ה' אדר. יומא דהילולא רבי יוסף מפוזנא זללה''ה חתן הנוב''י. חידוש קצר מבעל ההילולא לעילוי נשמתו.

[צריך עיון]

ה' אדר

הגאון ר' יוסף הצדיק מפוזנא זללה''ה חתן הנודע ביהודה

תצו – תקסא​

לא הרבה מדברי תורתו של הגאון ז''ל נשתמרו בידינו, אך כמה מחידושיו מופיעים בהתכתבויותיו עם חותנו הגדול בנודע ביהודה, ועוד מעט שנדפסו מחדש מכת''י.

קושיא אחת שנתפרסמה מאוד בשמו, מופיעה בנובי''ת [אה''ע ס'] ונוגעת לסוגיא של 'סימנים דאוריתא'.

במס' ב''מ דף כ''ז ע''א מבואר דהנפק''מ אם סימנים דאו' או דרבנן אם מחזירים גט אשה בסימנים, דרק אם סימנים דאו' יש לסמוך ע''ז גם לענין גט.

והקשה הגר''י ז''ל מפוזנא מה דמיון יש בין אבידה לגט, הרי באבידה אין כאן מוחזק, ושפיר סומכים על סימנים כדילפי' מ'שמלה' להחזיר האבידה בסימנים, אבל בגט אנו סומכים עליו להוציאה מחזקת אשת איש, ומנא לן דגם בזה מועילים סימנים.

הנוב''י כותב ע''ז לחתנו 'ובאמת אומר אני על קושיא זו הקשה אדם קשה כברזל קושיא שהיא חזקה כברזל'.

ומתחילה רצה הנוב''י לדון שבאמת לא ילפינן סימנים דאו' מ'שמלה' אלא מאיזה מקום לא ידוע בקרא, או אולי מהלכה למשה מסיני.

אך כותב הנוב''י שבילדותו [ר''ל בצעירותו] קבע מסמרות כדברי חתנו דילפי' משמלה, 'ולכן מה שבניתי בילדותי לא אסתור בזקנותי, כי אז בילדותי היה כח עיוני יותר חזק אצלי מאשר עתה לעת תשות כחי מאד. ואמינא טעמא אחרינא לתרץ קושייתך שהיא חזקה ואלימתא מאד ראויה לך'

וראה שם מה שמתרץ, ובצל''ח בחי' לב''מ שם.





מעניין לציין כמה מלשונותיו של רבינו הנוב''י במכתביו עם חתנו הגדול, במהדו''ק חו''מ סי' כה הריץ ר' יוסף שאלה לחותנו, הנוב''י משיב לו בסי' כו, והוא מכנה אותו בין השאר הגאון המפורסם המהולל בשערים המצויינים, כל דבריו לאמיתה של תורה מכוונים, אב לחכמים ולנבונים, המושלם בכל מעלות ומדות לפני שהוא משיב על עיקר דבריו הוא מציין ותיכף אתמול בלילה נדדתי שינה ועיינתי מכתבך ועוצם פלפולך והיום בררתי התשובה ראשי פרקים בעודי בעיר ואחר חצי היום יצאתי לכאן כדרכי בכל השנים לעסוק ברפואות בימים הללו עד חג השבועות הבע"ל והנני בכפר וכותב לך תשובה. ולכן אל תתמה אם תמצא איזה מקום לתפוס כי הספרים אינם עמי.

לאחר שר' יוסף משיג עליו בתשו' שנד' בסי' כז, חוזר הנוב''י ומשיב לו, ובתוה''ד הוא כותב, דע אהובי חתני כי בעת שכתבתי לך התשובה ידי מרתתן וכולא גופי מרתת ממתנייתא דילך כי ידעתי כל סתום לא עממוך וכביר תמצא ידיך חורין וסדקין לבדוק אחר סברתי אם יש לה פרכא בדברי הראשונים כי כל דברי הראשונים לפניך כשלחן עורך ומצורף לזה עוצם בינתך ודעתך הרחבה כבן עזאי בשוקי טבריא. ואמנם אהובי חתני אחרי שראיתי שהסברא מצד עצמה סברא ישרה ונכונה ונראית אמיתית לא זנחתיה וגם עתה בבוא דבריך עם כי יפה כיונת לסתור עפ"י דברי הנ"י אבל דע אהובי חתני כי מינה לא אזוע ואמינא תרי ותלתא טעמי לדחות סתירתך.

אגב, הויכוח שם נסוב [בין השאר] על דברים הנקנין באמירה, שדעת הנוב''י שאינם אלא תקנ''ח שיקנו דאף אם נאמר שיש גמי''ד גמורה לכך מה בכך סוף סוף אין כאן שום מעשה קנין, אבל ר' יוסף סובר שכיון שגמ''ד להקנות אי''צ שוב מעשה קנין, עי''ש.

וכבר ידועים בזה ד' החזו''א חו''מ סי' כב מחידושי אביו, וע''ע להגרשש''ק במערכת הקנינים סי' יא.
וראה עוד בזה באשכול כאן: המחלוקת בענין קנינים
ובאריכות באשכול כאן: אשכול על דעת ומעשה קנין

 

[צריך עיון]

ויעו' עוד מעשה מעניין בהגאון ז''ל שהובא בכמה ספרים ​

 

[הר זהב]

תלמידו של ר' יוסף הצדיק מפוזנא זיע"א - הוא ר' אברהם מפוזנא זצוק"ל, אביהם של האחים הקדושים: רש"ז אב"ד זלאטשוב, רא"ל אב"ד גאלין, ר"נ אב"ד שאדיק, רי"ל אב"ד שלעשין, ור' ישראל מקויל - זכונם יגן עלינו ועל כל ישראל אמן.