ט"ו בשבט הנהגות ומנהגים ביום ט"ו בשבט

[נדיב לב]

מה הענין בט"ו בשבט, לליטאים חסידים ספרדים ומה שבניהם, כבר דנו באשכול אחר.
אבל כאן אעמוד על מה שנוהגים ונהגו בתפוצות ישראל.
כל החומר הוא ממה שקראתי בעבר מתוך קונטרס מענין (שאיני זוכר את שמו) על ט"ו בשבט. המחבר ליקט מפי ספרים וסופרים כל מיני ענינים שנוהגים לעשות ביום הזה. והעתקתי כאן חלק מהדברים.

היעב"ץ בסידורו שער הגיא לחודש שבט כתב: מנהגו של ט"ו בשבט בבית הכנסת שוה לט"ו באב, ואין אומרים תחנון במנחה שלפניו. ונהגו להרבות בפירות ולומר עליהם שירות ותשבחות והוא תיקון גדול בעולמות העליונים.

בספר שבט מוסר פרק כז כתב שיש להיזהר לברך על הפירות בט"ו בשבט - לקיים מנהג ותיקין.

בספר קול יעקב הביא שסיפר הגאון רבי מאיר אריק עובדא מהבעל שם טוב ראה שם.

רבי חיים פלאגי בספר מועד לכל חי סימן ל כתב בפירוט על מקומות שנוהגים 'לסדר פירות' ויש שאינם נוהגים כלל. ויש שנוהגים דווקא משבעת מיני פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל. ויש מקומות שלומדים ט"ו שיר המעלות שבתהילים. ויש נוהגים לקרוא בט"ו בשבט בספר "פרי עץ הדר" [?]

יש הנוהגים לקחת 30 מיני פירות מסוגים שונים וטעמם על פי הסוד. רבי חיים ויטאל [בלי ציון מקור] ביאר שלושים מיני פירות, עשרה מהם בעולם הבריאה, לעומת עשר ספירות שלה ומפני שהם רחוקים מן הטומאה וקרובים לאצילות אין לפירות אלו קליפה לא בפנים ולא בחוץ ונאכלין כמות שהם. ועוד האריך לבאר שני סדרות נוספים של פירות.

בספר החסידות, בני יששכר מאמר חודש שבט מאמר ב, ובספר זכרון נפתלי, ספר אור הנר, ספר עוללות אפרים, ספר לשון חכמים תפילה לח כתבו בדבר התפילה על האתרוג בט"ו בשבט. בספר דברי שלמה, כתב שט"ו בשבט הוא ל' יום קודם לפורים קבעוהו כהכנה לפורים שפורים צריך הכנה כיום הכיפורים.

לגבי נפילת אפים. בשו"ע סימן קלא סעיף ו כתב שנהגו שלא ליפול על פניהם בט"ו בשבט. וכתב שם המגן אברהם שהוא ראש השנה לאילנות, ונוהגים האשכנזים להרבות במיני פירות של אילנות עכ"ל. וכך כתב הפרי חדש שם סק"ו והאליה רבה ס"ק יד.
ובביאור הגר"א שם כתב וז"ל "שהוא ר"ה לאילנות וכמו כל ד' ר"ה שהן יו"ט" עכ"ל.

ובלבוש סי' קל"א סעיף ו' כתב "שאין נופלין על פניהם בט"ו באב, ובט"ו בשבט כיון שימי שמחה הם!" ובסי' תרפ"ה סעיף א כתב הלבוש "חמישה עשר בשבט אין נופלין אפיים, והטעם כי הוא ר"ה לאילנות לענין שאין תורמין מפירות האילן שחנטו וכו' ואין תורמין מפירות של שנה זו וכו' "וכיון שזה היא התחלה לדבר של מצוה, עשאוהו כמו יו"ט!

