בבא קמא הכותל והאילן שנפלו והזיקו ברה"ר, כיצד נקרא הנזק? - ב"ק ו' ע"א (5 צופים)

[נחמן ל.]

במסכתא ב"ק דף ו' ע"א הגמ' לומדת מהמילים "הצד השווה שבהן" בסוף המשנה הראשונה במסכת, אבו"מ, בור המתגלגל, ופותקין ביבותיהן, שהתחייבו,
בע"ב הגמ' לומדת דין כותל ואילן שנפלו לרה"ר והזיקו פטור מלשלם וכו', התוס' ד"ה היינו בור, על הדין של אילן וכותל שנפלו לרה"ר כותב: לכאורה נראה דמיירי כשהזיקו כותל ואילן, בשעת נפילה גופה, ואפ"ה מדמי ליה לבור, מדלא קאמר הכא "אי בהדי דקא אזלי קא מזקי - היינו אש", התוס' מוכיח שהמקרה של כותל ואילן שנפלו לרה"ר והזיקו מדובר כשהזיקו בשעת נפילה, ומוכיח זאת מזה שהגמ' לא כתבה "אי בהדי דקא אזלי קא מזקי - היינו אש" מבינים שהנזק קרה לאחר שהחפץ כבר הגיע לרצפה = בשעת נפילה,
ונשאלת השאלה הרי רצינו להוכיח שהנזק קרה בשעת נפילה, והרי ההוכחה מאש היא שהנזק קרה אחרי שהחפץ הגיע לרצפה! = לאחר נפילה! אז איך הוכחנו מכאן שהמקרה של כותל ואילן מדבר על היזק בשעת נפילה?
ונראה ליישב שיש 3 זמני היזק, 1. בהדי דקא אזלי קא מזקי = אדם עמד\הלך ברחוב וקיבל אבן בראש, - ההיזק הגיע לניזק, 2. בשעת נפילה = מדובר שהחפץ המזיק והניזק הגיעו לאותו מקום, - בעיקרון המקום שהחפץ היה אמור לנחות שם היה מקום ריק, והניזק התקרב לשם ואז שנייה לפני שהחפץ נחת הניזק נתקל בחפץ והוזק בו, 3. לאחר נפילה - החפץ נח על הכביש, והניזק הלך והגיע לחפץ, וכך יש לחלק, הוכחנו מאש מזה שלא כתוב "אי בהדי דקא אזלי קא מזקי - היינו אש" מבינים שהנזק לא קרה כמו מקרה - 1. אלא כמו מקרה 2. - בשעת נפילה - שגם החפץ וגם הניזק התקרבו לאותו מקום ושנייה לפני שהחפץ נחת על הריצפה הניזק נתקל בו, וק"ל.

 

[חיים ארוכים]

ונראה ליישב שיש 3 זמני היזק, 1. בהדי דקא אזלי קא מזקי = אדם עמד\הלך ברחוב וקיבל אבן בראש, - ההיזק הגיע לניזק, 2. בשעת נפילה = מדובר שהחפץ המזיק והניזק הגיעו לאותו מקום, - בעיקרון המקום שהחפץ היה אמור לנחות שם היה מקום ריק, והניזק התקרב לשם ואז שנייה לפני שהחפץ נחת הניזק נתקל בחפץ והוזק בו, 3. לאחר נפילה - החפץ נח על הכביש, והניזק הלך והגיע לחפץ, וכך יש לחלק, הוכחנו מאש מזה שלא כתוב "אי בהדי דקא אזלי קא מזקי - היינו אש" מבינים שהנזק לא קרה כמו מקרה - 1. אלא כמו מקרה 2. - בשעת נפילה - שגם החפץ וגם הניזק התקרבו לאותו מקום ושנייה לפני שהחפץ נחת על הריצפה הניזק נתקל בו, וק"ל.

לחץ כדי לכווץ...

בכל בור הניזק הולך למזיק, באש המזיק הולך לניזק, למה כששניהם מתנגשים יחד זה דומה לבור יותר מאשר אש?

 

[חיים ארוכים]

ולגוש"ע, כוונת התוס' ברורה שמדובר בהזיק קודם נפילה ולא אחר נפילה, ואפ"ה לא מדמים לאש (והראיה דלא מק' הגמ' וכו') אלא מדמים לבור, והביאור כמו שכ' תוס' בסוף דבריו דק"ו וכו'

 

[נחמן ל.]

ולגוש"ע, כוונת התוס' ברורה שמדובר בהזיק קודם נפילה ולא אחר נפילה, ואפ"ה לא מדמים לאש (והראיה דלא מק' הגמ' וכו') אלא מדמים לבור, והביאור כמו שכ' תוס' בסוף דבריו דק"ו וכו'

לחץ כדי לכווץ...

התוס' סיים דבריו שהוכחה לשני הכיוונים, גם כשהנזק קרה לאחר נפילה וגם בשעת נפילה,
ושאלתי על עצם ההוכחה מאש,

 

[נחמן ל.]

בכל בור הניזק הולך למזיק, באש המזיק הולך לניזק, למה כששניהם מתנגשים יחד זה דומה לבור יותר מאשר אש?

לחץ כדי לכווץ...

דאי לא תימה הכי כיצד יש לתרץ שאלתי?
וגם מזה שהתוס' בא לאפוקי מדין אש בעניין, (אי בהדי דקא אזלי קא מזקי) וכן מכיוון שא"א להעמיד שמדובר שהנזק קרה לאחר נפילה (כשאלתי) לכן האפשרות היחידה שמתאפשרת היא בשעת נפילה (ע"פ הביאור שלי) מ"מ אם יש לך תירוץ נוסף אשמח שתכתוב,