מי שמתמצא בנושא ויכול להפנות אותי לספרים ומחקרים על אבותינו הראשונים שנדדו ליבשת אירופה.
יש לזה הרבה מקורות:
בליקוטי המהרי"ל מובא שאמר מהרי"ל: "שראה בקובץ אחד העתקה מכתב ששלחו לק"ק מגנצא כשהתחיל מעשה אותו האיש לבקש רחמים בתפוצות ישראל שיתבטל הרשע , והיה כתוב בו קהילת מגנצא קהילת הלא כפר רענגשפורק", ולפי זה נמצא שהיו קהילות ישראל באשכנז כבר בזמן יהושע בן פרחיה, דהיינו באמצע זמן בית שני!
עוד כתב בליקוטי מהרי"ל: "ואמר שפעם אחת בימיו מצאו מצבה אחת בקברות מגנצא והיה כתוב בה שפחה חרופה והיה הפרט מיום הקמתה עד יום שנמצאת י"א מאות שנה", לפי החשבון מצבה זו הוקמה בתקופה הקרובה לחורבן בית שני.
ובספר "מנהגות וורמיישא" מסופר שבבפרעות שהיו בשנת שע"ה הרסו הנוצרים מצבה יהודית אחת בבית הקברות בוורמייזא שהיתה בת אלף ות"ק שנים ושברוה לחתיכות רבות וזרקום לים, מצבה זו היתה לפי החשבון עוד מלפני שנת ג"א תתע"ה - כחמישים שנה אחר חורבן בית שני!
ובספר "מעשה ניסים" לר' יוזפא שמש סי' א' (הובא בסדר הדורות בהשמטה שנת ה"א ש"פ) כתב בשם הסמ"ע שבחורבן בית ראשון נתיישבו יהודים בוורמייזא, והיו חשובים מאוד בעיני השר והנכרים והיו עשירים גדולים ולכן לא נענו לקריאתו של עזרא לעלות לירושלים, ושם סי' ב' (הובא בסדר הדורות שם שנת ה"א שפ"ג) כתב שאחר כך שמע גם מפי הג"ר אליהו בעל שם "כי ק"ק ווירמז היה קהלה מחורבן בית ראשון", ועוד כתב בשמו שהיה בוורמייזא משפחת שרים גויים חשובים בשם "דולברגר" ואחד מבניהם נקלע לירושלים וחלה ויהודי אחד היטיב עמו, ובעבור זה צוה לצאצאיו בכל הדורות שייטיבו עם היהודים, ואחד מצאצאיו היה ראש חיל בזמן חורבן הבית וזכר צוואת אבותיו והטיב מאוד ליהודים והביאם למדינתו ונתן להם נחלה לבנות בתים.
והגאון ר' דוד אופנהיים כתב בהקדמתו לכתב יד הרשב"ם (הובא במבוא לספר נשאל דוד ח"ב עמ' ל"ז): "עיר מולדתי ומקום גידולי ק"ק וירמיישא יע"א אשר לפנים בישראל היתה כלילות יופי וכו'
שהיו שם מחזיקי ישיבות מגדולי עולם מימות חורבן הבית" וכו'.
עוד כתב בספר מעשה ניסים, שבבואו לוורמייזא שמע שבעבר היה שם בית הסקילה שבו דנו דיני נפשות ברשות וציווי חכמים, ואף הראו לו בשולי בית הקברות את המקום שמקובל אצלם ששם היה בית הסקילה, ובשנת תכ"ב הרסו את חומת בית הקברות היהודי בוורמיישא, וגילו שם אבן שנכתב עליה "איש בחטאו מת", (הובא בסדר הדורות בהשמטה שנת ה"א תכ"א), ואם אמת הדבר בעל כרחך היה זה בזמן שעדיין היתה הסנהדרין בירושלים בזמן בית שני, כי אחר כך בטלו דיני נפשות, וכן בספר מעגל טוב להחיד"א (עמ' 24) כתב: "והזאת העיר וירמייש"א שמעתי היא קהלה קדומה מאד ואמרו כי בזמן בית שני היו בה סנהדרין ודנו בה דין נערה מאורסה", (ואמנם אפשר לדחות שמיתות אלו היו בגדר הוראת שעה, אך מכל מקום מבואר שהמקום היה מקום תורה ויראה לכל דבר).
מזמן הקיסר קוסטנטינוס (בסביבות שנת ד' אלפים ק') יש לנו גם עדויות נכריות על קיום יהודים באשכנז, כמו שכבר הובא לעיל.
