אדר ה' אדר - יומא דהילולא הרה"ק רבי זאב וואלף מטשארני-אוסטראה זי"ע (1 צופה)

[התורה]

הרה"ק רבי וועלוועלי מטשארני-אוסטרהא זי"ע, היה חד מבני היכלא קדישא - תלמידי הרה"ק המגיד הגדול רבי דוב בער ממעזריטש.
נולד לאביו רבי נפתלי צבי זצ"ל. כבר בהיותו רך בשנים ניכרו בו כשרונות מיוחדים, התמדתו ומסירותו ללימוד התורה היו להלפיא. אף בצל המגיד ממעזריטש הסתופף כבר בילדותו, כשהמגיד מקרבו בחיבה יתירה.
לאחר הסתלקות המגיד דבק בהרה"ק רבי משולם פייבוש מזבאריז בעל "יושר דברי אמת", והיה לו לתלמיד חבר. כשהחל הרה"ק מטשארני-אוסטראה להנהיג עדה. דבקו גאוני וקדושי ארץ.
מתלמידיו המובהקים היו הרה"ק האהבת שלום מקאסוב, הרה"ק רבי דוד שלמה אייבשיץ אבד"ק סארקא בעל ה"ערבי נחל", ועוד. עם פטירת הרה"ק מזבאריז עלה להתגורר בארץ הקודש, וקבע מושבו בטבריה, ברבות הימים עמד בראש עדת החסידים הטבריה ופעל רבות למען בני הישוב בארה"ק.
ביום ה' באדר שנת תקפ"ג השיב הרה"ק את נשמתו ליוצרה, ומנחותו כבוד בבית החיים הישן בטבריה.​

גליון מחוברים​

 

[התורה]

המסור שנאבד מן העולם​

מעשה במסור אחד בן בליעל שהצר מאד לישראל, ומת ונאבד במיתה משונה מן העולם, והיו חסידי הרבי רבי זושא מאניפולי ואנשי הרה"ק רבי זאב מטשארני - אוסטראה מתווכחים ביניהם, אלו אומרים שרבם פעל זאת, והללו אומרים שרבם פעל זאת.
פעם נזדמנו שני הצדיקים לפונדק אחד, ונענה הרה"ק ר' זושא: מחותן לעבן, איך פעלתם זאת, והשיב הרה"ק רבי זאב וסיפר, במוצאי יוה"כ כשעמדתי עדיין בתפילת נעילה, חלף איש זה על יד ביתי, ושמע קול תפילתי, ונכנס בו הרהור תשובה, ובזה נתעלה קמעא ונקרע קצת מן הקליפות, אבל אל הקדושה עדיין לא נכנס, ולכן לא יכולנו עליו.
ואמר: כתיב (אסתר ה, ט) וַיֵּצֵא הָמָן בַּיּוֹם הַהוּא שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב, וכי מהיכן בא לו לרשע זה שמחה וטוב לב, אלא מכיון שהסב בסעודתה של הצדקנית אסתר המלכה, נתקרב במקצת אל הקדושה, ומכיון שיצא קצת מן הטומאה, אך לכלל קדושה עדיין לא בא, בזה נטרד מן העולם.​

(מאמר מרדכי סלאנים, דף פ"ח, גליון מחוברים)​