שבט ג' שבט - הרה"ק רבי יוסף מאמשינאוו זי"ע (1 צופה)

[התורה]

רבינו נולד בשנת תרל"ח לאביו הרה"ק רבי מנחם בן כ"ק אדמו"ר הזקן מאמשינאוו הרה"ק רבי יעקב דוד זי"ע.
כבר משחר טל ילדותו של רבינו נמשך על פניו חוט של חסד, ואביו הגדול התבטא עליו גדולות ונצורות, ואמר "שאינו מרשה לעצמו להסתכל בפניו". התמדתו בתורה היתה לשם דבר כאשר הקדיש כל ימיו ולילותיו לתורה בשקידה עצומה, ופקיע שמיה כלמדן ובקי מופלג בחדרי התורה ואף נבחן להוראה בימי עלומיו ע"י גדולי דורו וביניהם הגאון בעל חלקת יואב מקינצק, הג"ר אליהו חיים מייזל מלאדזש, והגאון בעל אור שמח מדווינסק, זצללה"ה.
בהגיעו לפרקו בחר בו הגה"ק רבי יהושע'לע מקוטנא זי"ע לחתן עבור נכדתו הצדקנית שרה'לע בת חתנו הגה"ק בעל נפש חיה מקאליש זצ"ל שכבר נסתלק לגנזי מרומים בתקופה ההיא.
בהמשך נתמנה רבינו לכהן ברבנות עיר אוסטראוו- מאזוויעצק שבפולין. בפטירת אביו הרה"ק רבי מנחם זי"ע בשנת תרע"ח נסע רבינו לאמשינאוו למלא מקום אביו ולקבל עליו את עול האדמורו"ת.
מידת החסד היתה מנת חלקו של רבינו כל הימים באהבת ישראל הגדולה שיקדה בקרבו באש קודש, ביתו היה פתוח לרוחה בכל שעות היום והלילה והכניסו בו אורחים לרוב והיה עומד ומשמש עליהם במאכל ובמשתה. ביותר התמסר לחזק ולעודד נשברי לב ומרי נפש, ודאג לכל מחסוריהם ברוחניות ובגשמיות כאב רחמן.
בתקופתו האחרונה נחלש לבו הטהור של רבינו מצרות ישראל, וידע הרבה חולי ומכאוב, וביום ג' שבט תרצ"ו יצאה נשמתו בקדושה ובטהרה.
(גליון מחוברים)
הרב שמעון הגלילי מקווה שזה עומד בתקן השפה החסידית...​

 

[התורה]

'איש און מחשבותיו'​

פעם דרש הרה"ק רבי יוסף מאמשינוב זצ"ל בבית הכנסת המקומי, ויצא נגד קריאת ספרות זרה עיתונים זרים. ובין שאר דבריו אמר, כתוב "יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו". רשע, פירושו אדם שהוא רשע בפני עצמו, ואין השפעתו כלל ניכרת ברבים. ואילו "איש און", הינו סופר שחיבר ספרי קריאה בהם הוא מפרסם ומפיץ את רעיונותיו האפיקורסיים ברבים, ואז אין כל תיקון לחטאו, כי אם אחרי שיפרסם ברבים שמבטל את כל רעיונותיו הלא טהורים. וזהו "ואיש און מחשבותיו", היינו שיפרסם ברבים שמבטל את מחשבותיו, ואז אם הוא שב בלב שלם ה' ירחמהו.
(אהל יוסף, עמ' קצ"ז, גליון מחוברים)​