יש בידינו גם עדויות על הרבצת תורה באשכנז בזמן הגאונים:
בספר עמק הבכא כתב: "ויהי בשנת ארבעת אלפים ת"נ... ותהי המלחמה חזקה בין הישמעאלים לפרסיים בעת ההיא... וינוסו יהודים רבים מארץ פרס כמפני חרב ויתהלכו מגוי אל גוי ומממלכה אל עם אחר
ויבואו ארצה רוסיה וארץ אשכנז ושויציה וימצאו שם יהודים רבים, אף כי
בהאל העיר אשר נקבר מר זוטרא שם,
ויקימו שם ישיבות להסתפח בתורת האלקים ויהי ר' בנימין בר זרח עליהם לראש".
ובסדר רב עמרם גאון (=היה בסביבות שנת ד"א תר"ל) סדר קריאת שמע וברכותיה כתב: "ובכל קהלות ישראל שבארץ אשכנז כלם זכורים לאלף טובות וברכות שכלם מלאים תורה ומצוות כרימון ומעשיהם מעשים נאים ומחמירים בבדיקת טריפה ובטבילת הנדה ובכל מה שראוי להחמיר".
עוד כתב בספר עמק הבכא: ויהי בשנת ד"א (תק"ע) [כנראה: תר"ע]... ותהי עת צרה ליעקב בעת ההיא וינוסו יהודים רבים מארץ אשכנז ארצה ספרד ואינגילטירא מנוסת חרב, וקהלות רבות אשר התמהמהו לברוח קדשו את קדוש ישראל מאנו לשוב מאחריו, ולא נשאר בארץ אשכנז שריד ופליט ואם על בנים רוטשה ביום אף ה'... ויחמול ה' על הפליטה הנשארה, וישלח שמה את קרלו מאניו הקיסר מלך צרפת, וישמעו אליו עמים, ויבא עמו את ר' קלונימוס מלוקה איש רומי, הוא השיב את היהודים הנשארים אל ארץ אשכנז ונפוצות יהודה קיבץ, ויכרות להם קרלו מאניו ברית, אז נתיישבו ישיבות תורת האלקים באשכנז כבראשונה ויהי ר' קלונימוס הלזה עליהם לראש".
ובפירושי התפילה לרוקח לפני ישתבח כתב: "רבינו משה בר קלונימוס בן רבינו משולם בן רבינו קלונימוס בן רבינו יהודה הוא היה הראשון שיצא מלומברדיאה הוא ובניו רבינו קלונימוס וקרובו רבינו איתיאל ושאר אנשים חשובים הביאם המלך קרלא עמו מארץ לומברדיאה והושיבם במגנצא ושם פרו וישרצו וירבו במאוד מאוד", וכן בשו"ת מהרש"ל סי' כ"ט כתב: "ורבינו משה הזקן הביאו המלך קרלא עמו ממדינת לוקא בשנת תתמ"ט לחורבן הבית (=ד"א תרע"ז)", [ובספר אוצר הגדולים אלופי יעקב כתב שהמלך קרל הלז מלך בשנים תר"מ - תרמ"ז, ולפי זה כנראה היה זה בשנת ד"א תרמ"ז, וצ"ל במהרש"ל תתי"ט].
ובספר מנהגות ווורמייזא (ח"ב עמ' ש"ב) כתב: "ומה שיוכיח שהקק"ו [=קהילת קודש וורמייזא] מיוסדת כמה מאות שנה, כי מצאתי בספר ישן נושן בזה הלשון, אני יצחק בר דורבלו ראיתי בוורמיישא
כתב ששלחו אנשי רינוס לארץ ישראל שנת תש"ך לפרט, שאלו את קהלות ארץ ישראל על שמועה ששמענו על ביאת משיח וסרכא דליבא מה אתון ביה... אמת תדעו שאין אנו נמנעין להתפלל בהר הזיתים בכל מועדים... ושלום לשאלי טובותיכם".
מה שלא נזכרו בני אשכנז כ"כ בתשובות הגאונים הוא מהסיבה הפשוטה שעיקר הקשר של הגאונים היה עם בני ארצות האיסלאם (ארצות המזרח, צפו"א, וספרד), ולא עם הארצות הנוצריות, גם לבני איטליה שאין שום ספק בגדלותם בתורה לא היה כ"כ קשר עם גאוני בבל.
ומה שאין לנו כ"כ ידיעות על שמותיהם וחיבוריהם של חכמי אשכנז בזמן הגאונים, גם זה מסיבה פשוטה, שבאותה תקופה כמעט ולא חיברו ספרים, וכמ"ש המאירי בהקדמה לאבות, וגם מגאוני איטליה אין לנו שום ספר, וגם תשובות יש רק מעט מאוד, ומלבד זה גם הרבה ספרים ותשובות אבדו בזמן הגזירות הרבות שהיו באשכנז בזמן הראשונים. וגם משום שהרבה מחיבורי הקדמונים נשענו על הלכות ארץ ישראליות שנדחו ע"י הראשונים.
מי שמתמצא בנושא ויכול להפנות אותי לספרים ומחקרים על אבותינו הראשונים שנדדו ליבשת אירופה.
