האם ניתן וראוי לערוך ספר המנוגד להשקפת העורך? - דיון פתוח

[מכון באר שלמה]

שאלה מרתקת שהתעוררה אצלנו בישיבת צוות,
אשמח לשמוע את דעת העורכים התורניים, חכמי ורבני הפורום:

זכיתם בסייעתא דשמיא ללמוד סוגיה לעומקה ולאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא,
והנה פונה אליכם בעל מחבר שזכה לחבר חיבור אשר מסקנתו הפוכה ממסקנתכם לחומרא/ לקולא.
ומבקש האם תוכלו לערוך את חיבורי.

א. האם תקיימו שיחה עם המחבר, ותנסו לשכנע אותו במסקנא ההלכתית שלכם/ ללבן את הסוגייה ואולי לשנות את הדעה האישית?
ב. במקרה וניהלתם שיחה, ובסופה נשארתם במסקנתכם והוא במסקנתו, האם תגידו 'תפקיד העריכה הוא שיהיה נעים לקרוא את החיבור, שהוא יהיה מובן קריא זורם ומרתק, לא מחויב שהעורך יסכים עם המסקנות ההלכתיות', או שתפרשו מעריכת החיבור? (מבחינה מוסרית)
ג. במקרה ומבחינה מוסרית תמשיכו בעריכה, האם לדעתכם ניתן באמת לערוך ברמה גבוהה, תוכן שלא מסכימים איתו?

אשמח לשמוע האם יש חילוק בין המקרים הבאים:
1. בין סוגיות הלכתיות טהורות (כדוג' בין השמשות וכדו'), לבין סוגיות השקפתיות (לדוג' נושאים התלויים במחלוקת חסידים ומתנגדים) לבין סוגיות הלכתיות שנהפכו לפולמוס ולהשלכות פוליטיות (כדוג' ההשתתפות בבחירות וכדו').
2. בין נושאים בהם נחלקו גדולי עולם ויש בכל שיטה על מי לסמוך, אלא שהעורך פוסק כך והמחבר פוסק אחרת (לדוג' מחלוקת ט"ז ומג"א). לבין חידוש אישי של המחבר/ עורך, שלדעת העורך/ מחבר אינו נכון. ויש בכך מכשלה לרבים/ חומרא שאינה נצרכת.
3. בין ההשלכות ההלכתיות של הפסיקה (לדוג' בין השמשות הוא דאורייתא עם השלכות לכל גופי תורה, ואילו סוגיות אחרות אינן אף דרבנן), או לחומרא כן ולקולא לא.

בנוסף,
א. האם דין העורך שווה לדין המעמד/ המעצב הגרפי/ המפיק דפוס/ המפיץ?
ב, הוצאה לאור, האם יש משמעות לתפיסותיו של הבעלים של מכון ההוצאה לאור.
ג. האם יש חובה כלשהי מצד העורך/ בעל מקצוע אחר/ מנהל ההו"ל, לעבור על הספר ולראות שהוא תואם הלכתית והשקפתית.
(השאלה בעיקר במחלקת הההדפסה, בה מעיקר הדין אין צורך לעבור על תוכן הספר, לקבל קובץ ולשולח להדפסה, האם ניתן להדפיס כל קובץ בלי לבדוק?)

 

[ארזי ביתר]

מע"כ מחפש מקורות תורניים, או דעה אישית?

 

[מכון באר שלמה]

מע"כ מחפש מקורות תורניים, או דעה אישית?

אשמח הן למקורות תורניים,
והן לדעה אישית והרגשת הלב.

 

[צריך עיון]

