חנוכה האם לאחר שכבו חלק מנרות ההידור בטלה המצוה מכולן (1 צופה)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
בבית הלוי על ענייני חנוכה (שבת כ"ב ד"ה רב אמר מדליקין) כתב לצדד שאם כבה אחד מן הנרות של ההידור, בטלה המצוה משאר הנרות של ההידור, שכל מצוותן היא רק כשיש את כל הנרות המורים על מנין הימים, אבל אם כבה אחד מהם בטל המנין ומותר לכבות את השאר, וגם להדליק מהם נר אחר.

ונראה להוכיח מיניה וביה דזה לא יתכן, דהנה לפי חד תירוץ בגמ' בשבת כא: הא דשיעורא משתשקע החמה ועד שתכלה רגל מן השוק הוא רק "לשיעורא" אבל לענין דאי לא אדליק מדליק הוא כל הלילה, כמו שדעת חלק מהפוסקים דהנך תירוצים פליגי. ולפי"ז זמן ההדלקה הוא כל הלילה, אלא שצריכים ליתן שמן בשיעור חצי שעה. וכמו כן בשעת הסכנה שמניחים על שולחנו, מ"מ בעינן כדי שידלוק חצי שעה. והנה באופנים אלו שמדליק בהמשך הלילה, שיעור ה"חצי שעה" אינו מתחיל משקיעת החמה, אלא משעה שהדליק. וכיון דלעולם מדליק את הנר הראשון לפני הנר השני, נמצא שכאשר יעבור חצי שעה מהנר הראשון עדיין לא עברה חצי שעה לנר השני, וכבר בטלה מצוותו וא"כ לעולם אין חצי שעה לנר השני, ואיך יוצא ידי חובת ההידור.

ובשלמא להדעות דחצי שעה הוא משקיעת החמה עד שתכלה רגל מן השוק, הרי כתב המג"א (סי' תרע"ב סק"ב) דאם הדליק זמן מה אחר שקיעת החמה אי"צ ליתן שמן כ"כ, רק עד שתכלה רגל מן השוק. וא"כ סוף הזמן שצריכים כל הנרות לדלוק נגמר ביחד אף הנרות שהודלוק מאוחר יותר, דהשיעור הוא לכולם עד שתכלה רגל. אבל אם ההדלקה היא באמצע הלילה לבני ביתו או להדעה דאי לא אדליק מדליק כל הלילה, אין שייך זה, והשיעור הוא לכל נר חצי שעה ממתי שהוא הודלק, א"כ אין החצי שעה שלהם כלה יחד, דכל נר תלוי בחצי שעה ממתי שהוא התחיל לדלוק, ואם נימא דכשכלה חצי שעה מהדלקת נר הראשון בטלה המצוה משאר הנרות, נמצא שלעולם חסר להם מהשיעור וכנ"ל. ועל כרחך דסגי במה שדלקו יחד חלק מן הזמן, ועדיין שם מצוה עליהם גם על מה שממשיכים לדלוק לאחר שכבו חבריהם.

ובני תירץ, דכיון דלהבית הלוי ההידור הוא רק כאשר כל הנרות דולקים כמנין הימין, א"כ לענין ההידור מתחיל החצי שעה משעה שכל הנרות דולקים, וגם הנר הראשון לגבי ההידור מתחיל חצי שעה שלו משעה שהדליק את האחרון, ועד אז אסור להשתמש לאורה, וזה נכון.​