הוראת היתר -לא להחזיר חובות (2 צופים)

[היושב בישיבה]

ידועה תורתו של הגר"ש במשפטי הממון ולפי"ד אחד הלווה מחבירו הרי לבסוף אחר כמה שנים ישכח, ואם שכח המוציא מחבירו עליו הראיה וממילא באמת פטור ובאמת אין שום תביעה עליו, וכן לענין כל תביעות ממון כנזק גזילה וכיו"ב וזה לא יתכן, השאלה היא למה.
ואל תאמר שחייב בדיני שמים דלפי ד' ז"א וכמדומה אני שעמד בזה אי שם בספרו הארוך

 

[לחושבי שמו]

היכן היא תורותו הנ''ל של הגר''ש?

 

[היושב בישיבה]

היכן היא תורותו הנ''ל של הגר''ש?

לחץ כדי לכווץ...

ר"ש בריש שער ה' כותב שמשפטי הממון נקבעת לפי הדין, כלומר הממון שאסרה התורה לגזול הוא ממון שעל פי הדין שייך לראובן ולכן ממון שהינו בספק ביד ראובן והמוציא מחבירו עליו הראיה מהני לקדש בזה אישה אע"פ שהוא רק ספק מ"מ קידושיו וודאים דעכשיו עפ"י הדין הממון שלו ודברים ידועים

 

[עוזי ומגני]

ידועה תורתו של הגר"ש במשפטי הממון ולפי"ד אחד הלווה מחבירו הרי לבסוף אחר כמה שנים ישכח, ואם שכח המוציא מחבירו עליו הראיה וממילא באמת פטור ובאמת אין שום תביעה עליו, וכן לענין כל תביעות ממון כנזק גזילה וכיו"ב וזה לא יתכן, השאלה היא למה.
ואל תאמר שחייב בדיני שמים דלפי ד' ז"א וכמדומה אני שעמד בזה אי שם בספרו הארוך

לחץ כדי לכווץ...

אבל אין כאן היתר לשכוח
ואה"נ אחר ששכח
ורק כשאין לו ראיה כגון כת"י וכדו'
אמנם יל"ע מה עושה השכחה והא כל עוד שלא שכח חייב אע"פ שאין לו ראיה
ויש כאן דין של המוציא מחברו עליו הראיה גם קודם השכחה אם יכחיש
וא"כ מה השתנה אחר השכחה?
ואולי כל עוד שחייב יש כאן חוב אף בלא יכולת תביעה דס"ס יש כאן ממון העתיד להשתלם לו ורק אחר ששכח אין כאן ממון העומד להשתלם בפועל ועדיין צ"ע דהא כשייזכר יחזור להיות חייב וא"כ החוב יכול לעמוד לכשיזכר ושוב קיים חוב וא"כ לא פטור מהחוב
וצריך עיון

 

[היושב בישיבה]

אבל אין כאן היתר לשכוח
ואה"נ אחר ששכח

לחץ כדי לכווץ...

לא קשור להוראת היתר, מה מחייב אותו לזכור, נראה לך באמת שכל פעם שאחד לא זוכר אם הוא חייב הוא נפטר,

אמנם יל"ע מה עושה השכחה והא כל עוד שלא שכח חייב אע"פ שאין לו ראיה
ויש כאן דין של המוציא מחברו עליו הראיה גם קודם השכחה אם יכחיש
וא"כ מה השתנה אחר השכחה?

לחץ כדי לכווץ...

להכחיש זה לא פתרון אם באמת הוא זוכר אז הוא חייב

 

[עוזי ומגני]

להכחיש זה לא פתרון אם באמת הוא זוכר אז הוא חייב

לחץ כדי לכווץ...

אמנם יל"ע מה עושה השכחה והא כל עוד שלא שכח חייב אע"פ שאין לו ראיה
ויש כאן דין של המוציא מחברו עליו הראיה גם קודם השכחה אם יכחיש
וא"כ מה השתנה אחר השכחה?