אולי נתחיל בלצמצם את הנקודות בהם לכאו' אין ספק.
1. כשיש מחלוקת מ''ב וחזו''א ואני לדוגמה הסקתי ברוב חכמתי בעמל הסוגיות כהחזו''א, ובא מישהו ולמד את הסוגיות ויצא לו כמו המ''ב למה שיהיה לי בעיה כלשהיא להדפיס את דבריו, אולי גם לא אדפיס את המ''ב מהיום?
2. אם הבעיה מצד שאני מדפיס דברים להלכה שהם לא נכונים, אז צריך לבדוק אם זה סוג ספר ומחבר שאנשים יסמכו עליהם להלכה או סתם ספר שמעיר את לב המעיין [ככל שקיים כזה אחד...]
3. סוגיות השקפתיות נתפסות כיותר מורכבות מפני שאנחנו מורגלים מכמה סיבות בתפיסה כזו שההשקפה שלנו היא היא ההשקפה הטהורה, ומי שחושב אחרת לכל היותר לא אשם כי ככה רבותיו הורו לו [אולי קצת הגזמתי אבל זה הכיוון בהרבה דברים אצל הרבה אנשים], לפעמים זה באמת נכון... אבל לפעמים לא. בכל מקרה אם התפיסה שלי היא שההשקפות אחרות הם לא ההשקפות שצריכות להיות בלבות האנשים, לדוגמה בעלמא, אם היה יכולת בידי להטעות חסיד סאטמאר ולגרום לו להצביע בבחירות הטמאות [רח''ל], הייתי עושה את זה, אז בודאי שאני לא אדפיס משהו שמטיף להשקפה כזו, בפרט ששהשפעה של ספרים בהשקפה גדולה ומידית בהרבה מספרים של הלכה.
4. נניח שאני רואה ספר שמתיר מראות שלהבנתי אין מקום להתיר אותם.

 

[מכון באר שלמה]

4. נניח שאני רואה ספר שמתיר מראות שלהבנתי אין מקום להתיר אותם.

מה היית עושה (ואם יש חילוק בין דאורייתא לחומרא בעלמא)?
והאם היית עובר על ספר בהלכות נדה לפני הדפסתו?

 

[ארזי ביתר]

מקורות תורניים - אינני מכיר, ומסופקני עד כמה הם קיימים.

דעה אישית:

• כשמדובר בנושאים הלכתיים וכדו', אינני רואה כל מניעה בכך. גם אם אני סבור כדעת החזו"א בענין חשמל בשבת, כל עוד אינני הולך בדרכו ממש ורואה בו את הדמות של מעביר שושלת התורה, אין כל סיבה שאמנע מעריכת מאמר/קונטרס שבא להוכיח כדעת הגרשז"א בענין זה.
• כשמדובר בנושאים השקפתיים, תלוי הדבר עד כמה הנושא הוא מהותי מבחינתי ומבחינת הלקוח-הכותב. כשמדובר בנושאים זניחים יחסית, אפשר להתעלות מעל הבדלי ההשקפה. אך כשמדובר בנושא שהוא חלק מהוויתי - גם אם אין בכך כל פגם הלכתי - יש בכך קושי רב, וסביר להניח שהעורך לא יצליח לעשות עבודתו נאמנה. דוגמא קצת קיצונית להבנת הענין: אף אדם חרדי מן השורה לא יהיה מסוגל לערוך מאמר המבאר מדוע חובה להתגייס לצבא וכו'.

 

[צריך עיון]

מה היית עושה (ואם יש חילוק בין דאורייתא לחומרא בעלמא)?
והאם היית עובר על ספר בהלכות נדה לפני הדפסתו?

שאלה מעניינת
אם היה כאן צד שאלה של לפנ''ע אז היה מקום להכנס ולדון בנדון של לפני עיור בספק וכו'
אבל לכאו' אם מדובר על ת''ח מובהק האם עלי לחשוש שמא הוא טועה?
ואם מדובר על סתם אדם, מה הסיכוי שמישהו יסמוך עליו בעינים עצומות, וגם אם מישהו יעשה כן זה לכאו' איהו דאזיק אנפשיה דלא הי''ל לעשות כן.
בענינים של חומרא לכאו' ודאי אין מקום לחשש

כ''ת העלה נושא מעניין מאוד, ולכאו' הוא דבר מצוי טובא.

 

[מכון באר שלמה]

אבל לכאו' אם מדובר על ת''ח מובהק האם עלי לחשוש שמא הוא טועה?

שאלה שהייתה אצלנו למעשה:

ת"ח ופוסק גדול ומפורסם (כמובן לא אוכל לכתוב שמו) הזמין מאיתנו הגהה לשונית לחיבורו,
אולם, ב"ה המגיה שעבר על הספר מבחינה לשונית מצא בספר טעות לדינא,
(דוג' אחת מתוך רבות: אותו תלמיד חכם התיר על ידי דימוי מילתא למילתא ממג"א בסימן מסוים שהתיר, אמנם למעשה המג"א באותו סימן אסר).
עברנו על ה 5 עמודים מתוך הקובץ (של כמה כרכים) ומצאנו שם עוד 4 טעויות!

