פורים - דפיקות בשעת אמירת 'המן' זה טוב? | פורום אוצר התורה

פורים דפיקות בשעת אמירת 'המן' זה טוב?

כותרת האשכול

תורה תמימה

משתמש פעיל
הודעות
158
תודות
370
נקודות
56
רבי חיים קנייבסקי זצ"ל נשאל: האם רצוי להכריז לפני קריאת המגילה שלא ידפקו בשעת אמירת 'המן'?

תשובתו הייתה: אדרבה, יש להרבות בדפיקות בשעת אמירת 'המן', שהרי המן בעצמו מרגיש כל דפיקה שדופקים עליו.
 
רבי חיים קנייבסקי זצ"ל נשאל: האם רצוי להכריז לפני קריאת המגילה שלא ידפקו בשעת אמירת 'המן'?

תשובתו הייתה: אדרבה, יש להרבות בדפיקות בשעת אמירת 'המן', שהרי המן בעצמו מרגיש כל דפיקה שדופקים עליו.
ויש לעיין במיני צפצפ"ה הנהוגים כיום
אם זה עושה רעש בשמים ממעל
או רק על הארץ מתחת
 
ויש לעיין במיני צפצפ"ה הנהוגים כיום
אם זה עושה רעש בשמים ממעל
או רק על הארץ מתחת
כבר אמרו על רקטות (זיקוקים) שזה עושה רעש גדול בשמים
 
לפי מה שידוע לומר (אפשר מהמנ"ח או מבית בריסק)
כי בכלל מחיית עמלק אף לפוצעו (וראי' ממעשה שמואל ואגג)
ומה מבואר בשבט מוסר הנ"ל
שהמן מרגיש הדפיקות
יל"ד לכוין בזה מחיית עמלק
(נאמר כפורים תורה, מן הסתם מי שיעשה כן למעשה קרוב לעבור כמוסיף על המצוות)
 
ראיתי במוסף ש״ק של יתד נאמן השבוע שהאריכו בזה מאד יפה
והביאו שם שהח״ח זיע״א נהג להכות רק כשהוזכר ״המן בן המדתא״ עם שם אביו, כך העיד רבי שמואל פליסקין זצ״ל מתלמידיו, והביאו לבאר שהמלחמה שלנו אינה בהמן כהמן אלא באומה שהוא מגיע ממנה ״מלחמה לה׳ בעמלק״ ולכן כשהוא מוזכר עם יחוסו הרי אנו מוחים ולא כשהוא מוזכר לבדו
ועוד הביאו שם מספר קרבן העני שכתב שנתגלה לו בחלום היום טעם על מנהג ישראל שהתינוקות מכים את המן בשעת הקריאה, מפני שהגזירה בפורים היתה על הגופים בשונה מחנוכה, וזה גזירה גם על הקטנים ״מנער ועד זקן טף ונשים״, וממילא גם הקטנים שייכים בקריאת המגילה, ולכן מצווה להביא קטנים לשמוע מגילה, אלא כדי שהקטנים ירצו לבוא לשמוע תקנו שיכו את המן כשמזכירים את שמו וממילא מוכרחים לשמוע.
והביאו עוד, שבבן איש חי כתוב שהיה מכה רק בהמן הראשון והאחרון (וזה מתאים עם דברי הח״ח שאז הוא מוזכר בשם אביו).
 
לפי מה שידוע לומר (אפשר מהמנ"ח או מבית בריסק)
כי בכלל מחיית עמלק אף לפוצעו (וראי' ממעשה שמואל ואגג)
ומה מבואר בשבט מוסר הנ"ל
שהמן מרגיש הדפיקות
יל"ד לכוין בזה מחיית עמלק
(נאמר כפורים תורה, מן הסתם מי שיעשה כן למעשה קרוב לעבור כמוסיף על המצוות)
למה יעבור על בל תוסיף
הלא בלי"ז מה הטעם לדפוק כדי שירגיש?
 
לפי הנאמר כאן לכאורה יש ענין לדפוק כמה שיותר אם כן למה המחמירים לא נהגו לדפוק יותר ורק נהגו לצעוק על הילדים הדופקים?
כתב המשנה ברורה

(נט) שמכים המן: מהרי"ל לא היה חושש להכות המן והגאון יעב"ץ כותב על אביו הח"צ שהיה מכה ורוקע ברגלו וטופח בסנדלו כשהגיע לזכירת המן והפמ"ג כתב דיצא שכרם בהפסדם שמבלבלין הרבה:

(ס) כשקורין המגילה בביהכ"נ: וצריך החזן לשתוק אז בעת שמכין כדי שישמעו כולם קריאתו ומפני שמצוי מאוד קלקולים ע"י ההכאה ורגילים הנערים להכות כמה פעמים בעת שחוזר החזן לקרות ע"כ טוב ונכון שכל יחיד יקרא פסוק או ב' מתוך החומש בעוד שמכין המן כי אז אף שלא ישמע מהחזן יצא כמ"ש ס"ג [מ"א] וכ"כ הפמ"ג שנכון מאוד שכל אחד יתפוס חומש בעת הקריאה וכל תיבה שלא ישמע מן החזן יקרא מן החומש [מ"א]:​
 
רבי חיים קנייבסקי זצ"ל נשאל: האם רצוי להכריז לפני קריאת המגילה שלא ידפקו בשעת אמירת 'המן'?

תשובתו הייתה: אדרבה, יש להרבות בדפיקות בשעת אמירת 'המן', שהרי המן בעצמו מרגיש כל דפיקה שדופקים עליו.
לפלא גדול שבליל פורים כאשר אנשים צמים עדיין לא שמים לב ומאריכין את זמן הקריאה בגלל הדפיקות.
מעניין כיצד נהג מרנא הגר"י סלנטר בעניין זה....
 
אצל מרן הגרי''ז זצ''ל לא דפקו בהמן רק בראשונה ובאחרונה מחשש שלא ישמעו כדבעי,
וסיפר הרב יעקב קפלן שליט''א שרצה פעם להצטרף למנין קריאת המגילה של הגאון ר' מנדל אטיק זצ''ל (שהיה שם תנאי שכ''א יכול להחזיר הבעל קורא על כל חשש שנראה לו או שנדמה לו שלא הקשיב היטיב) ואמר לו הגר''מ שאין דופקים בהמן, ענה שאם זה מנהג המקום יעשה כן, א''ל הגר''מ ח''ו זה לא מנהג המנהג הוא כן לדפוק אלא שאנחנו לא עושים כן וכמו שגם הרב מבריסק לא עשה כן.​
 
יצויין עובדא דהוה אצל הגה''ק בעל דברי חיים מצאנז זצ''ל
ששאלו פעם חסיד האם מותר לו להעתיק מושבו לעייריה שהיתה קצת מודרני,
אמר לו הדברי חיים שאם עכ''פ שומרים כל מנהגי ישראל מותר לו ללכת לדור שם
והדגיש אפי' דאס גראגערל אין פורים (- אפי' הדפיקות בפורים).
 
חזור
חלק עליון