בהר האם יש "וצויתי את ברכתי" בשמיטה דרבנן, ובמסתעף (1 צופה)

[גרינפלד]

הסמ"ע (סי' סז סק"ב) כתב שאין ברכת "וצויתי את ברכתי" בשמיטה בזמן הזה, כיון שחיובה מדרבנן.

והחזו"א (שביעית סי' יח סק"ד) פליג, וס"ל דגם בזה"ז יש ברכה זו;
וכן מבואר לכאורה מתשובות המבי"ט (ח"ג סי' מה).

מיהו קודם לכן כתב החזו"א שאפשר שיגרום החטא לבטלה, וגם הברכה אינה אלא לכל ישראל, אבל היחיד יוכל ללקות בשביל חבירו.

והנה גם להסמ"ע וודאי שהקב"ה עוזר כמו כל אחד שמתמסר למצווה, וגם החזו"א מודה שחטא יכול לקפח,
וכל השאלה היא האם יש על זה את מאמר התורה "וצויתי את ברכתי", שזו דרגה אחרת.


ולכאורה דברי החזו"א שחטא יכול לקפח - מחודש מאוד, שכיון שכתוב בתורה מפורש ברכה, לכאורה זה אמור להתקיים בכל אופן;
אבל מצאנו לגבי עונשים שאפי' שזה כתוב בתורה - זה יכול להשתנות,
כמו בסוטה שכתוב שאם נטמאה "וצבתה בטנה ונפלה ירכה", ומבואר במשנה ובגמ' בסוטה, שלרוב התנאים זכות יכולה לתלות;
וכן בע"ז "ועצר את השמים", בזמן אחאב לא התקיים עד שנשבע אליהו.

 

[גרינפלד]

וכן מבואר לכאורה מתשובות המבי"ט (ח"ג סי' מה).

לחץ כדי לכווץ...

וז"ל:

ועתה בשמטה זאת שנת השל"ד אשר יש כמה בעלי תורה יראי ה' ובעלי מעשה אשר נדבה לבם לנהוג דיני שמטה נדרשתי מקצתם להורות להם באי זה אופן יתנהגו באכילת הפירות או תבואה שגדלו בא"י בקרקע ישראל ושגדלו בקרקע של גוי במירוחו או מירוחי ישראל כדגן ותירוש ויצהר ושאר אילנות וירקות בארץ ישראל ובכיבוש ראשון ובעבר הירדן ובסוריא וחוצה לארץ קודם הביעור ואחר הביעור במיני האוכלי' שהם עיקר המזון דגן תירוש ויצהר והזרעני' והירקות ומאכל בהמה ומיני סמנים וכיוצא בהם רוב שנת שביעית אנחנו אוכלים דגן תירוש ויצהר ממה שגדל בשנה ששית כדכתיב וכי תאמרו מה נאכל וכו' וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים שהתבואה והזרעונים של שנה ששית כלם נגמרי' בשנה הששית כ"ש דאזלינן בהו אחר השליש בתבואה וזתים כדאמרינן פרקא קמא דר"ה ורבי' שמשון פרק ב' שביעית וכן רוב פירות האילן מהם היה יכול האדם להתפרנס כל שנת שביעית כפשטי' דקרא וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת' את התבואה לשלש השנים.​

 

[אוהב ספר]

בתוס' כבר מבואר שאין וציויתי את ברכתי בזה''ז, דכתבו דהטעם שלא תיקנו יובל מדרבנן הוא כי אין הציבור יכול לעמוד בה,
ואם יש ברכה מ''ט אין הציבור יכול לעמוד בה, ומ''ש ממתי שהיה דאו'

 

[גרינפלד]

בתוס' כבר מבואר שאין וציויתי את ברכתי בזה''ז, דכתבו דהטעם שלא תיקנו יובל מדרבנן הוא כי אין הציבור יכול לעמוד בה,
ואם יש ברכה מ''ט אין הציבור יכול לעמוד בה, ומ''ש ממתי שהיה דאו'

לחץ כדי לכווץ...

עי' בחזו"א שמביא התוס' ומפרש באופ"א.

 

[אוהב ספר]

שמעתי שי''א שמה שראו ברכה בשמיטות בא''י אי''ז ראיה שהאמת עם החזו''א, אלא כיון שא''י היא אתריה דהחזו''א ממילא נהגו מן השמים כפסקיו