התקשרנו לבעל המחבר ועדכנו אותו, הצענו ביקורת למ"מ (הלכתית),
המחבר אמר שיהיה שמח מאוד בביקורת אך אין לו אפשרות לשלם עליה,
אך בהוראת אחד מגדולי הדור זיע"א עליו להדפיס את כלל חידושיו,
ועל כן הוא מוותר על הביקורת, הוא יודע שיש טעויות בהלכה, אך בכל זאת הוא חפץ בהדפסתו.

סופו של דבר:
ישבנו עמו והסברנו לו שזה מכשול וכו', ובסופו של דבר אמר שיעבור על הספר ויגיה אותו בעצמו.
אולם, זמנו קצר בשל כך שהוא יושב מרבית היום בבית הוראה, ועל כן יעשה ככל שבאפשרותו.

אך השאלה היא מה היה קורה אם לא היה משתכנע להגיה בעצמו את הספר? אני כנראה הייתי נותן לו הצעת מחיר לא הגיונית, כדי שילך למישהו אחר.
בנוסף, האם לאור המעשה שהיה עלינו לבדוק כל ספר הלכתית? אנחנו לא בודקים כיום ספרים שהעריכה היא לא אצלנו רק עימוד או הדפסה.

 

[צריך עיון]

שאלה שהייתה אצלנו למעשה:

ת"ח ופוסק גדול ומפורסם (כמובן לא אוכל לכתוב שמו) הזמין מאיתנו הגהה לשונית לחיבורו,
אולם, ב"ה המגיה שעבר על הספר מבחינה לשונית מצא בספר טעות לדינא,
(דוג' אחת מתוך רבות: אותו תלמיד חכם התיר על ידי דימוי מילתא למילתא ממג"א בסימן מסוים שהתיר, אמנם למעשה המג"א באותו סימן אסר).
עברנו על ה 5 עמודים מתוך הקובץ (של כמה כרכים) ומצאנו שם עוד 4 טעויות!

התקשרנו לבעל המחבר ועדכנו אותו, הצענו ביקורת למ"מ (הלכתית),
המחבר אמר שיהיה שמח מאוד בביקורת אך אין לו אפשרות לשלם עליה,
אך בהוראת אחד מגדולי הדור זיע"א עליו להדפיס את כלל חידושיו,
ועל כן הוא מוותר על הביקורת, הוא יודע שיש טעויות בהלכה, אך בכל זאת הוא חפץ בהדפסתו.

סופו של דבר:
ישבנו עמו והסברנו לו שזה מכשול וכו', ובסופו של דבר אמר שיעבור על הספר ויגיה אותו בעצמו.
אולם, זמנו קצר בשל כך שהוא יושב מרבית היום בבית הוראה, ועל כן יעשה ככל שבאפשרותו.

אך השאלה היא מה היה קורה אם לא היה משתכנע להגיה בעצמו את הספר? אני כנראה הייתי נותן לו הצעת מחיר לא הגיונית, כדי שילך למישהו אחר.
בנוסף, האם לאור המעשה שהיה עלינו לבדוק כל ספר הלכתית? אנחנו לא בודקים כיום ספרים שהעריכה היא לא אצלנו רק עימוד או הדפסה.

סיפור מענין מאוד! ואגב, מעורר הערכה לעורכים.

ספר שיש בו טעויות בהלכה שאין מקום בהם לב' פנים, לכאו' לא זו בלבד שאסור להדפיסו, אלא גם אם הדפיסו אותו אסור להשהותו

כמבואר ביו''ד ר''ס רעט
ספר תורה שאינו מוגה, אסור להשהותו יותר משלשים יום, אלא יתקן או יגנוז. וכ' הרמ''א והוא הדין לשאר ספרים

 

[ארזי ביתר]

סיפור מענין מאוד! ואגב, מעורר הערכה לעורכים.

ספר שיש בו טעויות בהלכה שאין מקום בהם לב' פנים, לכאו' לא זו בלבד שאסור להדפיסו, אלא גם אם הדפיסו אותו אסור להשהותו

כמבואר ביו''ד ר''ס רעט
ספר תורה שאינו מוגה, אסור להשהותו יותר משלשים יום, אלא יתקן או יגנוז. וכ' הרמ''א והוא הדין לשאר ספרים

זה דבר פשוט וברור.

