מחלוקת

בגמרא בסנהדרין דף קי. מבואר שאסור להחזיק במחלוקת ודין זה נלמד ממשה שהלך לדתן ואבירם וביאר שם רש"י משום שהוא הלך לבטל המחלוקת ומחל על כבודו ומבואר שאם משה לא היה הולך לבטל המחלוקת הוא היה מחזיק במחלוקת ובגמ' בהמשך מבואר שהמחזיק במחלוקת עובר בלאו (מחלוקת בראשונים האם זה ממניין הלאוין) וצ"ע מדוע...

וַיִּקַּח קֹרַח (במדבר טז, א) פרשה זו יפה נדרשת (רש"י) ספרו 'נתיבי ישורון', מביא הגה"ח רבי ישראל לוריא שליט"א, פנינה יקרה משמו של הגה"ח רבי דוד וינברג זצ"ל, לפרש את דברי רש"י בדרך צחות: פרשה זו של מחלוקת יפה נדרשת, כלומר, בכל מחלוקת בין שני צדדים, כאשר כל צד מציג עמדתו, אל תקבל הטענות לפי פשוטם...

בפרשת השבוע נקרא "וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם" וכו' פי' רש"י שויקח קורח הכוונה "לָקַח אֶת עַצְמוֹ לְצַד אֶחָד, לִהְיוֹת נֶחֱלָק מִתּוֹךְ הָעֵדָה לְעוֹרֵר עַל הַכְּהֻנָּה. וְזֶהוּ שֶׁתִּרְגֵּם אוֹנְקְלוֹס: "וְאִתְפְּלֵג", נֶחֱלַק מִשְּׁאָר הָעֵדָה...

תורת משה פרשת כי תשא [דף קצו] ועתה הניחה לי וגו ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול יש לחקור קיי''ל ס"פ יש נוחלין ב"ב קטו: דלא כלה שיבטא דכתיב ואתם בני יעקב לא כליתם וא''כ צ''ע איך בעגל ומרגלים אמר הקב"ה ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול משמע אפ' אחד משום שבט לא ישאר חלילה וזה א''א, וצ''ל הא דבני יעקב לא כליתם...

והימים ימי ביכורי ענבים האם הכונה שעדיין צריכין לקרקע או להיפוך שאינן צריכין לקרקע הנה עוד בהך ענינא למה אין בו משום איסור גזל לקחת מפרי הארץ ראיתי בשני אחרונים שנחתו לבאר בזה ושניהם כתבו להיפוך מחבירו, דבפנים יפות כתב שמשה רבינו אמר להם והתחזקתם דהיינו שיעשו בו חזקה ויקחו מבלי דעת בעלים כיון...

כתב הנו"ב יו"ד סימן א: "ונא שישמע מעלתו לעצתי ויתן מקום לשלום ואין לך גרוע מהמחלוקת ובזמננו לא שכיח מחלוקת לשם שמים והשטן מרקד ונא מאוד שיעשה שלום."

מחלוקת קרח ועדתו | מיתת מקריבי הקטורת | תפילת משה | הבליעה באדמה | ציפוי המזבח | תלונות ישראל והמגיפה | עצירת המגיפה בקטורת | פריחת מטה אהרן | שמירת המקדש | מתנות כהונה בשנה השנית לצאתם ממצרים, לאחר חטא המרגלים, קמו קרח ועדתו לערער על הנהגת משה ואהרן, מה שהסתיים בעונש בליעתם באדמה ושריפה...

איך ניתן לזהות אותה חז''ל חלקו בין שמאי והלל לקרח אמנם מצינו בחז''ל שקרח אדם גדול היה מנושאי הארון ועינו הטעתו (וכן מבואר בפסוקי וארא שנמנה במיוחד ביחוס בני לוי) ואיך אפשר להבין ממחלוקתו שמוכרח שאיננה לש''ש ואמנם מסופו אנו יודעים כאן בברור לגבי נושא המחלוקת המדובר אבל מה ניתן ללמוד מזה כדוגמא...

"וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ" (יז, ה) סיפר הגאון רבי אברהם דוב אוירבך בנו של הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל וחתן הגאון רבי אשר זאב ווערנער זצ"ל, גאב"ד טבריה ת"ו, שבעת שמחת נישואיו הזמינו המחותנים מנות דגים בעבור משתתפי הנישואין כמנהג אותם הימים, אך דא עקא שהתקלקלו הדגים ולא היו ראויים...

"כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים" (טז, ג) מרן הגאון רבי אליעזר גורדון זצ"ל, שימש בראשות ישיבת טעלז, וכרבה של העיירה טעלז, שסללה דרכים ונתיבי-יסוד בפרקי חייהם של בני הישיבות הליטאיים בתקופות ההן. לאחר פטירתו, היו שני חתניו – מרן הגאון רבי זלמן סורצקין זצ"ל ומרן הגאון רבי יוסף לייב בלוך זצ"ל...

[ט, י] דַּבֵּ֛ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר אִ֣ישׁ אִ֣ישׁ כִּי־יִהְיֶֽה־טָמֵ֣א׀ לָנֶ֡פֶשׁ אוֹ֩ בְדֶ֨רֶךְ רְחֹקָ֜ה לָכֶ֗ם א֚וֹ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעָ֥שָׂה פֶ֖סַח לַיקֹוָֽק: כת' רש"י: פסח שני מצה וחמץ עמו בבית ואין שם יום טוב. ואין איסור חמץ אלא עמו באכילתו. ובפשוטו כתוב כאן בדברי רש"י שאסור...

נא ונא להזהר בנושא זה לא להוציא חלילה לעז, נושא מיועד אך ורק להסבר החילוק. התעוררתי בעקבות זה לשאלה שהציקה לי שנים, מה הקובע במה מותר להתערב ובמה אסור, כמובן כל אחד יגיד שזה לפי... אבל צריך הגיון שמסביר את זה כך שזה יעמוד כנגד כל המחלוקות ולא יהיה רק הסבר לציבור מסוים. מלוקות רבות היו בכלל...

זה כואב, מכלה כל חלקה טובה. ידועים דברי אגרת הרמב"ם על המחלוקת. בקיצור, הקטגור כבר תפר לה כתב אישום חמור מאוד! ובצדק... אבל, אולי ישנה איזו נקודת זכות. מישהו פעם המשיל את המחלוקת למעגלים בחתונה, שאם תמיד ישארו באותו מעגל אז זה יעייף ויגמור. תמיד יש את החברה הנמרצים שמתחילים מעגל, "החברים של...

נחלקו הפוסקים האם אומרים למנצח באיסרו חג דעת הרמ"א שאומרים ודעת היעב"ץ שלא אומרים ונהרא נהרא ופשטיה יש לציין שלשיטת המגן אברהם איסרו חג שייך רק בחג השבועות ויש חולקים

מה הדין למעשה בראש חודש כשאחד שכח יעלה ויבוא במנחה האם מתפלל במוצאי ראש חודש פעמיים ערבית שכידוע זהו מחלוקת גדולה אבל רציתי לדעת מה פוסקים רבני זמנינו להלכה למעשה?

היכן מצאנו כזאת?

גמרא ערוכה (פסחים צד:): "חכמי ישראל אומרים: ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע, ובלילה למעלה מן הרקיע. וחכמי אומות העולם אומרים: ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע, ובלילה למטה מן הקרקע. אמר רבי: ונראין דבריהן מדברינו, שביום מעינות צוננין ובלילה רותחין". ואני תמה בזה עד אין קץ על פשר הדבר, היתכן ?!

באיזה מסכתות לא מצינו מחלו' ב"ש וב"ה אני מכיר ד' תשובות

בשערי תשובה ש"ג הביא האיסור של "ולא יהיה כקורח וכעדתו" דהיינו להחזיק במחלוקת, והוסיף שעל חוטאים מותר לדבר לה"ר. ולכאו' משמע בדבריו שהאיסור הוא בדיבור לה"ר ולהכי הוסיף שעל חוטאים שרי. וברמב"ם בסהמ"צ לא הובא איסור זה. מישהו יודע למה? מהם גדרי האיסור, וכי כל נייעס על איזה פוליטיקה פנים חרדית או לא...

ישנם בביהמ"ד דעולם הישיבות כו"כ גישות כיצד להסתכל על דבר יחסית שמוסכם בין האחרו', וללומד בן דורינו [אברך ובחור] ישנם ראיות חותכות ומוחצות לא ככה, האם ללמוד את הסוגיא אחרת או לא. וצריך להביא ראיות מרבותינו כיצד נהגו וההסבר בכל דבר וכל השיטות וכו'.