פורים דפיקות בשעת אמירת 'המן' זה טוב?

[תורה תמימה]

רבי חיים קנייבסקי זצ"ל נשאל: האם רצוי להכריז לפני קריאת המגילה שלא ידפקו בשעת אמירת 'המן'?

תשובתו הייתה: אדרבה, יש להרבות בדפיקות בשעת אמירת 'המן', שהרי המן בעצמו מרגיש כל דפיקה שדופקים עליו.

 

[הצעיר שבחבורה]

כבר כ' הרמ"א שאין לבטל המנהג או ללעוג עליו.

 

[הצעיר שבחבורה]

שהרי המן בעצמו מרגיש כל דפיקה שדופקים עליו.

ראיתיו מובא מס' מדרש אליהו לבעל שבט מוסר.
ומס' רוח חיים למהר"ח פאלאג'י

 

[ויש ליישב]

רבי חיים קנייבסקי זצ"ל נשאל: האם רצוי להכריז לפני קריאת המגילה שלא ידפקו בשעת אמירת 'המן'?

תשובתו הייתה: אדרבה, יש להרבות בדפיקות בשעת אמירת 'המן', שהרי המן בעצמו מרגיש כל דפיקה שדופקים עליו.

ויש לעיין במיני צפצפ"ה הנהוגים כיום
אם זה עושה רעש בשמים ממעל
או רק על הארץ מתחת

 

[אמת נהדרת]

ויש לעיין במיני צפצפ"ה הנהוגים כיום
אם זה עושה רעש בשמים ממעל
או רק על הארץ מתחת

מ"מ
"תמחה את זכר... מתחת השמים" וודאי ייד"ח.

 

[הרב מרודוש]

ויש לעיין במיני צפצפ"ה הנהוגים כיום
אם זה עושה רעש בשמים ממעל
או רק על הארץ מתחת

כבר אמרו על רקטות (זיקוקים) שזה עושה רעש גדול בשמים

 

[שלמה ו.]

ראיתיו מובא מס' מדרש אליהו לבעל שבט מוסר.
ומס' רוח חיים למהר"ח פאלאג'י

מה ההסבר בזה? ואם לא דופקים הוא לא מרגיש?

 

[ויש ליישב]

לפי מה שידוע לומר (אפשר מהמנ"ח או מבית בריסק)
כי בכלל מחיית עמלק אף לפוצעו (וראי' ממעשה שמואל ואגג)
ומה מבואר בשבט מוסר הנ"ל
שהמן מרגיש הדפיקות
יל"ד לכוין בזה מחיית עמלק
(נאמר כפורים תורה, מן הסתם מי שיעשה כן למעשה קרוב לעבור כמוסיף על המצוות)

 

[אמרי שפר]

ראיתי במוסף ש״ק של יתד נאמן השבוע שהאריכו בזה מאד יפה
והביאו שם שהח״ח זיע״א נהג להכות רק כשהוזכר ״המן בן המדתא״ עם שם אביו, כך העיד רבי שמואל פליסקין זצ״ל מתלמידיו, והביאו לבאר שהמלחמה שלנו אינה בהמן כהמן אלא באומה שהוא מגיע ממנה ״מלחמה לה׳ בעמלק״ ולכן כשהוא מוזכר עם יחוסו הרי אנו מוחים ולא כשהוא מוזכר לבדו
ועוד הביאו שם מספר קרבן העני שכתב שנתגלה לו בחלום היום טעם על מנהג ישראל שהתינוקות מכים את המן בשעת הקריאה, מפני שהגזירה בפורים היתה על הגופים בשונה מחנוכה, וזה גזירה גם על הקטנים ״מנער ועד זקן טף ונשים״, וממילא גם הקטנים שייכים בקריאת המגילה, ולכן מצווה להביא קטנים לשמוע מגילה, אלא כדי שהקטנים ירצו לבוא לשמוע תקנו שיכו את המן כשמזכירים את שמו וממילא מוכרחים לשמוע.
והביאו עוד, שבבן איש חי כתוב שהיה מכה רק בהמן הראשון והאחרון (וזה מתאים עם דברי הח״ח שאז הוא מוזכר בשם אביו).