אני חושב שעיקר השאלה והרלוונטיות שלה, הוא במקרה של ניגוד השקפות וכדו'.

 

[ישראל]

הרה"ק בעל אהבת ישראל מויז'ניץ זצ"ל היה אומר: לכל צדיק מראים משמים שהדרך בה הוא הולך - היא נכונה. אבל אם אותו צדיק הוא לא רק צדיק רק גם חכם, אז הוא מבין שכמו שמראים לו משמים שדרכו היא הנכונה, כך מראים משמים גם לצדיקים האחרים שדרכם היא היא הנכונה, כי הרבה דרכים למקום.

ולעניננו, גם אם יש הבדלי השקפה מהותיים, אם יש גדול בישראל הדוגל בהשקפה זו, גם אם היא מנוגדת לחלוטין להשקפת עולמו של העורך ורבותיו, מה הבעיה לערוך זאת? מי שניחן בבינה ובראיה רחבה, מבין היטב שאין אמת אחת ואין בלתה, בכל הדורות היו חילוקי דעות והבדלי השקפות מהותיים, ואלו ואלו דברי אלוקים חיים.

 

[אחד יחיד]

בהלכה, אלו ואלו דברי אלוקים חיים - אלא אם כן מדובר בטעויות וכמו בסיפור הנ"ל.
בהשקפה, לכאורה יש מניעה להשתתף בהדפסת דבר המנוגד להשקפה.
כמובן שזו דיעה אישית גרידא.

 

[ישראל]

בהלכה, אלו ואלו דברי אלוקים חיים - אלא אם כן מדובר בטעויות וכמו בסיפור הנ"ל.
בהשקפה, לכאורה יש מניעה להשתתף בהדפסת דבר המנוגד להשקפה.
כמובן שזו דיעה אישית גרידא.

לא זכיתי להבין.
אם יש אדם גדול הדוגל בהשקפה זו, מה המניעה?
וכי בהשקפה אינו תקף הכלל: אלו ואלו דברי אלוקים חיים?

 

[אחד יחיד]

לא זכיתי להבין.
אם יש אדם גדול הדוגל בהשקפה זו, מה המניעה?
וכי בהשקפה אינו תקף הכלל: אלו ואלו דברי אלוקים חיים?

ההבדל פשוט.

 

[ארזי ביתר]

לא זכיתי להבין.
אם יש אדם גדול הדוגל בהשקפה זו, מה המניעה?
וכי בהשקפה אינו תקף הכלל: אלו ואלו דברי אלוקים חיים?

המציאות היא שאנשים מסוגלים להכיל את הרעיון של מחלוקות הלכתיות, ולחיות איתן בשלום. אבל אדם שגדל בהשקפה 'מתנגדית', יזדעזע למקרא חומר חב"די נגד גדולי הדורות המתנגדים. ולהיפוך: כאשר יצא ספר נגד הבעש"ט הק' לפני כמה שנים, רוב החסידים התקשו לחיות איתו בשלום.

אדם שגדל על רום מעלת ערך אברכי הכוללים הממיתים עצמם באהלה של תורה, והם פסגת האנושות בעיניו, יתקשה מאוד להכיל עריכת ספר המבאר בטוטו"ד עד כמה זה בסדר לצאת לעבוד ולקבוע עיתים לתורה שעה ביום. ולהיפך...

דוגמאות נוספות?...

 

[ישראל]

ההבדל פשוט.

אולי תואיל להסביר למי שזה לא פשוט בעיניו?

 

[ישראל]

המציאות היא שאנשים מסוגלים להכיל את הרעיון של מחלוקות הלכתיות, ולחיות איתן בשלום. אבל אדם שגדל בהשקפה 'מתנגדית', יזדעזע למקרא חומר חב"די נגד גדולי הדורות המתנגדים. ולהיפוך: כאשר יצא ספר נגד הבעש"ט הק' לפני כמה שנים, רוב החסידים התקשו לחיות איתו בשלום.

אדם שגדל על רום מעלת ערך אברכי הכוללים הממיתים עצמם באהלה של תורה, והם פסגת האנושות בעיניו, יתקשה מאוד להכיל עריכת ספר המבאר בטוטו"ד עד כמה זה בסדר לצאת לעבוד ולקבוע עיתים לתורה שעה ביום. ולהיפך...