לחץ כדי לכווץ...

אמנם נראה, דדינא דהמע"ה הרי הוא רק בספק ממון, וכל שלאדם עצמו אין ספק ממון לא אכפ"ל שכלפי בי"ד איכא ספק ממון, וע"כ לאדם עצמו נשאר חיוב גם אם אי אפשר להוכיח בבי"ד זכותו,
איברא דמקובל הביאור בדברי הגרש"ש, שגם במקום ספק לא נמחק סיבת החיוב,
דוודאי אם יתברר שחייב אזי באמת אין קידושיו קידושין,
והראיה הגדולה לזה מהלשון המוציא מחברו עליו הראיה, משמע שבראיה יקבל, ורק כל הנידון הוא כל עוד שלא הביא ראיה.
וזה כתב הגרש"ש דוודאי יכול להשתמש, משום דאי לא נתיר לו להשתמש, גם בזה גופא הוא מוציא, שלא מאפשרים לו להשתמש,
וכיצד יכול להשתמש וליכא חשש גזל? וכאן יסד דדיני גזל הולכים אחר משפט הממון, וכיון דבמשפט הממון א"א לאסור עליו להשתמש גם ליכא בזה גזל.
אולם וודאי כלפי שמיא החוב קיים, ולא בטל אפי' לרגע, דגם כלפי בי"ד אין כאן פסק שאין כאן חוב, אלא אין החוב מעכבו מלהשתמש בממון,
וע"כ הוא וודאי חייב להחזיר, אלא כל זמן שלא החזיר כשגם הוא מסופק, אין לו כל מניעה מלהשתמש.

 

[היושב בישיבה]

אמנם נראה, דדינא דהמע"ה הרי הוא רק בספק ממון, וכל שלאדם עצמו אין ספק ממון לא אכפ"ל שכלפי בי"ד איכא ספק ממון, וע"כ לאדם עצמו נשאר חיוב גם אם אי אפשר להוכיח בבי"ד זכותו,

לחץ כדי לכווץ...

לא הבנתי הכא מיירי שהאדם מסופק, דהא שכח

איברא דמקובל הביאור בדברי הגרש"ש, שגם במקום ספק לא נמחק סיבת החיוב,
דוודאי אם יתברר שחייב אזי באמת אין קידושיו קידושין,

לחץ כדי לכווץ...

לא, מבואר בדברי הגרש"ש דכ"כ דלא נתברר באמת ליכא סיבת חיוב, ובאם יתברר אז ליכא ספק וממילא אין קידושיוקידושין, אך כ"כ דליכא בירור ליכא אפי' סיבת חיוב,

 

[עוזי ומגני]

לא הבנתי הכא מיירי שהאדם מסופק, דהא שכח

לא, מבואר בדברי הגרש"ש דכ"כ דלא נתברר באמת ליכא סיבת חיוב, ובאם יתברר אז ליכא ספק וממילא אין קידושיוקידושין, אך כ"כ דליכא בירור ליכא אפי' סיבת חיוב,

לחץ כדי לכווץ...

היכן ראית כן בדברי הגרש"ש?

 

[היושב בישיבה]

היכן ראית כן בדברי הגרש"ש?

לחץ כדי לכווץ...

כך הוא מסביר שם בריש שער ה' למה קידושיו קידושי וודאי (בהמקדש בספק ממון)

 

[עוזי ומגני]

כך הוא מסביר שם בריש שער ה' למה קידושיו קידושי וודאי (בהמקדש בספק ממון)

לחץ כדי לכווץ...

עכשיו ראיתי בפנים
והוא כותב שרק אין בזה איסור גזל וכמו"כ הוא משפיע על כל האיסורים והמצוות שתלויים במשפט הממון של מי החפץ
אבל לא כתב שם שהוא משפיע על גוף הספק
וסיבת הספק לא בטלה
אלא שאין לה השפעה על דיני הממון