ובכנסת הגדולה [מקור קדמון מהם] סימן קלא בהגהות ב"י אות ה כתב: ונוהגים האשכנזים להרבות בו במיני פירות של אילנות לכבוד שמו של יום. ומקור הדברים בספר תיקון יששכר דף סב: [מחבר הספר הנ"ל הוא בן דורו של הב"י והאר"י, רבי יששכר סוסאן] ובכף החיים סימן קלא ס"ק צד כתב שכמנהג האשכנזים יש נוהגים גם בספרד, ועוד כתב שיש נוהגים שעושים לימוד באותו לילה שלומים משניות וזוהר מדברים באותו הפרי ואח"כ מברכים עליו.

 

[נדיב לב]

עוד העתקתי שם (מהחוברת) ביאור על שבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל [ככה"נ עפ"י החסידות והקבלה].

חיטה - מאכל אדם, שנעשה דם ובשר כבשרו של האדם, רומז בזה בעבדות ה' ששיכת בנפש האלוקית בכל אחד מארץ ישראל.

שעורה - הוא מאכל בהמה, כמו שכתוב בגמרא שאמר להם שהשעורים נעשו יפות צא ובשר לסוסים ולחמורים [שעורים הוא מאכלם] ובזה רומז בעבודת ה' שצריך לעבוד גם בנפש הבהמית כל אחד מעם ישראל.

גפן - הוא תירוש משמח אלוקים ואנשים, בא לרמז בעבודת ה' שצריכים להוסיף שמחה בכל העניינים.

תאנה - "ויתפרו עלה תאנה ויעשו חגורות", הרי היתה הבגד הראשון בעולם ובפרט של אדם הראשון, וזה מורה על עבודת הבירור בלבוש האדם.

רימון - עם ישראל מלאכים מצוות כרימון, מראה על רצון ורדיפה אחר המצוות ורצון לקיים כל מצוה.

זית - יש לדקדק בשיעורי התורה כזית לחם לברכת המזון, וכזית שאר דברים לברכה אחרונה.

דבש [תמרים] - צדיק כתמר יפרח, צריך לפרוח בעבודת ה' ולעלות מעלה מעלה ולהיות אילן שמוציא פירות.

מוזמנים להוסיף פשטים מקוריים.

 

[הצעיר שבחבורה]

אם יורשה לי, להעיר, בדברים שאין ידי משגת בהם די הצורך

חיטה - מאכל אדם, שנעשה דם ובשר כבשרו של האדם, רומז בזה בעבדות ה' ששיכת בנפש האלוקית בכל אחד מארץ ישראל.

מה לבשר ודם, ולנפש האלוקית?

גפן - הוא תירוש משמח אלוקים ואנשים, בא לרמז בעבודת ה' שצריכים להוסיף שמחה בכל העניינים.

כמדומה, שהגפן, משמח אחרים, אבל אינו מוסיף שמחה בעצמו.
וכמאמר הגפן "הֶחֳדַ֙לְתִּי֙ אֶת־תִּ֣ירוֹשִׁ֔י הַֽמְשַׂמֵּ֥חַ אֱלֹהִ֖ים וַאֲנָשִׁ֑ים וְהָ֣לַכְתִּ֔י לָנ֖וּעַ עַל־הָעֵצִֽים

תאנה - "ויתפרו עלה תאנה ויעשו חגורות", הרי היתה הבגד הראשון בעולם ובפרט של אדם הראשון, וזה מורה על עבודת הבירור בלבוש האדם.

חגור זה, כיסוי ערטילאי היה, הבגד הראשון אינו כתנות עור?

זית - יש לדקדק בשיעורי התורה כזית לחם לברכת המזון, וכזית שאר דברים לברכה אחרונה.

ובגמרא מוקי לכל מקרא זה, לשיעורים.

דבש [תמרים] - צדיק כתמר יפרח, צריך לפרוח בעבודת ה' ולעלות מעלה מעלה ולהיות אילן שמוציא פירות.