דוגמאות נוספות?...

לענ"ד יש הבדל גדול בין שני הדוגמאות שהבאת:

בדוגמא הראשונה מדובר בספר שמדבר נגד קבוצה אחרת, וזה בהחלט יכול להציק למי שמדברים נגדו.

בדוגמא השניה, אני באמת לא מבין מדוע יתקשה להכיל זאת, הרי אין חולק ברום מעלתם וערכם של אלו הזוכים להמית את עצמם באהלה של תורה. רק יש חוגים שהחינוך הוא שמי שאינו אברך הוא מחוץ לתחום ובמידה מסוימת לא לגיטימי, ואילו בחוגים אחרים החינוך הוא שמי אכן נשאו ליבו להקדיש את חייו לתורה אשרי לו ואשרי חלקו, אבל מי שאינו בר הכי, או שקושי שיעבוד הפרנסה אינו נותן לו לשקוד על התורה, אז שייצא לעבוד ולפרנס את משפחתו, ואולי אף יזכה לתמוך באלו שכן זכו להשאר באהלה של תורה.

מדוע אם כן לא יוכל בעל השקפה א' לערוך חיבור הדוגל בהשקפה ב'?
הרי היא אינו שוללת את הבסיס של השקפה א', היא רק סוברת שזה לא נחלת הכלל.
וכי ניתן להתעלם מגדולי ישראל רבים במשך הדורות שדגלו ועודדו להשקפה זו?

מי שאיתן בדעתו בצדקת דרך רבותיו, אינו אמור להיבהל מכך שישנם גדולי ישראל אחרים הסבורים אחרת, וזה לגטימי.
רק מי שבעצמו אינו מספיק משוכנע בצדקת דרכו / רבותיו חייב לעשות דה לגיטימציה להשקפה שונה, מחרדתו לסטות מהדרך שחונך בה.

נקודה למחשבה...

 

[ארזי ביתר]

מדוע אם כן לא יוכל בעל השקפה א' לערוך חיבור הדוגל בהשקפה ב'?
הרי היא אינו שוללת את הבסיס של השקפה א', היא רק סוברת שזה לא נחלת הכלל.

ואם התוכן כתוב בצורה שהוא כן שולל את הבסיס?

אין לי ברגע זה דוגמאות בראש, אבל יש דברים שבהם השקפות יכולות להיות מנוגדות באופן קיצוני.

 

[אחד יחיד]

מדוע אם כן לא יוכל בעל השקפה א' לערוך חיבור הדוגל בהשקפה ב'?
הרי היא אינו שוללת את הבסיס של השקפה א', היא רק סוברת שזה לא נחלת הכלל.
וכי ניתן להתעלם מגדולי ישראל רבים במשך הדורות שדגלו ועודדו להשקפה זו?

במקרה כזה אתה צודק.
אני התכוונתי למשל למקרה של עורך חרדי שיתבקש לערוך ספר של אחד מרבני צוהר, או ספר של אחד מראשי המזרחי.

 

[ישראל]

ואם התוכן כתוב בצורה שהוא כן שולל את הבסיס?

אין לי ברגע זה דוגמאות בראש, אבל יש דברים שבהם השקפות יכולות להיות מנוגדות באופן קיצוני.

יש לי בשבילך דוגמא:

סוגיית ההשתתפות בבחירות.
דעת רבותיי שההשתתפות בבחירות היא חוב קדוש. {אמנם כמו שאמר הגאון מטשעבין מצוה כאכילת מרור ולא מצוה כאכילת מצה, אבל מצוה}.
מנגד, ישנם גדולי עולם שסברו שזה ממש איסור חמור.
ודאי שיהיה לי הרבה יותר קל ונעים לערוך טקסטים המסבירים ו/או מעודדים את שיטת רבותיי מאשר השיטה הנוגדת.
אבל עדיין איני רואה פסול ו/או מחסום רגשי לערוך טקסטים המסבירים את שיטת המתנגדים לבחירות, כי אני יודע שגם מאחורי שיטה זו עומדים גדולי עולם, ומאידך, זה לא יערער אצלי כהוא זה את האמונה בצדקת דרכי, כי אני מאמין באמונה שלימה בעצת התנא: עשה לך רב, ואם הרב שלי סובר אחרת, אני יעשה כהוראתו ואני בטוח עם עצמי.