המן

  1. נ

    בראשית "ויברך את יום השביעי" - והרי תוספת המן ירדה ביום שישי?

    רש"י מפרש שהקב"ה בירך את השבת במן, שביום שישי ירד לחם משנה, וקידש אותה בכך שבשבת לא ירד מן. לכאורה צריך להבין, תוספת המן היתה ביום שישי, ואילו ביום השבת לא ירד דבר. במה מתבטאת כאן ברכת היום השביעי עצמו? אפשר לומר שהמנה הנוספת נועדה לאכילת שבת, ולכן זו ברכת השבת אף שירדה קודם לכן. אלא שעדיין יש...
  2. נ

    בראשית מה אכלו המלאכים שנבראו ביום שני עד שנברא להם המן ביום ששי

    שמעתי בקו ריתחא דאורייתא שהקשה הגאון ר' מנחם מלר שליט''א שמבואר ברש''י בפרשה שהמלאכים נבראו ביום שני, והלא המן נברא בערב שבת בין השמשות, והלא דעת ר' עקיבא ביומא דף עה לחם אבירים אכל איש היינו שהמן הוא לחם שמלאכי השרת אוכלים, וצ''ב לפי''ז מה אכלו המלאכים עד יום ששי?! [ויש לדון מהו הכונה האם אכן...
  3. נ

    בהעלותך האם המן ושליו לא ירדו בשעת המסעות

    עיין רש''י בשיר השירים שיה"ש עה''פ וימינו תחבקני [ב ו] דרך ג' ימים נוסע לתור להם מנוחה ובמקום המנוחה מוריד להם מן ושלו. משמע דרק במקום שחנו ירד להם המן והשליו, וצ''ב הלא פעמים נסעו דרך שלשת ימים, האם לא ירד להם המן אז בשעת המסעות, וזה דבר פלא
  4. א

    שמיני האם המן במדבר היה נהפך לדבר איסור

    כתב הרחיד"א (פתח עיניים חולין דף קט ע"ב) במה דאיתא התם: אמרה ליה ילתא לרב נחמן מכדי כל דאסר לן רחמנא, שרא לן כוותיה וכו' בעינן למיכל בשרא בחלבא וכו'. וכתב החיד"א מכאן השבתי לנכבד גביר אחד שחקר בענין המן שהיה משתנה והיה טעמו כטעם הדבר שחפץ, אם חשב לאכול חזיר או שאר איסורין וטעמן במן אי עבד...
  5. ת

    פסח, חודש ניסן מצה מן המן

    בחידושי הריטב"א (קידושין לז:) כתב דאין יוצאין ידי חובת מן במצה דליל ראשון של פסח, משום דמצה אינו אלא מחמשת המינים. וראיתי מי שביאר מכיון שבמצה צריך מצה הנאכלת לז' ימים, ומכיון שא"א היה להשאיר המן עד למחרת, לא נחשב כנאכלת כל ז' ימים, כמו שמצינו שאינו יוצא מצה בחלת תודה ורקיקי נזיר מכיון שאין...
  6. א

    גדו"י נדיר הרבי מליובאוויטש לפני 40 שנה: המן = הומייני!!

    קטע קצר מהתוועדות הרבי בפורים תש"מ:
  7. ע

    פורים מדוע חשבה הבת של המן ששופכת את העביט על מרדכי?

    מדוע עלה בדעתה שמרדכי מרכיב את אביה המן על הסוס, ולא אחד משרי המלך הפרתמים?
  8. ה

    פורים רוח הקודש משיבה לאחשורוש - על טענות המן

    וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם (אסתר ג, ח). ובחלום אדבר בו בכתוב הזה דחציו אמר המן וחציו תשובה...
  9. ה

    פורים אוזני המן - "המן טאש" - על שום מה?!

    הגאון רבי יעקב ברלין ז״ל, אביו של הנצי״ב, היה מדקדק במנהגי ישראל. ופעם בערב פורים יצא לשוק לקנות ״אזני המן" (המן טאשין) ולא מצא לקנותם. פיזר הרבה כסף להאופה שיאפה ״אזני המן" לא רק בשבילו אלא שגם יחלקו לעניים. אחדים מידידיו עקמו את אפם ואמרו: וכי בשביל זה כדאי לבזבז כסף רב? החזיר להם רבי יעקב...
  10. ה

    פורים מן השמים כיסו את פני המן

    הדבר יצא מפי המלך ופני המן חפו (אסתר ז, ח). י"ל, הנה ידוע על פי נימוסי המלכות מי שנתחייב ראשו למלכות, והלך לקבל דינו, ובתוך כך בא המלך וראה אותו, הוא נפטר מעונשו, דמסתמא יש לו איזה זכות במה שזכה לראות את המלך, וגם מחמת שאין זה כבוד למלך שאדם שנתחייב בהריגה וראה אותו. ובזה י"ל, "הדבר יצא מפי...
  11. א

    פורים איך הבין המן את האמת כל כך מהר - הגראי"ל שטיינמן

    אמר רבנו: במגילה טז, ב איתא "ויקח המן את הלבוש ואת הסוס אזל אשכחיה דיתבי רבנן קמיה ומחוי להו הלכות קמיצה לרבנן …..אמר להו אתא מלי קומצי קמחא דידכו ודחי עשרה אלפי ככרי כספא דידי". הרי לנו איך שהמן הרשע הגיע להכרה האמיתית, שהלימוד בהלכות קמיצה הוא זה שהצילם מהגזירה ודחה לאלפי כיכרי כספא שנתן...
  12. א

    פורים מדוע המלך השפיל את המן ואמר לו לעשות זאת בעצמו?

    וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהָמָן מַהֵר קַח אֶת הַלְּבוּשׁ וְאֶת הַסּוּס כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ וַעֲשֵׂה כֵן לְמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי הַיּוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ (ו, י) מדוע המלך השפיל את המן ואמר לו לעשות זאת בעצמו? רבי אלישע גאליקו: אחשורוש רצה לגמול עם מרדכי, ובחר בכבוד הגדול ביותר שיכול להעניק...
  13. ה

    פורים למה דווקא המן נקרא בשם 'רשע'

    פעם אחת בסעודת פורים שאלו את הרבי ר' העשיל זי"ע בימי ילדותו, למה נקרא דווקא המן בשם 'רשע', אם משום שגזר להשמיד ולהרוג את כל היהודים, הלא הרבה שונאי ישראל היו כמותו. שחק העשיל הקטן, והשיב: רשעותו של המן בולטת בזה - כשביקש להשמיד ולהרוג את כל היהודים ביום אחד היה לו לקבוע את זה ליום תשעה באב, יום...
  14. ה

    פורים כי הגיד להם אשר 'המן' הוא היהודי - ביאור מרן החיד"א

    כי הגיד להם אשר 'המן' הוא היהודי וַיַּגִּידוּ לְהָמָן לִרְאוֹת הֲיַעַמְדוּ דִּבְרֵי מָרְדֳּכַי כִּי הִגִּיד לָהֶם אֲשֶׁר הוּא יְהֹוּדִי (אסתר ג, ד). כתב החיד"א בספר "כסא דוד" (דרוש י' לשבת זכור): שמעתי מחד מרבנן שפירש דרך צחות, דכיון שהמן היה עבד למרדכי (עי' מגילה טו, א), אם היינו בארץ ישראל –...
  15. ה

    חודש אדר וד' פרשיות תַּכְלִית שִׁבְעִים נִתְלָה עַל חֲמִשִׁים - ביאורים נפלאים

    בפיוט ל"שבת זכור" איתא: זָכוֹר תָּבַע לְהָפֵר חֻמָּשִׁים (=זכור את המן הרשע שביקש להשמיד ולהרוג את ישראל ועל ידי זה תבטל התורה), תְּמִימָה (=שנה תמימה) קָצַב לְכַלּוֹת חֲמֻשִׁים (=להרוג את בני ישראל שיצאו ממצרים חמושים), תַּכְלִית שִׁבְעִים נִתְלָה עַל חֲמִשִׁים. ובביאור תיבות אלו "תכלית שבעים...
  16. המן מן התורה מנין?

    המן מן התורה מנין?

    א) איתא בחולין (קל"ט ב') המן מן התורה מנין שנאמר המן העץ. וראיתי בשם המהרש"ם שביאר בזה, עפ"י מה מה דאיתא במגילה (י"ב א') שאלו תלמידיו את רשב"י מפני מה נתחייבו ישראל שבאותו הדור כליה, ואמרו מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע, וביערות דבש כתב שהחטא במה שנהנו מהסעודה היה במה ששתו יין נסך כמ"ש במגילת...
  17. א

    פורים חוק המן

    מאת הרב א. שקד שליט"א בסיפור המגילה בפשטות נראה כי בני האדם מנהלים את כללי החיים והם המחליטים להשמיד להרוג ולאבד אומה אשר איננה נוחה להם. אך כבר אמרו חז"ל במסכת חולין (קלט:): "אסתר מן התורה מנין, ואנכי הסתר אסתיר". וכתב רש"י בד"ה למעשה אסתר: "הסתר אסתיר בימי אסתר יהיה אסתר פנים ומצאוהו צרות רבות...
  18. ב

    סוטה במה המן נתן את עיניו?

    וכן מצינו בקין וכו' והמן שנתנו עיניהם במה שאינו ראוי להם מה שביקשו לא ניתן להם ומה שבידם נטלוהו מהם (סוטה ט:) במה המן נתן את עיניו?
  19. א

    פורים כשמזכירים את המן יש לקללו

    הברכת אברהם (מגילה ז' ע"ב) מביא שכמזכיר את עמלק יש לקללו, ואם אינו מקללו עובר בעשה, דאיתא במדרש (בראשית רבה ריש פר' מ"ט סי' א') אמר רבי יצחק כל מי שהוא מזכיר את הצדיק ואינו מברכו עובר בעשה, מה טעמיה זכר צדיק לברכה, וכל מי שהוא מזכיר את הרשע ואינו מקללו עובר בעשה, מה טעמיה ושם רשעים ירקב, ע"כ...
  20. ש

    פורים כדאי לשמוע את הקריאה במקום שאין מרעישים בהכאת המן

    כדאי לשמוע את הקריאה במקום שאין מרעישים בהכאת המן, משום, שכאשר לא שמעו מילה אחת – לא יצאו ואין קוראים אותה למפרע! כלומר חובה לשמוע כל המגילה כסדר, מתחילתה ועד סופה. עצה: להחזיק ביד את נוסח המגילה וכשהחסירו שמיעת מילה או יותר, להשלימה בקריאה לעצמם מתוך הנוסח, ושוב להקשיב לקורא, כיון ש"שמעה...
חזור
חלק עליון
✖ ❓