אמור הוצאת חייבי מיתה חוץ לבית דין (1 צופה)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
הוצא את המקלל אל מחוץ למחנה (כד יד)

במשנה סנהדרין מב:, בית הסקילה היה חוץ לבית דין שנאמר "הוצא את המקלל". ובגמ' שם אמרינן דבלאו הכי מיתת בית דין היא חוץ לג' מחנות, אך נפק"מ אם ישבו הבית דין עצמם חוץ לג' מחנות, צריך להרחיק מהבית דין, משום דלא ליתחזו בית דין רוצחין או כדי שתהיה שהות ללמד עליו זכות עד שיצא לבית הסקילה. והקשו הראשונים הרי במשנה נאמר דהוי ילפותא מ"הוצא את המקלל" ובגמ' קאמר דהוי מסברא כי היכי דלא ליתחזו רוצחין או משום הצלה.

ותירצו התוס' שם, שבאמת לענין חוץ לבית דין הוי גזיה"כ, אך מהטעמים דלא ליתחזו בי"ד רוצחין ומשום הצלה, אין די שיהיה חוץ לבית דין אלא צריך שיהיה רחוק מבית דין. אמנם בפירוש הר"ש משאנץ על התו"כ סוף פרשת אמור כתב שבאמת להוצאה חוץ לבי"ד אי"צ קרא דהוי מהסברות הנ"ל, והילפותא דהוצא את המקלל הוא רק לענין חוץ לג' מחנות. ועי' בפירוש המשניות להרמב"ם בסנהדרין שם שנראה ג"כ שהטעם שצריך להוציא חוץ לבי"ד הוא מהנך סברות, ולא רק מה שצריך להרחיק מהבי"ד, ועי' תוי"ט ותוס' הגרעק"א על המשניות שם.

והנה יש נפקא מינה בין הטעמים לענין מסית, שמבואר בסנהדרין לו: וברמב"ם סנהדרין פי"א ה"ה שאם יצא חייב ואמר אחד יש לי ללמד עליו זכות אין מחזירין אותו, משום שנאמר לא תחמול ולא תכסה עליו, א"כ טעם הצלה אין שייך בו, אכן מטעם שלא ליתחזו בית דין רוצחין שייך גם במסית.

ובשור הנסקל שני הטעמים אינם שייכים, דהצלה ליכא ביה וכמבואר בסנהדרין שם, וכן לא שייך הטעם דלא ליתחזו בית דין רוצחין. ומעתה לפי שיטת התוס' דחוץ לבית דין הוי גזיה"כ, א"כ לכאורה כמיתת בעלים כך מיתת השור, וכמו שלכאורה צריך לסקול את השור חוץ לג' מחנות כמיתת הבעלים, הוא הדין שאם יצאו בית דין חוץ למחנות צריך להוציא מבית דין, ורק "רחוק" מבית דין אי"צ, וכן במסית להך טעמא דהצלה. אך לשיטת הר"ש משאנץ והרמב"ם הנ"ל, דכל הטעם דחוץ לבי"ד גופא הוא מהטעמים הנ"ל, א"כ באופנים אלו שלא שייך הטעם אי"צ כלל להוציא חוץ לבי"ד, ולא רק שאי"צ "רחוק". ובחידושי מהר"י שפירא על חולין דף קמ. שנקט דצריך להוציא את השור הנסקל או העוף הנסקל חוץ לג' מחנות, וכן בספר שפתי חכמים ברכות כז. כתב דהא דאמרינן שם "על תרנגול שנסקל בירושלים" לאו דוקא בירושלים ממש נסקל, אלא בבי"ד שבירושלים נגמר דינו ליסקל ונסקל בחוץ לירושלים במקום הנסקלין, עכ"ד. ולהנ"ל יש לדון בזה.​