השיר "השם יתברך תמיד תמיד אוהב אותי", אהבת ה' הנצחית לכל יהודי

[שמעון הגלילי]

וע"ע כאן, ודפח"ח.

 

[ירח הידען]

כל הסגנון הזה הוא נטע זר ביהדות.

שוב סיסמא בלי מקור.

לפני שתיקנו נוסח התפילה איך לדעתך התפללו. (אני מתנצל שאני מאריך במקום לומר לך שכשתביא עובדות יהיה מה לדון).

 

[אבן האזל]

כל הסגנון הזה הוא נטע זר ביהדות.

נטע זר ביהדות???
ילמדנו רבינו באיזה סגנון אתה מדבר עם הקב"ה? איך אתה מתפלל אליו בתפילה אישית שלך?

 

[כהן קרב]

ממתי מלחינים הופכים לגדולי תורה, מוסר והשקפה?....
ועוד על ראיון שנתן כמדומני ברדיו "חרדי"... האם זה כן בסדר?
ר' הלל פאליי כבודו במקומו מונח, אך לא הייתי מתפלמס ודן בעיון בדבריו...

ממקום שבאת, אם מייחסים כזו חשיבות לכותבי השירים הללו לא גרע הרב פלאי
(שאגב, מדובר ביהודי ת"ח שעיקר עסוקו ללמוד וללמד, שנטע בו ה' כשרון זה להבדיל וכו' והשכיל להשתמש בו בחכמה כמו שניתן להבחין בניגוניו הנפלאים)

 

[ירח הידען]

ממקום שבאת, אם מייחסים כזו חשיבות לכותבי השירים הללו לא גרע הרב פלאי

אם לא שמת לב אף אחד לא ייחס חשיבות לאף כותב כזה או אחר השאלה הייתה אם זה שיר כשר או לא

 

[מקליד...]

עולם הפוך!
סיטואציה 1: בחורים צווחים בחתונות באקסטזה 'אפצ'ה אפצ'ה (אפילו לא יודע מה זה ואיך זה נכנס) כולם מתלוננים על מצב המוזיקה, ולמה צריך לחקות ולהעתיק משירי עגבים, אך ממשיכים הלאה בחייהם..
סיטואציה 2: בחורים שרים על אהבת הקב"ה אליהם ושרצונו רק להיטיב עם כל ברואיו, והוא המספק פרנסה, והמזווג זיווגים, ורופא לכל בשר - מתקוממים רבנים, אנשי ציבור, ושאר עוסקים במלאכה בלהתנער ולגנות את השיר המתועב (???)
אין לי מילים..
(אם השיר הזה היה יוצא תחת ידי מ.ב.ד ולא מ'חזב"ת שלא משמיעים אותו ברדיו החרדי' - כל הרבנים היו מסבירים לבחורים "תראו כמה זוך וטוהר יש בשירה הערכית אצלנו, איזה שיר מוצלח, מה יש לך לתור בשדות זרים?'
(מסקנתי: המיינסטרים לא מתלוננים על השיר, פשוט לא אוהבים את הזמר)

 

[מגנא ומצלא]

ממקום שבאת, אם מייחסים כזו חשיבות לכותבי השירים הללו לא גרע הרב פלאי
(שאגב, מדובר ביהודי ת"ח שעיקר עסוקו ללמוד וללמד, שנטע בו ה' כשרון זה להבדיל וכו' והשכיל להשתמש בו בחכמה כמו שניתן להבחין בניגוניו הנפלאים)

אכן, במקום ממנו באתי ייחסו חשיבות לאדם שכתב את השירים כמו למשל רבי א"א קפלן (שקעה חמה)
רבי יצחק הוטנר (בלבבי), רבי מ"ש שפירא, וכו' וכו' אנשים שפרסומם וגדלותם הייתה בזכות עצמם וד"א
חברו גם שירים שנבעו ממקור קדוש ומנפש מרוממת. לאו דווקא מאנשים שעצם פרסומם הגיע בגלל השירים
שהלחינו ועל הדרך הם גם אנשים רציניים...

