוא שאל אותו אם יסכים לשדך בינינו. "בדיוק אתמול חשבתי על הרעיון הזה", הוא סיפר, "אבל חשבתי שלא תרצו".
"אם היית מציע לי אתמול את הרעיון, לא הייתי מסכים, אבל ישבתי ודברתי עם אבי הבת כמה שעות במשך טיסה שלימה, וראיתי שיש בהחלט על מה לדבר".
שיחה דומה התקיימה גם ביני לבין השדכן. הוא היה קצת נבוך כשהציע לי את השידוך, "אני לא בטוח שזה מתאים לך", הוא אמר, אבל הרגעתי אותו, "בחור כזה בדיוק אני מחפש. ראיתי אותו כשחזרנו מקרעסטיר ודברתי עם אבא שלו". השידוך הזה לא יכול היה לצאת לפועל אם לא הנסיעה המשותפת. אם השדכן היה אומר לי את השם יום קודם לכן, לא היה על מה לדבר. אבל כשרבי ישעי' מקרעסטיר זי"ע מעורב בשידוך, זה אחרת.
שלושה שבועות אחר כך סגרנו ווארט בסיעתא דשמיא, ממש כמו שמחותני ביקש – תוך שלושים יום.
(גליון השגחה פרטית - פר' תז"מ פ"א, גליון מחוברים)​

 

[התורה]

הרה"ק רבי ישעיה שטיינר מקרעסטיר זי"ע
ג' אייר תרפ"ה​

הרה"ק רבי ישעיה שטיינר נולד בשנת תרי"ב למשפחה פשוטה בעיירה הסמוכה לעיר ברדיוב שבסלובקיה. בהיותו בן שלוש התייתם מאביו, ואימו האלמנה הצדקנית שלחה אותו לעיר "ליסקא", אל הרב הקדוש רבי צבי הירש מליסקא מחבר הספה"ק "אך פרי תבואה".
רבי ישעיה גדל וצמח אצל רבו, שחיבבו כבנו, ובשלב מסוים מינהו למשמשו. כבר בבחרותו הוכר כצדיק נשגב. עד כמה גדולה חביבותו של רבי ישעיה בעיני רבו – ניתן ללמוד מהמעשה הבא. בטרם פטירתו, הכריז האדמו"ר מליסקא, שקשה לו ללכת מן העולם, בטרם ראה את תלמידו חביבו מקים בית נאמן בישראל.
לאחר פטירתו, ביום ו' עש"ק תזריע ד' ניסן תרל"ה נשא לאשה את מרת שרה בת רבי יצחק יונה ווינשטוק מהעיר מאד, וקבע מושבו בעיר קרעסטיר, ר' ישעיהו היה נוסע אל הרבה מצדיקי דורו, בהם הרה"ק רבי מרדכי מנדבורנא, רבי שמואל פרנקל מדארג. ועוד. כן היה מתלמידי האדמו"ר הגה"ק רבי חיים הלברשטאם מצאנז.
לאחר פטירת הרה"ק מליסקא ונישואי רבי ישעיה, החל הוא להנהיג את קהל החסידים של רבו, שהחלו לנהור אחריו.
למרות ששמו הפך במהירות למפורסם בקרב יהדות הונגריה, נהג בענווה רבה, והיה חותם על ספריו, "הק' ישעי' בן מו"ה משה ז"ל שהי' משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא זי"ע".
בנוסף, למרות שהנהיג קהל של מאות חסידים, ויהודים מכל רחבי הונגריה נכנסו להיוועץ ולהתברך, המשיך רבי ישעיה להיכנס לאדמו"רי הדור, ונהג כאחד מהחסידים, כאשר היה הוא עומד או ממתין בתוך הקהל, מבלי לדרוש שררה או כבוד. בשלב מסוים החלו הרהורים על הנהגתו, כאשר היו שטענו שהחסידים של האדמו"ר מליסקא צריכים ללכת לבניו, ולא למי שהיה משמשו בקודש. רבי ישעיה, ללא אומר וללא טרוניה, ולמרות שחסידי רבו הלכו אחריו, עבר להתגורר בקערעסטיר, בחבל טוקאי שבהונגריה.
בפשטות מופלגת הנהיג רבי ישעיה בביתו "הכנסת אורחים" לכל העוברים באזור, ויהודי הונגריה שנהרו למקום, ידעו שאין הם צריכים לדאוג לאוכל ולינה בהגיעם אל הרבי – הרבי מסדר הכול עבורם. רבי ישעיה עצמו, בענוותנותו הרבה, היה עומד ומגיש את האוכל עבור ההמונים, למרות שאלה הגיעו להיוועץ ולהתברך ממנו.
כאשר נפטרה הרבנית, אשתו הראשונה, והרבי החל לחפש זיווג שני, הציעו לפניו אישה מאחת המשפחות החשובות והמיוחסות של הונגריה, אך הוא סירב לכך. "אני צריך רק אישה פשוטה כמוני", הסביר לשדכן שהעלה את ההצעה.
הכנותיו של הרבי לשבת החלו ביום חמישי, אז היה מחלק צדקה לעניי העיר והסביבה. כשבמקביל, הרבנית ע"ה מחלקת בשר וחלות לעניים הרבים. הרבי עצמו היה עומד על יד הסירים, מוסיף עצים לתנור ומלח בתבשילים. על שולחנו סעדו עניים רבים, כשהרבי עצמו עובר ביניהם פורס בפניהם את המנות הרבות ושומע את צרותיהם.
גולת הכותרת של השבתות אצל הרבי, הייתה כאמור סעודת המלווה מלכה, אליה נהרו יהודי המחוז.
סיפורי המופתים התגלגלו מתחת לשולחנו דבר יום ביומו. סיפורי מופת שעברו מפה לאוזן ידעו לספר על סיר של תבשיל שאינו מתרוקן אף פעם, על מזון שאין לו גבול ועל ישועות שהתחוללו בחדרו. הכל בכוח אותה צדקה, נתינה עד מסירות נפש של ממש.
ביום ג' באייר תרפ"ה נסתלקו המאורות הקדושים, ונשמתו של רבי ישעי'לה עלתה השמימה בסערה. טרם פטירתו, השיב לשאלת חתנו, "איך אתה מניח אותנו לאנחות?!", "מי שיבוא לביתי ייוושע".
בשנים האחרונות נגאל הבית של רבי ישעי'לה, על ידי בני משפחתו, ובמקום הוקמה הכנסת אורחים בנוסח הצדיק הפלאי ומחייה הנפשות. בצמוד, נרכש בית נוסף, עבור מקום לינה ליהודים הרבים, כשמקווה מהודרת הוקמה גם היא בסמוך.
זכותו הכבירה של מלאך האלוקים ועמוד החסד, תעמוד לנו ולכל בית ישראל, אמן.​