ולחינם אמרה תורה "דבש" ולא אמרה "תמר"?

 

[הצעיר שבחבורה]

אבל כאן אעמוד על מה שנוהגים ונהגו בתפוצות ישראל.

כמדו' נשמטו מהודעתו דברי המג"א (קלא,טז).
בט"ו בשבט. ראש השנה לאילנות. ונוהגין האשכנזים להרבות במיני פירות של אילנות.

 

[נדיב לב]

כמדו' נשמטו מהודעתו דברי המג"א (קלא,טז).
בט"ו בשבט. ראש השנה לאילנות. ונוהגין האשכנזים להרבות במיני פירות של אילנות.

הוזכר.

לגבי נפילת אפים. בשו"ע סימן קלא סעיף ו כתב שנהגו שלא ליפול על פניהם בט"ו בשבט. וכתב שם המגן אברהם שהוא ראש השנה לאילנות, ונוהגים האשכנזים להרבות במיני פירות של אילנות עכ"ל. וכך כתב הפרי חדש שם סק"ו והאליה רבה ס"ק יד.

 

[צריך עיון]

מה שצוטט מסידור היעב''ץ, כנודע הרבה משם אינו מהגריעב''ץ אלא מהמו''ל, וצריך בדיקה על קטע זה מהיכן הוא.

 

[הצעיר שבחבורה]

הוזכר.

הכותרת - ולגבי נפילת אפים, הטעתני.

 

[דוכסוסטוס]

מסופר כי פעם פנה מחבר ספר עובדות והנהגות על ט"ו בשבט, וביקש לברר אצל תלמידי מרן הרב שך, האם היו למרן זיע"א הנהגות מיוחדות ביום התקדש הט"ו בשבט, והשיבוהו שאירע פעם כי לאחר תפילת החג, שאל מרן מדוע לא אמרו היום תחנון...

 

[הר זהב]

העתק מ'מנהגים דק"ק וורמיישא' שכתב מהר"ר יוזפ שמש זיע"א תלמיד הסמ"ע:

 

[נדיב לב]

מי שהזכיר לראשונה את מנהג אכילת פירות הוא רבי בנימין הלוי אשכנזי רבה של סלוניקי בספרו מחזור מעגלי צדק סעיף ה'. המצו"ב.

כשמדייקים בדבריו, שכתב "מנהג לקנות וכו' מעט מכל פרי ופרי שימצא אז". מבואר דלאוו דווקא מז' המינים.

 

[נדיב לב]

בספר החסידות, בני יששכר מאמר חודש שבט מאמר ב, ובספר זכרון נפתלי, ספר אור הנר, ספר עוללות אפרים, ספר לשון חכמים תפילה לח כתבו בדבר התפילה על האתרוג בט"ו בשבט.

ומצאתי שכותבים רמז לדבר - 'חמשה עשר בשבט' עולה כמנין 'לכוון על אתרוג לולב הדס ערבה'...

 

[חכימא]

מסופר כי פעם פנה מחבר ספר עובדות והנהגות על ט"ו בשבט, וביקש לברר אצל תלמידי מרן הרב שך, האם היו למרן זיע"א הנהגות מיוחדות ביום התקדש הט"ו בשבט, והשיבוהו שאירע פעם כי לאחר תפילת החג, שאל מרן מדוע לא אמרו היום תחנון...

זה לא מאורע חד פעמי, זה היה קורה כל שנה!

 

[הר זהב]

לתועלת חברי הפורום:

 

[שלומי]

ידוע שדעת מרן הרב שטיינמן שליט'א היתה
ללמוד מהחסידים ולעשות מידי פעם שבת אחים גם יחד עם סעודה וכו'
ובישיבת באר התלמוד של הרב חנוך כהן שליט'א
עושה בטו בשבט טיש עם כל הבחורים כמו אדמו'ר עם חסידיו.