להבדיל מניגונים יפים ומרגשים כדוגמת ניגוני ר' שלמה קרליבך שאף אחד לא התייחס למבחר "הפנינים"
שיצאו מפיו בכל ענייני מוסר ודעת.... וכמו"כ שאר המלחינים שניחונו בכישרון וניצלו אותו ואף אחד לא חושב
שיש להתייחס אל דבריהם במשקל יתר מעבר להבנה במוסיקה. זאת למרות שיש בהם יהודים יר"ש ואף
קובעי עתים לתורה ואפילו סוג של יודעי ספר....

וכאן אני שב וחוזר על כך שהרב פאליי (שאני מכירו אישית, כמלמד של חלק מבני בת"ת) הוא אכן יהודי שעיסוקו
ללמוד וללמד, והוא בהחלט איש רציני ויודע ספר. אבל מכאן ועד הטפת מוסר והתייחסות לריאיון שנתן לרדיו "חרדי"
שזה לכשעצמו "מנהג" שנפוץ לאחרונה להפוך זמרים, מלחינים, יוצרים, אמרגנים וכו' למאן דאמרי בציבור החרדי,
עם כניסת והתפתחות המדיה החרדית וסגידה לאלילי זמר וכדו' שכל זה זמורת זר במחננו. וע"ז נאמר קשוט עצמך וכו'

 

[בדן]

?

זה מאד לא הוגן שבגלל שהוא גם מלחין מוצלח יתייחסו אליו בשורה אחת עם ...
זה כמו להבדיל לקרוא לר' ברוך בער המלחין של קול דודי דופק [אם הוא באמת הלחין את זה] וגם מחבר ספר ברכ"ש וכו'.
ר' הלל משמש כר"מ ביש"ק מוצלחת בב"ש, נכון שבעולם מכירים אותו מצד אחר אבל לא נכון להוריד אותו ממקומו.

 

[בדן]

שוב: בשפתו הרגילה בתפילה אישית, לא כמו חבר בשוק,
מי התנגד? באמת מעניין אותי.

אל־תבהל על־פיך ולבך אל־ימהר להוציא דבר לפני הא-להים כי הא-להים בשמים ואתה על־הארץ על־כן יהיו דבריך מעטים:

 

[זוטא]

כל הסגנון הזה הוא נטע זר ביהדות.

חכמים הזהרו בדבריכם!
חלילה מלומר כן, מצינו כמה דרכים בעבודת התפילה, ובכלל בש"ס עצמו מוזכר עניין שאילת צרכיו בתפילה ובראשונים פירשו צרכי יחיד ואיך ישאל צרכיו אם לא בשפתו הרגילה או שמא חושב מר שכל אחד ילך לאנשי כנה"ג לבקש תיקון תפילה עבור בקשתו הפרטית
ומצינו אצל חוני המעגל שהיה כבן המתחטא לפני אביו
ועיין עוד ביסוד ושורש העובדה שהביא ג' עצות איך להמנע ממחשבות בתפילה ואחת מהם שינהג בתחנונים ויעקם שפתיו כאדם הכובה ומתחנן על נפשו וכבן המתחטא לפני אביו
ואעתיק כאן משו"ת משנה הלכות וז"ל: גם בסידור חמדת ישראל, אשר נכתב הנוסחא אחר בירור וליבון, לפי דעתו הקדושה של אדמו"ר קודש הקדשים ממונקאטש. וכו' ובודאי יש עוד תיבות אשר נהג רבינו הקדוש לומר באמצע השמונה עשרה, אשר דרכו בקודש היה להתחנן כבן המתחטא לפני אביו אפילו בלשון אידיש כידוע. ולכן באמת אין איתנו יודע עד מה בנוסחאות מנוסחאות שונות. עכ"ל

 

[אם היו]

לדבר עם הקב"ה כמו חבר בשוק? הרבה התנגדו

גם רבי נחמן התנגד לזה, ומי שלימד לדבר אליו כמו חבר בשוק הוא אותו אחד שיש נגדו פסק בית דין מפורסם..., ועיין בספר "מקחו של צדיק" לר' משה קרמר (מגדולי ברסלב) שכתב על נושא זה במילים ברורות שאין זה כלל דעת רבי נחמן.

 

[אם היו]

כל הסגנון הזה הוא נטע זר ביהדות.