 

[זרח לווין]

לפי מה שידוע לומר (אפשר מהמנ"ח או מבית בריסק)
כי בכלל מחיית עמלק אף לפוצעו (וראי' ממעשה שמואל ואגג)
ומה מבואר בשבט מוסר הנ"ל
שהמן מרגיש הדפיקות
יל"ד לכוין בזה מחיית עמלק
(נאמר כפורים תורה, מן הסתם מי שיעשה כן למעשה קרוב לעבור כמוסיף על המצוות)

למה יעבור על בל תוסיף
הלא בלי"ז מה הטעם לדפוק כדי שירגיש?

 

[ומצפה לישועה]

לפי הנאמר כאן לכאורה יש ענין לדפוק כמה שיותר אם כן למה המחמירים לא נהגו לדפוק יותר ורק נהגו לצעוק על הילדים הדופקים?

 

[הצעיר שבחבורה]

לפי הנאמר כאן לכאורה יש ענין לדפוק כמה שיותר אם כן למה המחמירים לא נהגו לדפוק יותר ורק נהגו לצעוק על הילדים הדופקים?

כתב המשנה ברורה

(נט) שמכים המן: מהרי"ל לא היה חושש להכות המן והגאון יעב"ץ כותב על אביו הח"צ שהיה מכה ורוקע ברגלו וטופח בסנדלו כשהגיע לזכירת המן והפמ"ג כתב דיצא שכרם בהפסדם שמבלבלין הרבה:

(ס) כשקורין המגילה בביהכ"נ: וצריך החזן לשתוק אז בעת שמכין כדי שישמעו כולם קריאתו ומפני שמצוי מאוד קלקולים ע"י ההכאה ורגילים הנערים להכות כמה פעמים בעת שחוזר החזן לקרות ע"כ טוב ונכון שכל יחיד יקרא פסוק או ב' מתוך החומש בעוד שמכין המן כי אז אף שלא ישמע מהחזן יצא כמ"ש ס"ג [מ"א] וכ"כ הפמ"ג שנכון מאוד שכל אחד יתפוס חומש בעת הקריאה וכל תיבה שלא ישמע מן החזן יקרא מן החומש [מ"א]:​

 

[מגנא ומצלא]

רבי חיים קנייבסקי זצ"ל נשאל: האם רצוי להכריז לפני קריאת המגילה שלא ידפקו בשעת אמירת 'המן'?

תשובתו הייתה: אדרבה, יש להרבות בדפיקות בשעת אמירת 'המן', שהרי המן בעצמו מרגיש כל דפיקה שדופקים עליו.

לפלא גדול שבליל פורים כאשר אנשים צמים עדיין לא שמים לב ומאריכין את זמן הקריאה בגלל הדפיקות.
מעניין כיצד נהג מרנא הגר"י סלנטר בעניין זה....

 

[ולא כלום]

אצל מרן הגרי''ז זצ''ל לא דפקו בהמן רק בראשונה ובאחרונה מחשש שלא ישמעו כדבעי,
וסיפר הרב יעקב קפלן שליט''א שרצה פעם להצטרף למנין קריאת המגילה של הגאון ר' מנדל אטיק זצ''ל (שהיה שם תנאי שכ''א יכול להחזיר הבעל קורא על כל חשש שנראה לו או שנדמה לו שלא הקשיב היטיב) ואמר לו הגר''מ שאין דופקים בהמן, ענה שאם זה מנהג המקום יעשה כן, א''ל הגר''מ ח''ו זה לא מנהג המנהג הוא כן לדפוק אלא שאנחנו לא עושים כן וכמו שגם הרב מבריסק לא עשה כן.​

 

[ולא כלום]

יצויין עובדא דהוה אצל הגה''ק בעל דברי חיים מצאנז זצ''ל
ששאלו פעם חסיד האם מותר לו להעתיק מושבו לעייריה שהיתה קצת מודרני,
אמר לו הדברי חיים שאם עכ''פ שומרים כל מנהגי ישראל מותר לו ללכת לדור שם
והדגיש אפי' דאס גראגערל אין פורים (- אפי' הדפיקות בפורים).