דף חדש נפתח - איחולים לבן שעולה לישיבה (1 צופה)

[נדיב לב]

נפרדנו מן העבר בעין דומעת.
עד אתמול, המערכת מיררה לך את החיים. זלזלו בך, לא הקשיבו, לא העריכו. כך הרגשת. כך שידרו לך. וכך ספרת לנו.
דחפו לך כמוסות כדי שתשתוק. לא תפריע. אפס אחד גדול. כך הרגשת. כך שידרו לך. כך ספרת לנו.
נבלת. התכנסת לתוך עצמך. נשחקת מיום ליום. הניצוץ בך כמעט כבה. לא ספרת לנו. אבל אנחנו ראינו.
מתיקות הלימוד התמהמה, ורעותה החמצמצה לכדה את שפתיך, חסמה את לבך. כך הרגשנו, אני ואמא.

אבל היום אתה פותח דף חדש.
ישיבה חדשה הכירה במעלותיך, צירפה אותך לשורותיה, וראתה את הפוטנציאל האדיר שבך.
ישיבה שהבינה - כי מבעד למעטפת המחוספסת נוכח אור מבריק המבקש לזרוח.
ישיבה שתפסה - שעול הימים הניצב לפניה, בדחיפה קלה יעפיל למחוזות גבוהים.

זהו דף חדש - שנרטב בדמעות של אמא, התקשח בתפילה רכה של אבא, וקיבל השגחה צמודה מלמעלה.
זהו דף חדש שאלול מעניק לך:
התחדשות.
תשובה.
תורה.
מתיקות.
נקיון.
צחצוח.
שטייגען.

מכאן - בני מחמדי - הכול תלוי בידים שלך.
אני מאמין בך. אנחנו מאמינים בך. ובעיקר - הקב"ה מאמין בך.
עשה לנו, לבוראך ובעיקר לעצמך - נחת.

בעין דומעת
לקראת העתיד
אבא ואמא

 

[עוזי ומגני]

נפרדנו מן העבר בעין דומעת.
עד אתמול, המערכת מיררה לך את החיים. זלזלו בך, לא הקשיבו, לא העריכו. כך הרגשת. כך שידרו לך. וכך ספרת לנו.
דחפו לך כמוסות כדי שתשתוק. לא תפריע. אפס אחד גדול. כך הרגשת. כך שידרו לך. כך ספרת לנו.
נבלת. התכנסת לתוך עצמך. נשחקת מיום ליום. הניצוץ בך כמעט כבה. לא ספרת לנו. אבל אנחנו ראינו.
מתיקות הלימוד התמהמה, ורעותה החמצמצה לכדה את שפתיך, חסמה את לבך. כך הרגשנו, אני ואמא.

לחץ כדי לכווץ...

חשוב מאוד לשים לב,
לא להפריז יתר על המידה בהרגשות השליליות של הילד,
שאז אם הילד יחשוב שהוריו מקצינים את המצב לטובתו, לחוש אותו,
יחשוב שגם הברכות החמות הם מן השפה ולחוץ, רק כדי לתת לו תחושה טובה,
ולא שכך הוריו חשים באמת,

 

[נדיב לב]

חשוב מאוד לשים לב,
לא להפריז יתר על המידה בהרגשות השליליות של הילד,
שאז אם הילד יחשוב שהוריו מקצינים את המצב לטובתו, לחוש אותו,
יחשוב שגם הברכות החמות הם מן השפה ולחוץ, רק כדי לתת לו תחושה טובה,
ולא שכך הוריו חשים באמת,

לחץ כדי לכווץ...

המכתב לא מיועד לילד שצלח איתן את נפתולי המערכת הקשוחה.
המכתב כן מיועד לילד שסיים ישיבה קטנה או חיידר, והתקשה במערכת הקודמת, שהתקשתה לעכל אותו...
במקרה האחרון והדי חריג אין הורה שלא יזדהה עם המכתב.

 

[איש האשכולות]

נפרדנו מן העבר בעין דומעת.
עד אתמול, המערכת מיררה לך את החיים. זלזלו בך, לא הקשיבו, לא העריכו. כך הרגשת. כך שידרו לך. וכך ספרת לנו.
דחפו לך כמוסות כדי שתשתוק. לא תפריע. אפס אחד גדול. כך הרגשת. כך שידרו לך. כך ספרת לנו.
נבלת. התכנסת לתוך עצמך. נשחקת מיום ליום. הניצוץ בך כמעט כבה. לא ספרת לנו. אבל אנחנו ראינו.
מתיקות הלימוד התמהמה, ורעותה החמצמצה לכדה את שפתיך, חסמה את לבך. כך הרגשנו, אני ואמא.

לחץ כדי לכווץ...

האמנם "להחיות רוח שפלים"? - מתי קיבלת פעם עידוד מצוות הישיבה?

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il