בהמשך לאשכול שפתחתי בעניין
'מחיית עמלק בשבת' כאן, ובעקבות המצב המתוח מול צוררנו ממזרח, ברצוני להעלות לדיון את שאלת היסוד המקדימה:
האם יש לראות באומה האיראנית (או בהנהגתה) 'זרע עמלק' מבחינה הלכתית?
אשמח לשמוע את דעת החברים בצירוף מקורות, האם המאבק הנוכחי הוא בגדר מלחמה בעמלק על כל המשתמע מכך, או שמא גדר 'אויב' לחוד וגדר 'עמלק' לחוד
כתב הגרי"ד (קובץ ישורון ח"ח עמ' שע"ח) דאומרים בשם הגר"ח דמצות מחיית עמלק אינו רק על זרע עמלק בלבד, אלא גם על אותם הרשעים שבכל הדורות הנלחמים כנגד ה' ועמו, הולכים בדרכו של עמלק שגם הם בכלל מצות עשה לאבד זכר עמלק, ומשום הכי לא כתב הרמב"ם על זרע עמלק וכבר אבד זכרו, כפי שכתב על ז' עממין, דגם היום שייכא מצוה זו.
ודחה הגרי"ד שמועה זו בב' ידיו, דוודאי מצות מחיית עמלק הוה רק על זרע עמלק, ולא על שאר בני אדם אף אם הולכים בדרך עמלק.
וציין המעתיק מה שכתב הרמב"ם במורה נבוכים (ח"ג פ"נ) כן, וז"ל: אמנם ספור משפחות בני שעיר ויחסם בפרט הוא מפני מצוה אחת, והוא שהשי"ת צוה למחות זכר עמלק לבד ועמלק אמנם היה בן אליפז מן תמנע אחות לוטן, אך שאר בני עשו לא צוה להרגן, וכבר נתחתן עשו עם בני שעיר כמו שהתבאר בכתוב, והוליד מהם ומלך עליהם ונתערב זרעו בזרעם ושבו ארצות שעיר כלם, והמשפחות ההם מיוחסות למשפחה הגוברת אשר הם בני עשו, וכל שכן זרע עמלק כי הוא היה הגבור שבהם, ואילו לא התבארו היחסים ההם ופרטיהם היו כולם נהרגים בפשיעה, לכן באר הכתוב משפחותיהם ואמר שאלו שתראו אותם בשעיר ומלכות עמלק אינם כלם בני עמלק, אבל הם בני פלוני ובני פלוני ונתיחסו לעמלק להיות אמם מעמלק, זה כלו יושר מהשם עד שלא תהרג משפחה בתוך משפחה אחרת, כי הגזרה לא היתה רק על זרע עמלק, וכבר בארנו אופני החכמה בה, ע"כ.
