האם ניתן וראוי לערוך ספר המנוגד להשקפת העורך? - דיון פתוח| דף 2 | פורום אוצר התורה

האם ניתן וראוי לערוך ספר המנוגד להשקפת העורך? - דיון פתוח

כותרת האשכול

במקרה כזה אתה צודק.
אני התכוונתי למשל למקרה של עורך חרדי שיתבקש לערוך ספר של אחד מרבני צוהר, או ספר של אחד מראשי המזרחי.
במקרה כזה אתה צודק, כי לשיטת רבותיך הם אינם משקפים דעת תורה. צודק.
 
יש לי בשבילך דוגמא:

סוגיית ההשתתפות בבחירות.
דעת רבותיי שההשתתפות בבחירות היא חוב קדוש. {אמנם כמו שאמר הגאון מטשעבין מצוה כאכילת מרור ולא מצוה כאכילת מצה, אבל מצוה}.
מנגד, ישנם גדולי עולם שסברו שזה ממש איסור חמור.
ודאי שיהיה לי הרבה יותר קל ונעים לערוך טקסטים המסבירים ו/או מעודדים את שיטת רבותיי מאשר השיטה הנוגדת.
אבל עדיין איני רואה פסול ו/או מחסום רגשי לערוך טקסטים המסבירים את שיטת המתנגדים לבחירות, כי אני יודע שגם מאחורי שיטה זו עומדים גדולי עולם, ומאידך, זה לא יערער אצלי כהוא זה את האמונה בצדקת דרכי, כי אני מאמין באמונה שלימה בעצת התנא: עשה לך רב, ואם הרב שלי סובר אחרת, אני יעשה כהוראתו ואני בטוח עם עצמי.
אגב אורחא, מעשה יפה:

אחד מחסידי סלונים - עורך תלמיד חכם ובעל אוריין קיבל הצעה להוציא ספר נגד פא"נ כאשר שכרו יהיה 25,000 $
הוא ניגש לכ"ק אדמו"ר בעל נתיבות שלום זיע"א וסיפר לו על ההצעה, ושאל אותו האם לקחת את העבודה?
הנת"ש שאל אותו, האם למדת את הסוגייה? ענה לו אותו אברך שעדיין לא, אך הוא ילמד את הסוגייה בשביל הספר.
שאל אותו הנת"ש, מה תעשה אם תלמד את הסוגייה ויצא לך להיתר? ענה לו אותו אברך, אכתוב לאיסור כי שכרי משולם על כך.
ענהו הנת"ש זיע"א, אמת התורה חשובה יותר מ 25,000 $ !!!
(כמובן, הנת"ש לא בא להגיד שאיסור פא"נ הוא לא אמת התורה, אלא שמי שלומד עם מסקנה מראש שאינו מוכן לשנותה הוא היפך אמת התורה).

אם כי,
יש חילוק משמועתי בין אותו עובדה לבין נידון דידן,
כי כאן מדובר על עורך וכדו' שהוא בעל מקצוע העושה את מקצועו,
ואילו במעשה הנ"ל, מדובר על עשיר שלא למד את הסוגייה מעולם, וביקש שאותו אברך לא יערוך ספר אלא יחבר ספר.

אני אישית, אף שלמדתי את הסוגייה לאורך ולרוחב ויצא לי להיתרא, הפקתי דפוס למספר ספרים האוסרים פא"נ.
 
אני אישית, אף שלמדתי את הסוגייה לאורך ולרוחב ויצא לי להיתרא, הפקתי דפוס למספר ספרים האוסרים פא"נ.
מעשה לסתור?

אגב, הדברים קיימים באינספור נושאים, אשר חשיבה מעטה סביב השאלה באופן כללי, תעלה כמה וכמה דוגמאות.

למשל: ספר נגד ההשתתפות בבחירות, הכולל בתוכו היתפסות ללשונות מסוימים של גדולי ישראל, שאף שידועה דעתם מפי תלמידיהם הנאמנים על חובת/מצוות ההשתתפות בבחירות, עכ"ז הצליחו למצוא/להמציא אי אלו ביטויים שלהם מהם משתמע נגד.
 
מעשה לסתור?

אגב, הדברים קיימים באינספור נושאים, אשר חשיבה מעטה סביב השאלה באופן כללי, תעלה כמה וכמה דוגמאות.

למשל: ספר נגד ההשתתפות בבחירות, הכולל בתוכו היתפסות ללשונות מסוימים של גדולי ישראל, שאף שידועה דעתם מפי תלמידיהם הנאמנים על חובת/מצוות ההשתתפות בבחירות, עכ"ז הצליחו למצוא/להמציא אי אלו ביטויים שלהם מהם משתמע נגד.
יש לעיין כשביכו''כ יש דעות לכאן ולכאן ואין בשינוים כדי להכריע למעשה אם יש בזה כ''כ חיסרון
דלכאו' מצד דמביא לכלל טעות אין בזה, אבל מצד ספר שאין מוגה קצת יל''ד.
ובגונא שציין כ''ת מסתברא דהוא מילתא דאיגלויי דכל הנך ספרים בוחרים הרצוי לדידהו ומרחיקים דעות החולקות או אמירות חולקות כמו שצייר כ''ת. וצ''ע.
 
אתם לא מפיקים דפוס לספרים שאינכם אוחזים מהם בהשקפה?
כל העבודות דפוס שאתם עושים, אתם עוברים על הספר לוודא את 'ההשקפה הטהורה'?
לדעתי, אין שום קשר בין זה לזה.
תפקידו של עורך הוא, גם להיכנס לפני ולפנים של הדברים, להבין את משמעותם - להתחבר לנכתב.
ולפעמים, מי שאינו נמצא בדעה אחת אם הנכתב, קשה לו להתחבר לדברים ולהגיהם.
 
אתם לא מפיקים דפוס לספרים שאינכם אוחזים מהם בהשקפה?
כל העבודות דפוס שאתם עושים, אתם עוברים על הספר לוודא את 'ההשקפה הטהורה'?
לא מכיר במושג 'ההשקפה הטהורה'. כן, קשה לי רגשית ומעדיף לוותר על כל עיסוק בספר שאינו תואם את השקפתי.
 
חזור
חלק עליון