 

[התורה]

סיפורי חיזוק - כשרבי ישעי' מקרעסטיר זי"ע מעורב בשידוך, זה אחרת !!! | עט הסופרים

שמי יום טוב קליין, ואני מתגורר באשדוד. בתחילת חודש כסלו, קצת אחרי אמצע הלילה, חייגתי בטעות לחבר. הוא הרים לי ונדהמתי לשמוע את קולו. כלל לא התכוונתי להתקשר אליו. "סליחה, אני מתנצל", אמרתי מכל הלב, כשאני נבוך מאד, "זה היה בטעות, סליחה על השעה המאוחרת". "זה בסדר", ענה החבר, שדווקא נשמע יותר כמו אדם...

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[התורה]

התנהג בפשטות לכך זכה לפעול ישועות רבות​

שח הרה"ק מטאהש (הובא בספרו עבודה עבודה שיחות קודש חלק ב' פר' שמיני): רבי ישעי'לע התנהג בפשטות גדולה, והיה בטל ומבוטל בעיני עצמו כאין ממש, ודין גרמא ליה לפעול ישועות רבות כל כך, כמו שאמרו חז"ל (חולין דף פט) אין העולם מתקיים אלא במי שמשים עצמו כמי שאינו שנאמר (דברים לג, כז) ומתחת זרועות עולם.
וכן ראו בעוד צדיקים אשר התנהגו בפשטות גדולה מאוד, באופן יוצא מן הכלל, וניתנה להם מן השמים כח מיוחד לפעול ישועות בהתגלות.
גליון מחוברים​