פשוט החלטת, יש לך אולי איזה מקור, הסבר, ביאור?

 

[מתקרב]

בוא נשאל כך.

איך ייתכן באמת שאם "אמש היה שנוי ומשוקץ" "אם ישוב מייד תקבלו". אלא ודאי שאהבתו יתברך כאהבת אב לבן שאם הרבה לפשוע ולמרוד עדיין יושב ומצפה שישוב אליו, ובמסתרים תבכה נפשו על כל מעשי רשע ועל הרעה שגורם לנפשו וכאב דרחים לבניה.

וודאי שרוצה בחזרת בנו אבל זה לא אומר שהוא אוהב אותו עכשיו לדעתי

 

[אם היו]

אל־תבהל על־פיך ולבך אל־ימהר להוציא דבר לפני הא-להים כי הא-להים בשמים ואתה על־הארץ על־כן יהיו דבריך מעטים:

לחשוב לפני שמדברים - כתוב.
לדבר מעט - כתוב.
לא לבר בשפה אישית - לא כתוב.

 

[חפץ בחיים]

אביע את דעתי:
א. כל אדם המביע דעה (לכה"פ בפורום זה) ראוי שידונו בדעתו באופן אוביקטיבי בלא טענת "מי הוא בכלל.."
ב. יסכימו כולם שאדם צריך וחייב לדבר עם אלוקיו בשפתו שלו (ראה מס"י "כיצד הוא נושא ונותן עימו יתברך ממש..")
ג. כו"ע מודו שהקב"ה אוהב את בניו
ד. כו"ע מודו בדברי הרמב"ם על כעל העבירה "אתמול היה זה שנוי ומשוקץ"
ה. כולם מבינים שג' וד' אינם סותרים זה לזה ואין צורך להאריך בזה.

והמסקנה העולה היא שכמו בכל עניין בעולם, וק"ו בן בנו של ק"ו בעניינים הנוגעים למערכות גבוהות יותר יש כמה וכמה אספקטים לכל נושא ואפשר לגשת אליו מכמה כיוונים שכל אחד מהם נאמר ונידון ביחס לעניין אחר. ולכן כאשר אדם נותן לעצמו חיזוק מסויים על ידי שיר (לאו דוקא) או שהוא חפץ לשוחח ולדבר עם בוראו, חובה עליו לחזק את עצמו באופן שמתאים לאספקט בו הוא אוחז, ובודאי שאדם שקבע לעמו אופן מסויים ודרך מסויימת בעבודת ד' לא יכול לשוחח איתו במילים שמטבעם של דברים אמורות להשמע ממי שעובד את ד' בדרך אחרת ממנו, ואם הוא יאמר אותם בכל זאת הוא נתפס כמי שאינו אמין. אלא אם כן הוא קובע את עצמו על אותה הדרך.
ולכן שיר כזה שהוא נכון מאד ואהוב מאד לפניו יתברך כלפי אנשים מסויימים בכל זאת הוא לא בסדר עבור אנשים אחרים ווכל לב מכיר את עצמו אם הוא שייך לשם או לא. איך שאני מבין את דברי הרב פלאי הרי שלדעתו ראוי שכל בחור ישיבה יעמיד את אופן וצורת הקשר שלו עם בוראו בדרך אחרת למרות שגם זו דרך אמתית ונכונה. אפשר להסכים או לא להסכים, אבל לומר שה שטויות? לא חושב.
אשמח לדעתכם.

 

[איש אשכולות]

כל הסגנון הזה הוא נטע זר ביהדות.

מע"כ לא מנצל את "שומע תפילה" ואת "יהיו לרצון" לבקשות אישיות בניסוח פשוט?!

(רמב"ם, תפילה ונשיאת כפים פרק ו' הלכה ב' ג')
וכן אם רצה להוסיף בכל ברכה וברכה מן האמצעיות מעין הברכה מוסיף.
כיצד? היה לו חולה – מבקש עליו רחמים בברכת חולים כפי צחות לשונו, היה צריך לפרנסה – מוסיף תחנה ובקשה בברכת השנים, ועל דרך זה בכל אחת מהן, ואם רצה לשאול כל צרכיו ב'שומע תפלה' – שואל. אבל לא ישאל לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות.